השינויים בתעריפי המים: כיצד הם ישפיעו עליי?

בתקשורת מדברים לאחרונה על "היטל בצורת" או "היטל גבייה עודפת" שיוטל עלינו וגם על "רפורמה במשק המים". מדובר באותה תוכנית, או בשתי תוכניות שונות?

מדובר בשתי תוכניות שונות. היטל הבצורת (המכונה גם "מס הבצורת", או בשמו הרשמי "היטל הגבייה העודפת") כבר נכנס לתוקף ב-15 ליולי, אף שעד כה הוא יושם בפועל רק בחלק מהעיריות והרשויות המקומיות. ההיטל הוא זמני, ויבוטל ב-1 לינואר 2011. הרפורמה במשק המים, לעומת זאת, היא שינוי קבוע בתעריפי המים, שאמור להיכנס לתוקף ב-1 לינואר - אם לא יבוטל בסוף.

ההיטל מיועד לצמצם את צריכת המים, באמצעות ייקור חד של תעריף המים למי שצורך הרבה. הרפורמה נועדה לשנות את אופן הגבייה ולייקר את המים באופן קבוע, מתוך הנחה שהצרכן הישראלי אינו משתתף מספיק בעלות הפקת המים.

מה הוא היטל הבצורת? על מי הוא יוטל, ובאיזה היקף?

היטל הבצורת הוא מעין מס (או קנס) שהרשויות גובות מצרכנים "כבדים" של מים - כאלה שצורכים מים מעבר לכמות מסויימת. ההיטל הוא 20 שקלים לקו"ב מים, בנוסף לתעריף המים הרגיל.

מי "זוכה" לשלם את התעריף הזה?

מי שצורך מים מעבר לרף מסויים. הרף המינימלי הוא 16 קו"ב מים לחודש. דיירים בדירה - אדם בודד, שותפים או משפחה - שצורכים, כולם יחד, פחות מ-16 קו"ב מים לחודש לא ישלמו את ההיטל.

בבית שגרים בו ארבעה דיירים הם ישלמו את ההיטל על המים שיצרכו מעבר ל-16 קו"ב לחודש. כלומר: אם הם יצרכו 17 קו"ב בחודש, הם ישלמו תשלום רגיל על 16 קו"ב ותשלום רגיל+היטל על הקו"ב ה-17. אם מתגוררים בבית חמישה דיירים, הרף יעלה ל-19 קו"ב והם ישלמו את ההיטל רק על צריכת מים מעבר ל-19 קו"ב לחודש. על כל דייר נוסף, יעלה רף התשלום המינימלי ב-3 קו"ב לחודש. משפחה בת 9 נפשות, למשל, תשלם את ההיטל רק אם היא צורכת יחד יותר מ-31 קו"ב לחודש. 

כיצד אמורות הרשויות לדעת כמה נפשות גרות בבית שלי?

לקראת הטלת ההיטל, אמורה הרשוות המקומית לשלוח לכל בית מכתב שבו היא מודיעות על השינויים בתעריפי המים ומבקשת מהדיירים לדווח כמה אנשים הם.

לא קיבלתי שום מכתב כזה.

ברשויות המקומיות לא מתלהבים מהתעריפים החדשים - גם מההיטל וגם מהרפורמה המתוכננת, ולא ממהרים לשתף אתם פעולה. רשויות שיש בהן תאגידים עירוניים - כמו ירושלים ובאר-שבע - כבר שלחו מכתבים, אבל רשויות שמנהלות את משק המים בעצמן - מתמהמהות.

עיריית תל-אביב, לדוגמא, שלחה את המכתבים רק השבוע, עיריות חדרה וחיפה שלחו אותם רק לאחרונה ועיריית גבעתיים טרם שלחה. אחת הראשונות לשלוח הייתה דווקא מעלות-תרשיחא - עירו של יו"ר מרכז השלטון המקומי, שלמה בוחבוט, המנהל את המאבק נגד ההיטל.

קיבלתי מכתב מהרשות המקומית. כדאי לדווח?

כדאי לדווח, כי הרשויות יוצאת מתוך נקודת הנחה שבכל בית גר אדם אחד אלא אם דווח אחרת. אם אתם יותר מ-4 נפשות בבית אבל אינכם מדווחים על כך, אתם תשלמו את היטל הבצורת כאילו שאתם ארבעה בלבד, כלומר, תשלמו יותר. אחרי הרפורמה, יחושב כל חשבון המים לפי מספר הנפשות במשפחה, ואם אתם יותר מאדם אחד אבל אינכם מדווחים על כך, אתם תשלמו יותר מכפי שאתם צריכים.

אבל הרשות עלולה להעביר את הפרטים שלי לגורמים אחרים שעלולים להשתמש בהם נגדי.

ספק אם מותר לה לעשות זאת, ותסמכו עליה שהיא ממילא לא תטרח.

