התחזית: נפלוט יותר גזי חממה - ונשלם בגדול

אם לא תנקוט פעולות מהירות להפחתת פליטות גזי החממה שלה, צפויה ישראל להכפיל את שיעור הפליטות שלה בעשורים הקרובים, ולהידרש לשלם על כך מחיר כלכלי כבד. את התמונה העגומה הזו הציג היום (א') השר להגנת הסביבה גלעד ארדן בפני חברי הממשלה בישיבתם השבועית.

על פי נתונים שהציג ארדן לשרים ולראש הממשלה, בתרחיש של "עסקים כרגיל" - כלומר בלי לנקוט צעדים משמעותיים להפחתת הפליטות - יגיע סך הפליטות של ישראל ל-140 מיליון טונות פחמן דו-חמצני בשנת 2030 - כפול מסך הפליטות כיום. זה יקרה בשעה שמדינות מתפתחות בעולם, ובעיקר באירופה, כבר נמצאות בתהליך של הפחתת פליטות גזי חממה, עם יעדים ברורים להפחית 20 ו-30 אחוז מסך הפליטות שלהן בשנים הקרובות.

עוד על פליטות גזי חממה וישראל:

• ראש הממשלה לא מבין. תסבירו לו / עדי וולפסון
• הממשל האמריקני יעבור לאופניים?
• התוכנית השוודית: אפס פליטות CO2 עד 2050
  

לישראל אין אמנם השפעה משמעותית על סך פליטות גזי החממה בעולם - ארה"ב, סין, הודו ומדינות מפותחות אחרות פולטות הרבה יותר - אך בשנים הקרובות, אם ייחתם הסכם כלל-עולמי להפחתת פליטות שיחול גם על ישראל, לגזים שפולטת ישראל יהיה תג מחיר משמעותי. על פי הנתונים שהציג ארדן, על כל טונה של פחמן דו-חמצני שתפלוט ישראל היא תידרש לשלם כ-15 אירו (כ-78 ש"ח). אם מכפילים זאת במיליוני טונות בשנה - מדובר במאות מיליוני אירו בשנה.

הסיבה העיקרית: משק החשמל

עיקר פליטות גזי החממה של ישראל מקורו בהישענות הכמעט בלעדית על פחם לייצור חשמל והשימוש הרב ברכב ממונע. אם תמשיך ישראל לפלוט גזי חממה כפי שהיא עושה היום, ולהישען על פחם לייצור חשמל, היא תידרש לשלם מחיר כבד מאוד עבור הפליטות שלה.

זו, אגב, גם הסיבה שהשר ארדן כה מתנגד לתוכנית להקים תחנת כוח פחמית נוספת באשקלון, שתפלוט לא רק זיהום אוויר אלא גם הרבה גזי חממה. לדבריו, יש לדחות את התוכנית הזו לפחות עד שיתברר האם ניתן לנצל את מאגרי הגז הטבעי שהתגלו לאחרונה מול חופי ישראל. ההחלטה בדבר התחנה הפחמית הובאה להכרעתו של ראש הממשלה והממשלה תקיים דיון בנושא בקרוב.

העולם מתקדם - בישראל אין תוכנית

בישיבה הדגים ארדן לשרים כי ישראל בולטת בהיותה אחת המדינות המתקדמות היחידות שאינן פועלות להפחתת פליטות גזי החממה, מאחר שאין לה תוכנית מגובשת להפחתת פליטות. בשעה שישראל תכפיל את פליטות גזי החממה שלה, בגרמניה למשל תירשם עלייה של 14 אחוז בלבד בגידול הפליטות עד 2030. בארה"ב צפויות הפליטות לגדול ב-24 אחוז. בסין, לעומת זאת, שהמגזר התעשייתי העצום שלה הוא צרכן אנרגיה בלתי נלאה, תגדיל בתקופה זו את הפליטות שלה ב-126 אחוז. הודו, ענקית תעשיית גם היא, תגדיל את הפליטות ב-186 אחוז.

אך ההבדל הוא שסין והודו מוגדרות עדיין מדינות מתפתחות ואילו ישראל עומדת לצאת מהקטגוריה הזו - לבטח אם תתקבל כחברה במועדון ה-OECD. בכינוס האו"ם בנושא שינוי האקלים בחודש כחודש, צפויה ישראל לעבור לקטגוריה של המדינות המפותחות, ולהידרש להגדיר ולהתחייב ליעדי הפחתה של פליטות גזי חממה.

כדי שתוכל להתחייב צריכה ישראל לצמצם את התלות שלה בפחם לייצור חשמל, ולהגדיל את נתח ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות. תוכנית משרד התשתיות היא הקמה של עשר תחנת כוח סולארית בנגב בכל שנה מ-2010 עד 2020 כדי שעד אז יהיו עשרה אחוזים מצרכי האנרגיה של ישראל מבוססים על ניצול אנרגיות מתחדשות.

אך תוכניות לחוד ומעשים לחוד: משרד התשתיות התחייב בשעתו שעד שנת 2007 לפחות 2 אחוזים מסך אנרגית החשמל המופקת בישראל יהיו ממקורות מתחדשים; בפועל הופקו רק 0.09 אחוזים. לאחר מכן הוצב יעד של 20 אחוז עד 2020 - אך הוא הופחת בחצי ל-10 אחוזים. גם יעד זה מוטל בספק: על פי מחקר שבוצע לאחרונה, אין בישראל מספיק שטחים פתוחים להקמת חוות סולאריות כדי לעמוד בו.

כדי להתחיל ולגבש את היעדים, הקים לפני כמה חודשים השר ארדן ועדת שרים מיוחדת לנושא, ושכר את שירותיה של חברת ייעוץ בינלאומית שמתמחה במיפוי הפליטות והגדרת המגזרים בהם ניתן לקצץ. במקביל, לאחר פגישה עם ראש הממשלה וגורמים נוספים, הורה בנימין נתניהו על הקמת צוות שיגבש תוך חודש תוכנית פעולה שתגדיר את הצעדים הנדרשים להפחתת גזי החממה לארבע השנים הקרובות.

בפתח ישיבת הממשלה חזר נתניהו על הכרזתו מהשבוע שעבר, אודות הקמת מועצה לאומית למציאת תחליפי אנרגיה תוך עשור, כדי להפחית את התלות בנפט. "בימים אלה אנחנו פועלים לרכז מוחות בכירים בישראל באמצעות ראש המועצה הכלכלית-חברתית פרופסור יוג'ין קמפבל, כדי שבתוך 10 שנים נוכל להציע לעולם חלופות לנפט", אמר נתניהו. בשבוע שעבר הוא אמר ש"שחרור העולם מהתלות בנפט ומעבר לאנרגיה סולרית ישנו את מאזן האנרגיה העולמי".