את קמה בבוקר ומבינה שאת לבד מתוך בחירה
אין אף אחד שתופס לך בבוקר את השירותים או המקלחת, אין אף אחד שקם לעבודה ומרעיש. את לא צריכה להתמודד עם נחירות ותזוזות בלילה, את יכולה לישון באלכסון. את לא צריכה להגיד לאף אחד שיעזוב אותך בשקט, כי יש לך שקט, יותר מדי שקט
להיות לבד. כשאין אף אחד שתופס את השירותים או המקלחת, כשאין אף אחד שקם לעבודה ומרעיש. כשאין אף אחד שחולה ומשתעל כל הלילה ולא נותן לך לישון. כשאת לא צריכה להתמודד עם נחירות ותזוזות ותנועות, כשאת יכולה לישון באלכסון. כשאין אף אחד שגומר לך את החלב. כשאין אף אחד שתופס את העמוד הראשון של העיתון ומשאיר אותך עם הכלכלה. כשאת יכולה לראות מה שאת רוצה בטלוויזיה, כשאת יכולה לבוא עם מי שאת רוצה הביתה, כשאת לא צריכה ללכת לארוחות משפחתיות או לפגוש את החברים שלו מהצבא שאף פעם לא אהבת במיוחד, כשאת לא צריכה לנקות ולסדר אחרי אף אחד מלבדך. כשאת לא צריכה להתמודד עם מצבי רוח שלא שלך, כשאת נכנסת הביתה עצבנית ואף אחד לא מדבר איתך ואת לא צריכה להגיד לאף אחד שיעזוב אותך בשקט, כי יש לך שקט, יותר מדי שקט. כשאף אחד לא מזיז לך את החפצים, כשאף אחד לא נוגע לך בדיסקים ובספרים, כשאת לא צריכה להתחיל כל משפט ב"מאמי" או "מותק". כשאת מכינה אוכל לאחד, חיה לפי לוח הזמנים של עצמך, יכול לשכב איתו ואז ללכת הביתה ולישון לבדך.
להתרגל להיות לבד זה פתאום לא לחפש, לא לראות כשמישהו מסתכל עלייך, לא להבין שמישהו מעוניין. להתרגל להיות לבד זה לסבול עוד לפני שהתחיל הדייט ולהכשיל אותו מראש. זה להשוות כל אחד למישהו שכבר היה לך רק בשביל לפסול, זה להיות כל הזמן עסוקים בשביל לא להרגיש את הריקנות. זה לצאת רק עם חברות פנויות שמדברות כמוך, בעיקר על שטויות. זה להסתכל על החברות ההריוניות שלך ולחשוב בלבך שעכשיו הן בטח ישמינו נורא. להתרגל להיות לבד זה לעשות כל יום את אותם הדברים ולשמוח על כך שאפשר. להתרגל להיות לבד זה לחפש לאנשים טבעות נישואים על האצבע, לתלות תקווה בכל רווקה מעל גיל 30 מבלי לראות שהיא קצת שרוטה, אולי.
החיים קצת משעממים. כל יום נראה אותו הדבר
אחרי הרבה זמן לבד הריגושים קצת פוחתים, החיים קצת משעממים. כל יום נראה אותו הדבר, וגם כשיהיה משהו קצת שונה זה לא ממש ישנה. הדייט הראשון היה לא מוצלח אבל יוצאים לדייט שני, סתם בשביל להעביר את הזמן. פוסלים את האחד כי הוא לא חכם מספיק, את השני כי הוא לא שאפתן. השלישי לא משקיע בעצמו, הרביעי קצת שמנמן. לחמישי אין חוש הומור והשישי משעמם. השביעי היה קמצן וכל הזמן התלונן. את יושבת מולם ולא באמת מקשיבה, מהנהנת בראש במקצבים קבועים וצוחקת כל פעם מאותם הדברים. כמו בראיון את כבר יודעת לדקלם מה התחביבים שלך ומה התכונות החזקות, ולמה למדת את מה שלמדת ומה התוכניות לעתיד והשאיפות. וכל הזמן מהדהד בראש שאת מפסידה משהו מעניין בטלוויזיה או שעדיין לא כתבת את הכתבה שהיית צריכה להעביר לעורך ומחר כבר סוגרים את העיתון.
שוכחים לפעמים להסתכל לצדדים כי יש רק מרכז, רק אני
כשמתרגלים להיות לבד אז אוכלים את אותם הדברים כמעט כל יום, נוסעים תמיד לאותו המקום, קמים בבוקר בשביל ללכת לעבודה וחוזרים בלילה בשביל שקט ושלווה. כשמתרגלים להיות לבד פתאום לא מבינים את כל אלו שביחד, מה הם עושים לעצמם, כמה שהם מתפשרים. כשמתרגלים להיות לבד הופכים לאגואיסטים נורא, לא מוותרים ולא מתגמשים. כשמתרגלים להיות לבד לפעמים לא מקשיבים לאנשים אחרים אלא רק עושים כאילו, כי לפעמים אין פשוט כוחות להקשיב. כשמתרגלים להיות לבד דברים קטנים נורא תופסים המון משמעות. כשמתרגלים להיות לבד שוכחים לפעמים להסתכל לצדדים כי יש רק מרכז, רק אני, רק עכשיו.
להיות לבד. כשלא צריך להתחשב, כשלא מתעסקים עם מילים גדולות כמו לאהוב ולהתאהב, כשאין ממי להיעלב, כשלא צריך לשאול או להתייעץ, כשאפשר לקום ולנסוע בלי לתאם ולהתאמץ. כשיושבים בחתונה ולא מסתכלים על הזוגות אלא רק על היחידים, כשכל אירוע זו הזדמנות למפגש אבל לרוב מדובר במפגש סתמי, כשסקס הופך חומרי ולא רגשי. להרים גבה על אנשים שמפגינים חיבה יתרה בציבור, להרים גבה על מילים כמו משכנתה, חתונות והלוואות. לחשוב כמה עדיף בלי כל "הכאב ראש" הזה. להיות תמיד בעדיפות שנייה עבור אנשים שיש להם בן או בת זוג. לקנות כלב או חתול "בשביל הביטחון". לצחוק על החברים שמתלוננים על קשיים בזוגיות כשבעצם מבפנים הלב לא ממש צוחק אלא כואב. לחשוב שאני טובה מדי בשביל אלו שמעוניינים, לרצות את אלו שלא.
להגיד בכל שנה חדשה שהשנה הבאה תהיה קצת אחרת
להיות לבד. כשהקשיחות מבחוץ משתלטת על הרכות שבפנים. להתחיל להאמין שאולי יש אנשים שזה לא קורה להם, שיש אנשים שלא מתאהבים באפשרות או במציאות אלא רק בפנטזיה, רק בחוסר ודאות. להסתכל על כל אחד בחשדנות, להאמין שהשנים הפכו את הרגש לאבן, להימשך רק למה שאין בו עתיד, לומר כל הזמן שבקרוב אחדל משטויות ואתחיל להתמיד. להגיד בכל שנה חדשה שהשנה הבאה תהיה קצת אחרת, להחליט שבשנה הבאה אני אולי מתפשרת. להבין שפשרה היא לאנשים שבאמת רוצים, לאנשים שלא מפחדים לחיות בשניים.
לפני כמה בקרים, בפתח השנה החדשה, התעוררתי והבנתי שהתרגלתי להיות לבד. בקרוב הבחור במיטתי יילך לביתו, ואני אוכל לצפות בתוכנית האהובה עליי בטלוויזיה.
