העולם מפחית פליטות CO2; בישראל הן בעלייה
חברת ייעוץ שניתחה את פליטות גזי החממה של ישראל צופה שהן יוכפלו עד 2030 אם לא ייעשה דבר בנושא. במאמץ לאומי, שימוש בטכנולוגיה ובעזרת שינוי הרגלים בציבור ניתן למתן את העלייה. השר ארדן: אדרוש מהעולם לחייב אותנו להפחית גזי החממה; זה טוב לכלכלה, לתעסוקה ולסביבה
אם ישראל לא תפעל במהירות, היא צפויה להכפיל את כמות גזי החממה שהיא פולטת תוך כ-20 שנה - מ-71 מיליון טונות היום לכ-142 מיליון טונות ב-2030. ההשפעה של הפליטות שלנו על ההתחממות הגלובלית אולי אינה רבה באופן יחסי, אך בגלל הסכם בינלאומי שצפוי להתגבש בקרוב יהיה לפליטות הללו מחיר כלכלי כבד.
חברת ייעוץ בינלאומית ששכר המשרד להגנת הסביבה טוענת עם זאת כי במאמץ לאומי רחב, ושינוי הרגלים של הציבור, ניתן לצמצם את העלייה הצפויה בשני שלישים. בדו"ח מפורט קובעת חברת "מקינזי" כי אם כל משרדי הממשלה יתגייסו לטובת המטרה, ניתן יהיה למנוע פליטה של 45 מיליון טונות גזי חממה.
המשמעות היא שבשעה שבהמדינות המפותחות תפחת פליטת גזי החממה, בישראל הפליטה תעלה ב-36 אחוז. הגידול הצפוי בפליטת גזי החממה ממקם את ישראל קרוב יותר למדינות מתפתחות כמו הודו וסין מאשר למדינות ב-OECD. סין למשל, צפויה עד 2030 להגדיל את פליטות גזי החממה בשטחה ב-126 אחוז; גרמניה, לשם השוואה, צפויה להגדיל את הפליטות שלה ב-14 אחוז בלבד.
את הדו"ח, פרי עבודה של שלושה חודשים, הציג היום (ג') השר להגנת הסביבה גלעד ארדן במסיבת עיתונאים עם נציגי החברה. הדו"ח הוא למעשה הבסיס שממנו צפויה ישראל לגבש את המדיניות שתציג בכינוס האו"ם בנושא שינוי האקלים בעוד כחודש בקופנהאגן.
מה מגדיל את הפליטות בישראל?
עד כה, בכל הקשור לפליטות גזי חממה, נהנתה ישראל ממעמד של מדינה מתפתחת, שלא מחייב אותה לנקוט בצעדים להפחתת הפליטות. ואולם כמדינה המועמדת להיכנס ל-OECD היא לא תוכל להמשיך ולחמוק מליטול על עצמה מחוייבות להפחתת הפליטות, ואפשר שבכינוס בדצמבר תתבקש להציב יעדי הפחתה מוגדרים, כמו אלה שיוצבו למדינות מפותחות.
ארדן לא ממתין לבקשה הזו: "בכוונתי לדרוש שיוטלו על ישראל מחויבויות בתחום צמצום הפליטות בקופנהגן", אמר. "צריך להבין שמחויביות כאלה הן בראש ובראשונה אינטרס של ישראל, שעשוי לסייע לנו בתחומי הכלכלה, התעסוקה, הסביבה - וגם האינטרס הביטחוני".
ואולם אנשי מקינזי ציינו כי בשונה ממדינות מפותחות, לרשות מדינת ישראל עומדים פחות כלים להפחתת פליטות, בין היתר בגלל גידול האוכלוסיה והתמ"ג. שני מדדים אלה גבוהים משמעותית אצלנו בהשוואה למדינות מפותחות אחרות, ושניהם תורמים לעלייה בפליטות גזי החממה.
