וִינְסְטרַה: פסטיבל תרבות בסימן נורבגי

אין כמעט נורבגי שלא מכיר את סיפורו של "פר גינט", פרי יצירתו של המחזאי המפורסם הנריק איבסן. מדי קיץ מתקיימת חגיגה של מופעים מוסיקליים ותיאטרון במשך עשרה ימים, ולמרות שהכל בנורבגית, פשוט אי אפשר לעזוב את המקום. פרק שני

עמרי גלפרין, טבע הדבריםפורסם: 28.10.09 , 09:50

אחת הסיבות העיקריות לביקור שלי בנורבגיה הייתה פסטיבל פר גינט (Peer Gynt Festival) שמתקיים בכל שנה בכפר וִינְסְטרַה (Vinstra) ובסביבתו, מרחק של כשעה נסיעה מלילהאמר. פר גינט הוא דמות אמיתית שהפכה לדמות במחזה פרי עטו של הנריק איבסן (1906-1828), מחזאי גאון יליד נורבגיה, שיצירותיו נקראות בשקיקה ואף הומחזו בכל רחבי העולם.

הפרק הקודם: לילהאמר: לא לסוכני מוסד בלבד

פר גינט הוא אחד המחזות המפורסמים שלו. איבסן כתב את המחזה דווקא לאחר שגלה מארצו. תאטראות רבים ברחבי תבל העלו את המחזה, וגם אצלנו הועלה המחזה ב"הבימה" ובתאטראות נוספים.

בעלילת המחזה מתאר איבסן בחור צעיר, שובב ולא כל כך יציב, ששמו פר גינט, המתגורר בעמק גודברנסדאלן. פר ידוע כבעל דמיון מפותח המרבה להמציא סיפורים, והוא מסתבך בשתייה ובקטטות. זהו הטיפוס הקלאסי של אדם אשר לא מוצא את מקומו בחברה הסובבת אותו.

עמק גודברנסדאלן. מקום מגוריו של פר גינט (צילומים: עמרי גלפרין)

הוא גורם אכזבה ועצב לאמו המבוגרת, אך ככל אם היא משתדלת להגן עליו ולעמוד לצדו. גם את אהובתו סולווג הוא מצליח לאכזב. יום אחד הוא מחליט לצאת אל הנכר כדי למצוא מרגוע לנפשו, והוא נוטש את סביבתו הטבעית, אך גם בארצות שאליהן הוא מגיע במסעותיו המוזרים הוא מוסיף לנהוג בחוסר יציבות. ואיך לא, גם הטרולים המרושעים באים לביטוי במחזה.

פר מתאהב בנערה שמתברר שהיא בתו של מלך הטרולים. לאחר מפגש עם אוכלוסיית הטרולים ועם אביה המלך נאלץ פר להמשיך ולברוח, שמא יפגעו בו. הטרולים מייצגים כאן את הצד המרושע והלא תמים בנפש האדם, הצד האפל שלעתים שולט בנפש ואינו מרפה. לאחר הרפתקאות רבות, כשפר כבר באחרית ימיו, הוא שב אל ביתו שבעמק גודברנסדאלן, שם הוא מוצא לבסוף מרגוע לנפשו ומתאחד עם סולווג אהובתו משכבר הימים.

אדוארד גריג - בכיר מלחיני נורבגיה

ככל הנראה אין כמעט נורבגי שלא מכיר את סיפור פר גינט, שזוכה בכל פעם מחדש לפרשנויות, לדיונים תרבותיים, להצגות, למופעים ולתערוכות. מועד הפסטיבל בכל שנה הוא בתחילת אוגוסט, היות שב-8 באוגוסט בשנת 1868 כתב איבסן מכתב למוציא לאור של המחזה בקופנהגן, ובו הוא סיפר כי האיש האמיתי, פר גינט, שעליו כתב את המחזה, מתגורר בכפר וינסטרה.

זה אינו פסטיבל במתכונת של קרנבל או תהלוכת מסכות, אלא דווקא במתכונת של מופעים מוסיקליים, תאטרון ותנועה. הוא מתקיים בכל שנה במשך כעשרה ימים, ועשרות אלפי בני אדם מכל רחבי נורבגיה מגיעים אל הכפר הקטן כדי להשתתף בחגיגה.