אם אשתמש פחות במים, לא אשלם את היטל הבצורת?

נכון. אם אתה והמשפחה/שותפים שלך תשתמשו בפחות מים מהמינימום לגביית ההיטל, לא תשלמו.

כמה מים אנחנו צורכים, בממוצע?

הישראלי הממוצע צורך 5 קו"ב מים לחודש, כלומר, הוא אמור לשלם את ההיטל. אבל הממוצע הזה כולל גם דיירים בבתים עם גינות ובריכות פרטיות שצורכים הרבה יותר מאחרים. ברשות המים טוענים שאדם שאין לו גינה צורך בממוצע 4 קו"ב מים לחודש, כלומר, לא הוא לא יצטרך לשלם את ההיטל.

האם מאז שהוטל ההיטל יש ירידה בצריכת המים?

כן. הצריכה ירדה בחודשים האחרונים ב-15%, גם בגלל המודעות הגוברת למחסור במים וגם בגלל ההיטל.

כיצד אני יכול בכלל לדעת בכמה קו"ב מים אני משתמש?

זה רשום בחשבון המים שלך.

מדוע הרשויות מתנגדות להיטל הבצורת ולרפורמה במים?

התעריפים החדשים - גם ההיטל וגם הרפורמה - מסבכים לעובדי הרשויות את החיים. חישוב המים יהיה הרבה יותר מסובך ויספק להם עבודה רבה. הרפורמה גם כוללת העלאה בתעריפי המים להשקיית גינות ציבוריות ולמוסדות ציבור. זאת, מעבר לפגיעה בכיסם של התושבים, שראשי הרשויות אמורים לייצג. 

ראשי הרשויות אמרו שיעשו מרד אזרחי וימנעו את הטלת היטל הבצורת. זה קרה?

באופן רשמי, המרד התבטא בכך שהרשויות כתבו במכתב ששלחו לתושבים: "אנחנו ממליצים לתושבים שלא לשלם את ההיטל", כלומר, במקום למרוד בעצמם הם המרידו את התושבים. בפועל, לא מעט רשויות מעכבות את גביית ההיטל ולמעשה הן מבצעות את המרד בשקט.

האם רשויות שמעכבות את ההיטל ויתחילו לגבות אותו באיחור, יאלצו לגבות אותו גם אחרי שהוא יסתיים, בסוף 2010?

לא. ההיטל ישולם רק עד סוף 2010. הרשות עדיין לא גבתה אותו? הרווחתם.

נעבור לרפורמה במים. מה היא הרפורמה הזאת? האם היא עברה את כל האישורים הנדרשים, ובאמת תיכנס לתוקף ב-1 לינואר?

הרפורמה במים אמורה להיות שינוי קבוע באופן החישוב של התעריפים. תעריפי המים נתונים לשיקול דעתה של מועצת רשות המים, ומהרגע שהרשות החליטה על הרפורמה - היא אמורה להיות מיושמת ב-1 לינואר בלא צורך באישור הממשלה והכנסת. אבל הכנסת יכולה לחוקק חוק שימנע את יישום הרפורמה. בכנסת יש מתנגדים רבים לרפורמה והם מנסים להוביל מהלך כזה.

כיצד יחושבו תעריפי המים אם וכאשר הרפורמה תצא לפועל?

כיום אנחנו משלמים "תעריף א'" של 4.1 שקלים לקו"ב מים על 8 הקו"ב הראשונים, "תעריף ב'" של 5.7 שקלים לקו"ב על 8 הקו"ב הבאים, מ-8 קו"ב עד 16 קו"ב לחודש, ו"תעריף ג'" על כל טיפה שמעל ל-16 קו"ב, לא כולל היטל הבצורת. כל זאת, בלא קשר למספר הנפשות בבית. בנוסף, אנחנו משלמים כיום היטל ביוב שמשתנה מרשות לרשות ונע בין שניים לארבע שקלים לקו"ב מי ביוב. 

אחרי הרפורמה, יחושבו התעריפים לפי מספר הנפשות בבית והיטל המים יאוחד עם היטל הביוב. משפחה שתצרוך עד 2.5 קו"ב לנפש לחודש תשלם עליהם "תעריף אלף" של 8 שקלים לקו"ב, כולל מים וביוב ביחד. על כל קו"ב לנפש-לחודש נוספים, ישולמו "תעריף ב'" - 11.5 שקלים. תעריף ג' יבוטל. כל זה, לא כולל ההיטל, שיוטל במתכונת דומה גם אחרי יישום הרפורמה.

אנחנו משפחה צנועה של שמונה נפשות. אנחנו עושים אמבטיה רק פעם ביומיים. אין לנו מכונת כביסה, לא מדיח כלים ולא חצר. אחרי ההיטל והרפורמה נשלם יותר?

