זוכי פרס נובל בכלכלה: אוסטרום וויליאמסון
אלינור אוסטרום היא האשה הראשונה הזוכה בפרס היוקרתי. במחקרה הדגימה כיצד ניתן לנהל נכסים ציבוריים באופן מוצלח באמצעות התאגדויות של אנשים המשתמשים במשאבים אלו, ולאו דווקא באמצעות הפרטה. אוליבר וויליאמסון פיתח תיאוריה שבמסגרתה חברות עסקיות משמשות כמבנים לפתרון סכסוכים
זוכי פרס נובל לכלכלה לשנת 2009 הם שני הכלכלנים האמריקנים, אלינור אוסטרום מאוניברסיטת אינדיאנה-בלומיגנטון, ואוליבר וויליאמסון מאוניברסיטת ברקלי, השניים זכו על מחקרים בתחום הניהול הכלכלי וארגון של שיתופי פעולה.
אוסטרום היא האשה הראשונה הזוכה בפרס נובל לכלכלה, והאישה החמישית שזכתה השנה בנובל - לראשונה בתולדות הפרס. אוסטרום מסרה לחברי הוועדה כי היא מופתעת מזכייתה: "יש הרבה מאד אנשים שנאבקו בכוח, ולזכות בפרס הזה זה כבוד גדול", אמרה, "אני עדיין קצת בהלם".
אוסטרום, בת 76 , נולדה בלוס אנג'לס. היא קיבלה תואר דוקטור מאוניברסיטת קליפורניה, לוס אנג'לס (UCLA), ומגדירה את עצמה ככלכלנית פוליטית. אוליבר א. וויליאמסון, בן 77, נולד בוויומינג וקיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת קרנגי מלון בפנסילבניה. שני החוקרים עוסקים במחקר של ניהול כלכלי-ארגוני.
אוסטרום היא חוקרת בתחום הניהול הכלכלי של משאבים ציבוריים. אוסטרום הדגימה במחקרה כיצד ניתן לנהל משאבים ונכסים ציבוריים (כגון תשתיות, מים חשמל) בצורה מוצלחת באמצעות התאגדויות של אנשים המשתמשים במשאבים/נכסים אלו.
היא קראה תיגר על הסברה המקובלת לפיה נכסים ציבוריים אינם מנוהלים בצורה תקינה, וכדי לנהלם בצורה מוצלחת יש להפריטם או להחיל עליהם רגולציה קשיחה של הרשויות. לפי המחקרים שביצעה, ניהול המשאבים הציבוריים על ידי המשתמשים בהם, בצורה דמוקרטית, מביא לתוצאות חיוביות יותר מאשר צופות התיאוריות הסטנדרטיות.
לפי תצפיותיה, המשתמשים במשאבים מפתחים לעיתים קרובות מנגנוני קבלת החלטות מורכבים ומתמודדים בהצלחה עם אכיפת חוקים ועם קונפליקטים וניגודי אינטרסים. מחקרה מאפיין גם את החוקים שמובילים לתוצאות ניהוליות חיוביות יותר.
אוליבר וויליאמסון טען במחקרו, כי שווקים וארגונים היררכיים, כמו חברות מסחריות, מייצגים מבנים של ניהול חלופי בגישתם לפתרון קונפליקטים וניגודי עניינים. לטענתו, שווקים מכילים לעיתים קרובות סכסוכים וחוסר הסכמות, ובחברות מסחריות ניתן לנצל לרעה סמכות. הוא מסיק ששווקים תחרותיים עובדים טוב באופן יחסי, מכיוון שקונים או מוכרים יכולים למצוא אופציות אחרות במקרה של אי הסכמה, אך כאשר התחרות בשוק מוגבלת, החברות המסחריות מותאמות יותר לפתרון סכסוכים מאשר השווקים.
אחת הטענות המרכזיות שלו, שזכתה לתמיכה אמפירית נרחבת, היא שנטייתם של סוכנים כלכליים לבצע עסקאות בתוך גבולות החברה גדלה ככל שיש להם יותר נכסים שמתאפיינים בקשרים ספציפיים (למשל, יש יותר סיכוי שחברה שתלויה במפעל אחד לחומר גלם כזה או אחר תהיה גם הבעלים של מפעל כזה).
סוגיות כמו ממשל ואכיפת סמכות בחברות פרטיות ובכלכלות עמדו בלב הטיפול במשבר הכלכלי הגלובלי השנה, למשל סביב כישלונם של דירקטוריונים בחברות לפקח על חלוקת הבונוסים ולמנוע את שיטת התגמולים שהובילה לנקיטת סיכונים מוגזמים בידי המנהלים.
זוכה השנה שעברה: פול קרוגמן
פרס נובל לכלכלה, או בשמו המלא "פרס ריקסבנק השבדי במדעי הכלכלה לזכרו של אלפרד נובל", מוענק מאז שנות ה-60 של המאה ה-20, ואינו נמנה עם הקבוצה המקורית של תחומי הפרס על פי צוואתו של נובל מ-1895. הפרס מוענק בשטוקהולם מדי שנה ב-10 בדצמבר, יום מותו של נובל.
בשנה שעברה הוענק הפרס לפול קרוגמן, פרופסור לכלכלה וליחסים בינלאומיים באוניברסיטת פרינסטון ובעל טור קבוע בעיתון "ניו יורק טיימס", על "תרומתו לניסוח תיאוריה חדשה שעונה על שאלות בתחום התהליכים האורבניים חובקי-עולם".
הפרס ניתן השנה על רקע המשבר הכלכלי הגלובלי, שהציב בפני חברי ועדת הפרס אתגר משמעותי. בין השמות שעלו בבורסת המועמדים לפני פרסום ההחלטה על הזכייה: ארנסט פהר, בן 53 מאוסטריה, שחוקר את תחום האבולוציה של שיתוף הפעולה האנושי והחברתיות; מת'יו רבין, בן 45 מארה"ב, שעוסק בין היתר במימון וכלכלה התנהגותית; חורדי גאלי, בן 48 מספרד, המתמקד בגורמים למחזורי עסקים ובמדיניות מוניטרית אופטימלית; מרטין ויצמן, בן 67 ארה"ב, אשר מתמקד בנושא כלכלת סביבה, בדגש על שינויי אקלים וכלכלת אסונות; ג'ון טיילור, בן 62 מארה"ב, שמחקרו עוסק בכלכלה מוניטרית.
ישראלים שזכו עד כה בפרס נובל לכלכלה הם פרופסור דניאל כהנמן (2002), שעסק בנושא קבלת החלטות בתנאי אי ודאות, ופרופסור ישראל אומן (2005) שעסק בתורת המשחקים.