ישנן גם מגבלות טכניות אחרות שחלות על ישראל ולא על מדינות מפותחות. ישראל אינה יכולה להסתמך על ייצור חשמל בתחנות כוח גרעיניות כמו בצרפת, או על טכנולוגיה הידרו-אלקטרית כמו בשוויץ, או על שריפת ביו-מסה (חומר אורגני) כמו בסקנדינביה. ישראל גם אינה מסוגלת להטמין את הפחמן נדו-חמצני שלה בשכבות גיאולוגיות; מומחים מעריכים שבישראל אין כמעט פוטנציאל הטמנה שכזה, לעומת מדינות כמו בריטניה למשל.
איזה מגזר אחראי למרבית הפליטות בישראל? התשובה אינה מפתיעה: סקטור ייצור החשמל אחראי ללמעלה ממחצית כמות הפליטות (כ-55 אחוז מהפליטות); אחריו נמצא מגזר התחבורה (18 אחוז). הפסולת שלנו אגב, אחראית על כתשעה אחוזים מסך הפליטות בישראל.
הפתרון: מאמץ לאומי
בחברת מקינזי אומרים שניתן לצמצם את פליטת גזי החממה בישראל על ידי נקיטת מספר מהלכים מרכזיים - כאלה הכרוכים בהשקעה כספית וכאלה שאינם מחייבים השקעה.
בקטגוריה הראשונה מדובר על הקמת תשתיות חשמל בארגיה סולארית, השקעה בתשתיות תחבורה ציבורית ומיחזור. ארדן התייחס במסיבת העיתונים להרחבת ניצול האנרגיה הסולארית לייצור חשמל ככלי מרכזי להפחתת הפליטות. "היעד הוא להביא לכך שהאנרגיות מתחדשות יהוו רבע מסך ייצור האנרגיה בישראל", הצהיר ארדן. יצויין כי כיום רק כאחוז ממשק החשמל מופק ממקורות מתחדשים, ועל פי תוכנית משרד התשתיות נתח זה יגדל ל-10 אחוז ב-2020.
הוא ציין כי בעניין זה היה עליו לקבל הכרעה קשה בין השאיפה לנצל את "השמש שישראל התברכה בה" לבין השטחים הפתוחים שחוות סולאריות גדולות דורשות. לדבריו, הוא שלם עם ההכרעה שקיבל לטובת האנרגיה הסולארית.
וברמה האישית - שינוי הרגלים
בקטגוריה השניה, שאינה כרוכה בהשקעה כספית, ממליצים בחברה על צעדים בתחום ההתייעלות האנרגטית כמו ניצול האשפה לייצור חשמל, שיפור מבני המגורים על פי תקני בנייה ירוקה ושינויים בתמהיל הדלקים של משק האנרגיה. כל אלה עשויים להביא להפחתה של 45 מיליון טונות של פחמן דו-חמצני - חיסכון ששקול כמעט לחיסכון שתניב השקעה באנרגיה מתחדשת למשל.
| מבנים - הפחתה של 3.7 מיליון טונות CO2 |
|
| תחבורה - הפחתה של 1.3 מיליון טונות CO2 |
|
| חקלאות - הפחתה של 0.4 מיליון טונות CO2 |
|
| השפעות משניות על תעשייה - הפחתה של 0.9 מיליון טונות CO2 |
|
| מים - הפחתה של 0.7 מיליון טונות CO2 |
|
| סה"כ שינויי התנהגות - הפחתה של 7.1 מיליון טונות CO2 |
במקינזי ציינו כי גם שינוי בהרגלי החיים של הציבור בישראל עשוי להביא לחיסכון של כ-7 מיליון טונות גזי חממה. השינויים האפשריים מוכרים ברובם: צמצום צריכת האנרגיה והמים בבית, צמצום צריכת בשר הבקר, העלאת מד הטמפרטורה של המזגן והעדפת אופניים על פני רכב פרטי.
לדברי אנשי מקינזי, אם תפעל ישראל בכל החזיתות - כלומר גם הפחתה בעזרת מהלכים טכנולוגיים ומבניים במשק, וגם הפחתה באמצעות שינוי הרגלי החיים - תתאפשר הפחתה של כ-73 אחוז מהגידול הצפוי בפליטות גזי החממה. "כל הנתונים הללו עדיין צריכים גיבוי מצד הממשלה. מבלי שכל משרדי הממשלה יתגייסו לנושא, כולל ראש הממשלה, לא יהיה שמץ של סיכוי להפחתה הזו", הדגיש ארדן.
