בג"ץ למדינה: הסבירו מדוע לא יבוטל מס הבצורת
ביהמ"ש דן בארבע עתירות שהוגשו נגד היטל הבצורת. בין היתר טענו העותרים כי מדובר בחוק דורסני שנחקק בחיפזון, ומחו על שכספי המס מופנים לקופת האוצר ולא לפתרון משבר המים. תושבי אילת טענו כי הם צריכים לקבל פטור מהמס כי הם צורכים רק מים מותפלים. המדינה התבקשה להשיב תוך 45 יום
בג"ץ הורה היום (ב') למדינה להסביר תוך 45 יום מדוע לא תבטל את היטל הבצורת או תכניס בו תיקונים משמעותיים. ההחלטה ניתנה במסגרת דיון משולב בארבע עתירות שהוגשו נגד היטל הבצורת לאחרונה.
עתירה אחת, שהוגשה על ידי עו"ד ברק רון, טענה כי היטל הבצורת הוא למעשה מס שמוטל על צריכת המים - שהיא זכות יסוד של האזרחים. עו"ד רון טען כי חוק שכזה, הפוגע פגיעה קשה במגזרים רחבים בציבור, צריך היה להתקבל רק לאחר הליך חקיקה יסודי ובחינה מקיפה של כל החלופות האפשריות, ולא במסגרת חוק ההסדרים שם מעורבים שיקולים קואליציוניים של הח"כים והמפלגות.
- מיוחד: כל מה שרציתם לדעת על מס הבצורת
- שאלות ותשובות: איך ישפיע עליכם מס הבצורת?
- האוצר בכנסת: אי אפשר להתפיל מים בלי מס
- לנדאו: נשקול ביטול מס הבצורת אם החורף יהיה גשום
בנוסף טען עו"ד רון כי אין צדק במס המיועד לכאורה להאבק בבצורת, כאשר הכנסותיו אינן מיועדות למשק המים ונכנסות לקופת המדינה. לדברי רון, מצב כזה מעורר בלב האזרחים את החשש שמא המדינה מטילה מס על צריכת המים רק כדי למלא את קופתה, ומנצלת את משבר המים כתירוץ.
"ייתכן שצריך חוק מהסוג הזה, אבל חייבים שהכסף שמתקבל ממנו ילך לפיתרון המשבר. כי אחרת יהיה למדינה תמריץ להמשיך או להגדיל את המס הזה גם אחרי פתרון המשבר. אין זה הוגן שהמדינה לוקחת ממני כסף על מים עבור שכירת חדרים בבתי מלון יוקרתיים בפריז", אמר רון.
רון אמר כי המס במתכונתו הנוכחית מטיל עול כבד על הציבור משום שהוא פוגע בצריכת המים הגרעינית שלהם, ולא רק בבזבזנים הגדולים. "זו דריסת רגל גסה של השלטון בחיי האזרחים. זכותו הבסיסית של אדם להתקלח מקלחת ארוכה אם ירצה בכך. אם יש סיבה למנוע זאת ממנו, הוא צריך לדעת שהדבר נעשה רק לאחר שנשקלו כל השיקולים לעומקם, ונבחנו כל החלופות - מה שלא קרה כאן".
ומדוע תושבי אילת משלמים את המס?
עתירה נוספת שנדונה היתה של תושבי אילת, שטענו כי אין להטיל עליהם את מס הבצורת משום שהמים שהם צורכים מקורם במערכת התפלה. במלים אחרות - גם אם יצרכו יותר מים מהממוצע וגם אם יחסכו הדבר לא ישפיע על מאזן המים של מדינת ישראל. לפיכך אמרו האילתים כי אין צדק בגזירה שווה בינם לבין אזרחים בשאר חלקי הארץ, שצורכים מים מהמאגרים המתייבשים, ולכן יש צורך לעודדם לחסוך.
עוד שתי עתירות שנדונו היו עתירה של 120 בעלי גינות שטענו כי בהליך קבלת החוק נפלו פגמים, ועתירה של תושבי יישובים קהילתיים. אלה האחרונים טענו לאפליה משום שהמס חל עליהם אך לא חל על תושבי קיבוצים ומושבים במגזר החקלאי. לדברי העותרים, אין שוני בינם ובין מי שפטורים מהמס ולכן הוא מפלה אותם לרעה.
שופטי בית המשפט העליון הוציאו צו על תנאי והורו, כאמור, למדינה להשיב תוך 45 יום מדוע לא תבטל את מס הבצורת "בשל פגמים בהליך חקיקתו, ובשל היות ההסדרים הכלולים בו פוגעים בזכויות יסוד חוקתיות שלא בהתאם לפיסקת ההגבלה".
עוד כתבו השופטים כי לחילופין תבהיר המדינה מדוע לא יתוקן ההיטל "באופן שיבטל את האפליה הטמונה בו בין המגזר הביתי העירוני לבין המגזר הביתי החקלאי או המגזר החקלאי - בכל הכרוך בהתיישבות הכפרית הקהילתית, או ביחס בעלי דירות צמודות קרקע, או ביחס למי שצורכים מים מותפלים".
