איסלנד וגרינלנד: מסע לקצה הקרחון, פינת הפיורד

הבחור האינואיטי שחתר על גבי הקיאק בשעות אחר הצהריים בנמל העיירה נאוק Nuuk שבגרינלנד (Greenland), נאבק באדישות מה בגלים שאיימו לרסק את הקיאק על סלעי החוף.

עם הגיעו לחוף, העמיס את הקיאק על ראשו והניח אותו ליד ערימה של קיאקים צבעוניים שהיו מונחים על החוף. מייד לאחר מכן, הצטרף למשפחה מקומית שטרחה להעמיס על הטנדר שהביאו בשר של כלב ים וערימה של ציפורים לבנות, שהמקומיים טרחו להסביר לי שהן אחת מסוגי המטעמים האהובים עליהם.

"נאוק" היא בירת גרינלנד וגם העיר הגדולה ביותר באי, ולמרות שהיא נראית מודרנית למדי, התושבים האינואיטים (Inuits), שבעבר כונו אסקימואיים, נוהגים לשמור את מסורת הציד של אבותיהם. בשוק הדגים המקומי הנקרא בשם The Board, ניתן לראות כיצד חותכים צאצאי האינואיטים כלבי ים ואריות ים, ושאר מיני סוגי לוויתנים ודגים ענקיים, המשמשים עדיין פריטים חשובים במזונם המשפחתי.

נאוק מונה 14,000 תושבים בלבד והיא הגדולה בישובים באי הגדול בעולם, המשתרע על שטח גדול כמו אלסקה, אך 80% משטחו מכוסה קרח שעוביו מגיע לעיתים לשני קילומטרים. הביקור בגרינלנד היה שיאה של הפלגה שנמשכה 18 ימים, מסאות'המפטון באנגליה לעיר ניו-יורק.

מראות הנוף של גרינלנד מהים (צילומים: יוסף ג'קסון)

האי שעוצב על ידי קרח ואש

היעד הבא של ההפלגה אחרי איי פארו, הנמצאים בצפונו של האוקיינוס האטלנטי, היה האי איסלנד, שנמצא רק דרומית במקצת מהחוג הארקטי וגודלו לפחות פי ארבעה מארץ ישראל ה"גדולה" שלנו. איסלנד מאכלסת קצת למעלה משלוש מאות אלף תושבים, והאי צמח מקרקעית האוקיינוס האטלנטי בעקבות מפגש של שתי פלטות יבשתיות ענקיות, שיצרו פעילות וולקאנית עצומה שהצמיחה את ההרים המשמשים תשתית לאי.

הפעילות הוולקאנית ערה וקיימת עד היום ויוצרת, למרבה הפלא, את מרבית האטרקציות של איסלנד, כמו המעיינות החמים המשמשים לרחצה של "הלגונה הכחולה" (Blue Lagoon), וגם מאפשרת לתושבים לחסוך הון עצום בחימום הבתים בחורף, תוך ניצול האנרגיה הגיאו-טרמית של האי.

רומנטיקה במימי ה"לגונה הכחולה" החמימים באיסלנד

חלקו ההררי של האי מכוסה בקרחוני עד, אך למזלם של תושבי איסלנד זרם הגולף החמים הזורם מסביב לאיסלנד, מאפשר לתושבי האי לחיות יחסית בנעימים למרות קרבתם לקוטב הצפוני. רמת החיים של תושבי האי גבוהה ואיסלנד עלתה לכותרות בשנה האחרונה, כמדינה שפשטה את הרגל בגלל הרפתקאות פינננסיות של קברניטי הכלכלה שלה, שהימרו על כספי תושבי המדינה הקטנה.

כיום נוצר חוב לאומי לכל תושב איסלנדי שגובהו כ-20 אלף דולר לגולגולת. תושבים איסלנדיים, איתם שוחחתי, אמרו שבחיי היומיום קשה להרגיש את המשבר, למעט התייקרות של כמעט מאה אחוזים בעלות היבוא. ערך המטבע האיסלנדי (קורונה) ירד מ-56 קרונות לדולר, והגיע לערכים של 120 קרונות איסלנדיות לדולר אמריקני, מה שמוזיל את השהות לתיירים מזדמנים שכמונו.

