אוהבת לראות את בעלי ישן, לראות את הילד שבו
כשהייתי לבד היה לי קשה להירדם. רציתי שיהיה את מי לחבק, שמישהו אהוב יחבק אותי. התסכול מהבדידות, החשש שכך זה יהיה לתמיד, הרצון למצוא זוגיות, המחשבות על הדייט המאכזב, הייאוש - כל אלה הדירו שינה מעיניי. היום אני נרדמת מהר, מאושרת כשבעלי לצדי. תגובה לטור של עינת טורס
היום אני נרדמת מהר. כשהייתי לבד היה לי קשה להירדם. רציתי שיהיה את מי לחבק, שמישהו אהוב יחבק אותי. התסכול מהבדידות, הדאגה שכך זה יהיה לתמיד, הרצון למצוא זוגיות, המחשבות על הדייט המאכזב, חוסר התקווה והייאוש שהייתי מרגישה לפעמים מהמצב- כל אלה הקשו עלי להירדם. לצידו של בעלי אני כבר לא מוטרדת מהשאלות האלה. אני אוהבת להתעורר בבוקר לפניו ולהתבונן בו כשהוא עדיין ישן. לא הכרתי אותו כילד, אבל כשהוא ישן ונראה כל כך חסר מגן, אני יכולה לראות את הילד שבו, והמראה הזה ממיס אותי.
ציק-צ'אק מתארגנים על צימר נחמד ומעבירים סופ"ש בצפון
סופי שבוע נפלאים. אני אוהבת לקום לפניו בשבתות ולהכין ארוחת בוקר לשנינו. המבט והחיבוק כשהוא קם ורואה את השולחן הערוך שווים כל מאמץ בעיניי. בדרך כלל אנחנו לא עושים תוכניות איך לבלות את השבת, אבל דבר אחד אני יודעת :לבד אני לא אהיה, וטוב לי עם זה. לפעמים ביום חמישי בערב או בשישי בבוקר אנחנו מחליטים לעשות סוף שבוע מחוץ לבית, אז ציק-צ'אק אנחנו מתארגנים על צימר נחמד ומעבירים סופ"ש בצפון.
אני אוהבת לבחור לנו יעדים לחופשה. כשהייתי לבד לא היה לי שום חשק לנסוע. היום החופשות הארוכות שלנו זה זמן של כיף ואושר זוגי אמיתי.
כשקורה משהו מרגיז במהלך היום, אני מחכה לרגע שאני אוכל לספר לבעלי ולשמוע את המילים המרגיעות שלו שמפיגות את ההרגשה הרעה. ולא, אני לא רוצה סתם להיות בשקט אם קרה משהו מעצבן. אני רוצה את החיבוק שלו, טוב לי לדעת שיש לפחות אדם אחד בעולם שהאכזבה או הכאב שלי חשובים לו.
כל משפט שלי מתחיל ב"מאמי", "מותק", או "חמוד". כיף שיש מישהו קרוב שאני יכולה לקרוא לו ככה. כיף לי שהוא קורא לי בכינויים מצחיקים שאף אחד בעולם לא היה מעלה בדעתו.
אני אוהבת שהוא מתקשר אלי סתם לשאול לשלומי או לספר לי על משהו חשוב שקרה לו. אני אוהבת את שיחת הטלפון שמתחילה כשהוא יוצא מהעבודה ומסתיימת כשהוא נכנס הביתה. כשאני עוברת ליד חנות לבגדי גברים אני תמיד מסתכלת ושמחה למצוא משהו יפה. כשהייתי לבד היה צובט לב לעבור ליד חנות לבגדי גברים ולדעת שאין לך למי לקנות. אני אוהבת את החיבוק והנשיקות שלו אחרי שהוא מוצא את ההפתעה.
נחמד לאכול ארוחות בוקר ביחד. אני לא מתגעגעת לימים שהייתי אוכלת ארוחת בוקר בבדידות מזהרת. הוא באמת לוקח את הכותרת של העיתון, אבל זה לא משנה לי, המדור הכלכלי הרבה יותר מעניין. את ארוחת הערב אני פחות אוהבת - אני חוזרת הרבה לפניו, וסיכויים טובים שאני אוכל אותה לבד.
לא צריכה לבדוק באתר ההיכרויות אם יש פנייה חדשה
אני אוהבת להתקשר אליו אחרי ארוחת הערב שלי, סתם לקשקש קצת, ואז יש לי את כל הזמן שבעולם להתקלח לדבר עם חברות או סתם לקרוא. אני לא צריכה לרוץ למחשב ולהסתכל באתר ההיכרויות לבדוק אם יש פנייה חדשה או לנסות לארגן דייט. אני לא צריכה לבזבז זמן על שיחות או מיילים עם אנשים זרים בניסיון מעצבן למצוא עניין. אני לא צריכה לחזור שוב על אותן מילים, להשמיע אותן בדיחות, לצחוק מבדיחות שלא מעניינות אותי, להרגיש באופן כללי כמו תקליט שחוק. אני יכולה לבוא הביתה בערב וסתם לנוח בלי נקיפות מצפון שהנה אני מבזבזת זמן במקום להתאמץ ולהכיר.
היום אני מכבסת הרבה יותר מאשר כשהייתי לבד - ואני אסירת תודה על כך. אני נהנית לראות שעל החבל יש בגדים של אדם נוסף. כל פעם שתליתי מכונה עם הבגדים שלי בלבד, הייתי מתפללת שזה ישתנה.
היום, בניגוד לעבר, אני נהנית ללכת לאירועים משפחתיים. בעבר רק המחשבה על כל השאלות של כולם, והאיחולים של "בקרוב אצלך", והאמירות בסגנון "נו תעשי משהו, את כבר לא צעירה" - כל המילים האלה היו כל כך דוקרות ומעצבנות, שכל החשק וההנאה מהאירוע היו מתנדפות מיד.
הבית שקנינו יחד הרבה יותר נעים מכל דירה שכורה שאי פעם גרנו בה כשהיינו רווקים. כיף לקנות דברים יפים הביתה. כיף להשקיע בבית ולא לחשוב שחבל על ההוצאה, כי לא בטוח שזה יתאים לבית הבא שאגור בו.
אז נכון, לא תמיד הכל ורוד, ולפעמים יש ויכוחים והיעלבויות, אבל בסוף משלימים והכל עובר. מאחלת לך למצוא אהבה אמיתית. אל תוותרי עליה, אל תוותרי לעצמך. בהצלחה.
- תגובה לטור של עינת טורס את קמה בבוקר ומבינה שאת לבד מבחירה
לפנייה לכתב/ת 