אחרי הרפורמה תשלמו יותר. כיום אתם משלמים תעריף מינימלי בתוספת אגרת ביוב, ובסך הכל בין 6 ל-7 ומשהו שקלים לקו"ב. אחרי הרפורמה תשלמו 8 שקלים לקו"ב. ההיטל אינו נוגע לכם. 

אנחנו זוג מבוסס בלי ילדים, עם מכונת כביסה ומדיח כלים ועם חצר גדולה שבקיץ צריך להשקות מדי יום. האם נשלם יותר?

כן. כיום אתם משלמים תערובת של שלושת התעריפים, כלומר, על חלק מהמים שלכם אתם משלמים בין 6 ל-8 שקלים לקו"ב, כולל ביוב, על חלקם 9-11 שקלים לקו"ב ועל חלק - 10-12. אחרי הרפורמה תשלמו על רוב המים 11.5 שקלים לקו"ב. וכמובן - בשנה הקרובה תשלמו על רוב המים היטל של 20 שקלים לקו"ב. 

האם אני יכול לעשות את החישובים הללו בעצמי? 

אפשר לחשב את התעריפים לפי כמויות המים שאתה צורך כיום. למי שלא רוצה להסתבך, מרכז השלטון המקומי השיק מחשבון, שאמור לבצע את החישוב הזה בשבילכם.

בכמה תעלה הרפורמה את תעריף המים הממוצע במדינה?

הרבה מאוד. ההערכות נעות בין 40% ל-50%, לא כולל היטל הבצורת. 

האם הממשלה באמת רוצה שנשלם יותר על המים? זאת המטרה?

כן.

מה יקרה להקצאת המים לחקלאים?

הרפורמה וההיטל אינם קשורים לחקלאים. הממשלה כבר קיצצה לחקלאים הקצאה של 100 מיליון קו"ב, בנוסף לקיצוצים רבים שנעשו בעבר.

מדוע נטפלים לחקלאים ולמשפחה הממוצעת, ולא לעשירים עם בריכות שחייה פרטיות?

הבריכות הפרטיות הן מעטות ואינן מבזבזות הרבה מים כי לרוב ממלאים אותן רק מדי פעם. מי שיש לו בריכה פרטית והוא ממלא אותה מדי יום ישלם את היטל הבצורת, ובגדול.

מה יקרה לגינות הציבוריות? כיצד ייתכן שעדיין משקים אותן?

רשות המים קיצצה לאחרונה ב-50% את הקצבות המים לגינות הציבוריות. יש רשויות עניות שהפסיקו להשקות, ויש רשויות עשירות שמעדיפות לשלם ולא לייבש את הגינות.

ומה עם מוסדות הציבור? 

במסגרת הרפורמה אמורים לעלות גם התעריפים למוסדות הציבור - משרדים ממשלתיים ועירוניים, בתי ספר, בתי חולים וכיו"ב מכ-6 שקל ל-8 שקלים לקו"ב. כדאי לקוות שבקרוב לא נראה במוסדות הללו מחסור במים.

האם נעשו רפורמות ו"גזרות" כאלה גם במדינות אחרות?

כן, בהחלט, ובצורה עוד יותר אגרסיבית מאשר בישראל. בארצות הברית ובאוסטרליה, למשל, יש אזורים שבהם כל אזרח מקבל הקצבת מים חודשית, ואם הוא גומר אותה - סוגרים לו את הברז. מדינות אחרות, כמו ספרד, מייבשות בריכות השחייה וגינות. ואילו במדינות השכנות והשחונות שלנו, כמו סוריה, ירדן וקפריסין, יש קיצוב מים יומי ויש שעות ארוכות מדי יום שהברזים פשוט סגורים.

אומרים שהשנה יהיה חורף גשום. אם מאגרי המים יתמלאו, יבוטלו הרפורמה וההיטל?

אם מצב משק המים ישתפר, ההיטל יבוטל, כיוון שהוא גזירה זמנית שמיועד לפתור בעיה נקודתית. הרפורמה, לעומת זאת, אמורה להיות קבועה, אף שניתן להעריך שבמקרה של שיפור במצב יופעל על הממשלה לחץ לבטל אותה.

יש הטוענים שמשבר המים נוצר לא רק בגלל הבצורת אלא גם בגלל עיכוב בהקמת מפעלי ההתפלה, ולכן הרפורמה וההיטל הם עונש לציבור על מחדל של הממשלה.

אכן, האוצר עיכב במשך שנים את פיתוח מפעלי ההתפלה, מתוך הנחה שירד מספיק גשם ונסתדר גם בלעדיהם. כיום, בשיחות שקטות, חלק מהפקידים מודים בכך שטעו. אבל כעת מדובר בחשבונות עבר: כיום הממשלה מאיצה את הקמת מפעלי ההתפלה ובכל זאת, כרגע אין מספיק מים וצריך לחסוך. האם ייקור המים באמת יביא לחיסכון? האם מטרת ההתייקרות היא למלא את המאגרים או את הקופה הציבורית? על כך הדיעות חלוקות.