המופעים השונים מתקיימים תחת כיפת השמים ומשתלבים בנוף שבו הרים, מפלים ואגמים. זוהי למעשה התפאורה הטבעית שבה התנהלו חייו של פר גינט האמיתי, וכך רוצים מארגני הפסטיבל להגיש את המופעים לצופה.

הצגת התיאטרון פר גינט. שיאו של הפסטיבל המתקיים בכפר וינסטרה

ההצגה המרכזית בפסטיבל מועלית בפסטיבל בכל שנה במשך כמה ערבים, על רקע אחת מפסגות הרי גלה (Gala), מרחק 20 דקות נסיעה מווינסטרה. יותר מ-150 שחקנים משתתפים בהצגה ועוד 40 נגנים מפליאים לנגן בה מוסיקה קלאסית חיה, את הסוויטה המקורית של המחזה, שכתב מי שנחשב לבכיר מלחיני נורבגיה ולאחד הבולטים במלחינים ברחבי העולם – אדוארד גריג.

ההצגה שהועלתה על פסגת ההר היא מהמרתקות והמושקעות שבהן צפיתי בחיי. היא נמשכה למעלה משלוש שעות, בשפה הנורבגית, ולמרות העובדה שלא הבנתי מילה מהנאמר, הייתי נשאר לשלוש שעות נוספות.

לא הרבה פעמים בחיים רואים הצגות כאלה

האווירה הייתה פשוט מחשמלת. מה אין בהצגה: ג'יפים, מכוניות יוקרה שנכנסות למתחם הבמה ואפילו מטוסים שמפתיעים מהאוויר. לא הרבה פעמים בחיים רואים הצגות כאלה. ההצגה נפתחת כאשר חלק מדמויות המחזה שטות על אגם גאלאואטן (Galavatn) אל עבר הקהל, ובהתאם מתחילה להתפתח עלילת המחזה הדי סבוכה.

כחלק מהתפאורה הטבעית משמשים גם אבני הבזלת המקומיות, בתי העץ עם גגות הדשא, כמיטב המסורת הכפרית באזור, וכמובן תאורת השמים שהולכת ודועכת בצורה מותאמת להפליא עם התפתחות המחזה והתקדמותו.

בית עץ עם גג דשא. משמש לבידוד הבית מקור, חום ורעש. אה, וזה גם יפה

ההצגה עצמה מתחקה אחר המחזה הקלאסי על פי חלוקת המערכות המקורית שיצר איבסן, דבר שסייע לי מאוד להבין את המתרחש היות שערכתי הכנה מוקדמת. לתפקיד הראשי של פר גינט לוהק השחקן דניס סטרהוי, הנחשב לאחד השחקנים העסוקים והבולטים בתאטרון הנורבגי. דניס נחשב גם לסלבריטאי מקומי, ואף נבחר בשנה שעברה כגבר היפה ביותר בנורבגיה.

כפר שמזוהה עם הדמות שיצאה ממנו

מופע נוסף ובולט בפסטיבל הוא של להקת הרקדנים טידרו, שהיא חלק מחבורת הרקדנים שליוו את הזמר אלכסנדר ריבק בשיר המנצח של נורבגיה באירוויזיון של שנת 2009. גם כאן משלבת התפאורה את הטבע המקומי – מפלים והרים שמהם משתלשלים חלק מהרקדנים על כבלים היישר אל במת המופע שנבנתה מעל המים.

מלבד שירה אין במופע דיאלוגים בין הרקדנים, ולמרות זאת דווקא כאן קשה היה לזהות, ברגעים מסוימים, את הקשר הישיר לסיפור המחזה, שניתנה לו פרשנות ויזואלית מרשימה ומושקעת על ידי להקת הרקדנים המקצועית, שלא היססה ליטול סיכונים פיזיים בביצועיה. כמו מופע התאטרון, גם להקת טידרו תתארח בפסטיבל בשנים הבאות ותקיים כמה מופעים.

הכפר וינסטרה על 4,000 התושבים המתגוררים בו הפך לכה מזוהה עם הדמות שיצאה ממנו עד כי גם שמות של רחובות, מסעדות וכבישים קרויים פר גינט. ניתן אפילו ללון באחד מבתיה העתיקים של החווה האמיתית (Per Gynt Garden) שממנה יצא פר גינט האמיתי. בתקופת הפסטיבל רצוי להזמין כרטיסים מראש למופעים וכן להתארגן בנושא הלינה מבעוד מועד, היות שבתקופה זו האזור די עמוס והכרטיסים למופעים נחטפים.