קודם לכן, נחשבה איסלנד לאחת מארצות התיירות היקרות בעולם. גם שיעור האבטלה בקרב התושבים קפץ ל-8% אחרי עידן ארוך של כמעט חוסר אבטלה. יחד עם זאת, תיירים כמוני עדיין מתרשמים מרמת החיים ומאיכות הבתים והמכוניות, שהמשבר הכלכלי, כנראה, לא פגע בהם.

סוגי צמחייה ועצים שלא היו יכולים להתפתח בקווי רוחב צפוניים שכאלו, מצליחים לשגשג. לדוגמה, בגן הבוטאני שנמצא ב"אקורירי" (Akureyri), העיר השנייה בגודלה באיסלנד, נמצאים לא פחות מאלפיים סוגי צמחים ועצים שהצליחו לגדל על אדמת האי, אלא שמזג אוויר הפכפך באיסלנד פוגע גם בהפלגות של ספינות קרוזים ענקיות.

ספינת הענק מתפתלת בין קרחוני גרינלנד

כך, למשל, קברניט הספינה שלנו הודיע לנוסעים, שעקב הרוחות העזות אנחנו לא יכולים לעגון ברציף נמל העיר "אקורירי", ונאלצים להמשיך לכיוון הנמל השני באיסלנד, נמל העיר הגדולה, רייקיאוויק (Reykjavik), כך שנאלצנו לוותר על כמה מהאטרקציות, כמו מפלי ה"גודאפוס" (Godafoss) המרשימים, ביקור במוזיאון מוטרף של אספן שצבר מאות אברי מין של לוויתנים ויונקי מים, ושאר אטרקציות מעניינות.

לעומת זאת, דאגנו לערוך סיור מתומצת ביותר באתרי התיירות שמסביב לעיר ריקיאוויק, כדי לפצות את עצמנו על הביקור המוחמץ ב"אקורירי". הטיול הגדול מסביב לריקיאוויק נקרא בשם Golden Circle, והוא מתחיל בפארק הלאומי Thingvellir, מקום שבו ערוץ גיאו-טרמלי יצר חומה סלעית מרשימה.

משם המשכנו לאתרי הגייזרים של איסלנד, ביניהם נמצא Strokkur Geyser שהוא כמו ה"אולד פייטפול" בפארק ילוסטון בארה"ב, ומתפרץ מידי כמה רגעים, ולידו ממוקם הגייזר הגדול של איסלנד שמתפרץ לגובה רב, אלא שעל מועד ההתפרצות שלו קשה לסמוך.

היעד הבא הם המפלים המרשימים של "גולפוס" (Gullfoss), שכמויות המים הזורמים בהם מעוררות קנאה אצל כל ישראלי. הסוכריה הגדולה בין אתרי התיירות של איסלנד היא, כאמור, ה"בלו-לגון". זוהי לגונה מעשה ידי אדם, שבתוכה זורמים מים מינרלים מחוממים על ידי מעיינות טרמיאלים. הטבילה בלגונה יפהפייה זו, היא חוויה של ממש לכל שוחרי העינוגים למיניהם.

מפלי ה"גולפוס" המרשימים. כמויות המים הזורמים בהם מעוררות קנאה

לבקר את האינואיטים בביתם

עשרות ילדים והורים חייכנים מצאצאי האינואיטים של גרינלנד, ניצבו בחוף כדי להתבונן בכניסתה ועגינתה של ספינת הקרוזים הענקית לנמלה של נאוק. ממש ליד רציף העגינה, ניצב ביתו של סנטה קלאוס, הממוקם בנאוק מספר 3,900, בשכנות לסניף הדואר שבנמל העיר. תיבת הדואר של סנטה קלאוס הנושאת מספר 2412, מפוצצת ממכתבים וגלויות שהוא מקבל מילדי העולם, במיוחד לקראת חג המולד.

מולו, בהמשך הרחוב, נמצא מוזיאון הטבע של גרינלנד בו יכול כל מבקר ללמוד רבות על ההיסטוריה של תושבי המקום. האינואיטים הצליחו לשרוד אלפי שנים באי קר ושחון זה, המכוסה בחלקו הגדול בקרח נצחי, לאחר שפיתחו אורח חיים של צייד ושל שותפות אנושית ביניהם שאפשרה קיום במקום קר כל כך.

במוזיאון נמצאים מאות ממצאים, בגדי עור ופרוות מתוחכמים, מגלשות עתיקות, סירות קיאקים וכלי נשק שעוצבו מעצמות לווייתנים ששימשו לדייג ולצייד. בין הממצאים המעניינים מוצגות מומיות של נשים וילדים אינואיטים שהשתמרו מאות שנים בקרח הקפוא, וסיבת מותם אינה ברורה עד היום.

כל המתיישבים האחרים בגרינלנד, כולל הויקינגים הקשוחים, נאלצו לנטוש את האי לאחר שנים רבות של מלחמה מתמדת בקשיי הקיום באזור הארקטי הזה, שבקצה העולם. כיום, הפכה גרינלנד לעצמאית אך עדין משתייכת רשמית לכתר הדני.

מפלי ה"גולפוס" זורמים לערוץ עמוק שחפר הנהר

59 אלף תושבי האי, שמתוכם כ-14 אלף מתגוררים בעיר נאוק, עולים למשלם המיסים בדנמרק כ-600 מיליון דולר לשנה, כדי לשמר את רווחתם של המקומיים, כמו למשל, מימון שליחתם של קבוצות רופאים ואחיות מדנמרק לתקופה של שבעה שבועות לטובת צרכי טיפול בתושבי האי הנידח.

התושבים נראים מאושרים למדי והחלוקה החברתית שהייתה קיימת בזמנו, בין אירופאים מדנמרק לצאצאי האינאוטים ולבני התערובת של דנים ומקומיים, הולכת ונעלמת בהדרגה.

חורף שנמשך כעשרה חודשים

פסלו של המיסיונר הראשון שהתיישב בגרינלנד, הנס אגדיי (Hans Egede), בשנת 1728 ניצב על גבעה בעיר נאוק, ממש ליד בית העץ והכנסייה שבנה עם בואו למקום. אך למען האמת ההיסטורית, האינואיטים קדמו לו בהרבה והתיישבו בגרינלנד לפני יותר מ- 4,000 שנה.

מראה הנוף של איסלנד, שילוב של סלעי לאבה, אגמים וקרחונים

מהעיר נאוק אפשר לצאת למסעות בימי קיץ לעבר קרחוני העד, ולעבר אתרי הגיאולוגיה המרשימים של האי הגדול בעולם. הספינה הענקית שלנו נאלצה לנווט את דרכה בזהירות בין הקרחונים הצפים בנמל העיר, היות ולא היה בכוונתנו להפוך ל"טיטניק" השנייה. למרות הטכנולוגיה המתקדמת בספנות של היום, עדיין על הקברניט להתנהל בזהירות מירבית בין הקרחונים הצפים מסביב לגרינלנד.

בעיירה השנייה Nanortalik, שנמצאת בדרום מערב גרינלנד, המתינו לשווא ילדי האינואיטים להציג הופעת פולקלור בפני אלפי נוסעי ספינת הקרוזים הענקית, אך הקרחונים הצפים סביב הנמל מנעו את הורדת הנוסעים לעיירה הנידחת, שמונה בסך הכל כ-1,500 תושבים.

החורף באזור זה, נמשך כעשרה חודשים תמימים ופנסי הרחוב בעיירה צבעוניים במיוחד, כדי לתת קצת תחושת חיים לתושבים החיים כמעט רוב השנה בעלטה של חורף נצחי. בעונה זו צונחות הטמפרטורות מתחת למינוס 40 מעלות צלזיוס.

על מנת לפצות את נוסעי הספינה, הפליג הקברניט במעלה פיורד מדהים אל תוככי גרינלנד, לאתר שהיה המקום הצפוני ביותר אליו הגיעה אי פעם ספינת קרוזים, אך את הילדים האינואיטים המאוכזבים לא טרח כמובן אף אחד לפצות.