הממשל האמריקני יעבור לאופניים?

אחרי שהבין שהחוק שהוא שואף לקדם לא יעבור בסנאט בזמן, מנסה נשיא ארצות הברית ברק אובמה לשפר עמדות כדי לא להגיע לכינוס האו"ם בקופנהאגן בידיים ריקות: השבוע הוא הורה לממשל הפדרלי - צרכן האנרגיה הגדול בארצות הברית - להפחית תוך 90 יום את פליטות גזי החממה שלו ואת ההשפעה שלו על הסביבה.

את מה שלא הצליח אובמה לעשות למגזר הפרטי במסגרת החוק, הוא עושה במגזר הציבורי שנתון תחת שליטתו - בלי הצבעות ובלי סחר-מכר פוליטי. חתימת ידו על צו נשיאותי הספיקה כדי להורות לממשל האמריקני - על כל זרועותיו הרבות - לחסוך במים וחשמל, להפחית את כמות הפסולת שהם מייצרים ולנצל את תקציבי הענק תוך העדפה של מוצרים ידידותיים לסביבה.

הממשל אחראי לפעילות של כחצי מיליון מבני בארה"ב, מפעיל כ-600 אלף כלי רכב ורוכש ציוד ושירותים בשווי של 500 מיליארד דולר בשנה. עם כניסת ההוראה לתוקף יידרשו סוכנויות הממשל להתחשב בשיקולי סביבה בכל תחומי פעילותן - החל מסוג כלי הרכב, הנייר ואפילו הסכו"ם שהן רוכשות, כמות וסוג הדלקים שהן צורכות, ואפילו אופיין של החברות מהם רוכשים שירותים או מתקשרים במכרזים.

פחות דלק ומים; יותר מיחזור וחיסכון בחשמל

הצו מעניק ארכה של 240 יום במהלכה צריכות סוכנויות הממשל השונות להחליט על הדרכים בהן יבצעו את הפחתת הפליטות, כמו למשל קיצוץ בנסיעות של העובדים, בשינוע מטענים או באריזות. בנוסף, יידרשו סוכנויות הממשל לעבור לשימוש בכלי רכב המונעים בחשמל או בדלקים חלופיים, ואפילו באופניים.

הנשיא אמנם השאיר את החלטות הפרטניות לראשי סוכנויות הממשל השונות, אך הציב לכולן יעדים ברורים. למשל, הפחתה של 26 אחוז בניצול מים והפחתה של 30 אחוז בתצרוכת הדלק בכלי רכב. בשני היעדים הללו צריך הממשל הפדרלי לעמוד עד 2020.

עד 2030 יידרשו כל מבני הציבור בארה"ב לקזז את צריכת החשמל שלהם ולהפוך לעצמאיים על ידי ייעול מערכות החשמל שלהן ושימוש במקורות אנרגיה מתחדשים.

הצו הנשיאותי אינו חל על פעילות צבא ארה"ב וזרועותיו, אך משרד ההגנה יידרש להפחית את צריכת האנרגיה שלו בדרכים אחרות, כמו למשל שיפור ההתייעלות האנרגטית של המבנים והבסיסים שלו.  

הנשיא מתקשה לממש את ההבטחה הירוקה

זוהי הפעם הראשונה שנשיא מורה לזרועות הממשל להפחית את פליטות גזי החממה שלהן. בינואר 2007 חתם הנשיא דאז, ג'ורג' בוש, על צו דומה שמורה לממשל לחסוך בחשמל ולהתייעל אנרגטית, אך הצו לא כלל הנחייה ברורה להפחתת גזי חממה, ולבטח לא יעדי הפחתה מוגדרים מראש.

הרקע לצעד המשמעותי הוא הקושי הפוליטי בו נתקל הנשיא בהעברת חוק אנרגיה מתקדם, עם יעדים שאפתניים של הפחתת גזי חממה. גרסה ראשונית של החוק עברה בבית הנבחרים ביוני, אך הגרסה המעודכנת, שהוצגה בסנאט, עוררה מחלוקת חריפה. מאחר שהנשיא והסנאטורים שקועים עד צוואר בויכוחים על רפורמת הבריאות של הנשיא, קיים סיכוי קלוש שחוק האנרגיה המורכב והשנוי במחלוקת יעבור בזמן - לפני תחילת הכינוס בקופנהאגן,

אובמה קיווה שהחוק יעבור בזריזות, כדי שבבואו לקופנהאגן בדצמבר הוא יוכל להראות שיש מעשים מאחורי ההבטחות הירוקות שהשמיע בקמפיין הבחירות שלו.

אחרי הסירוב האמריקני רב-השנים להתחייב להפחתת פליטות במסגרת אמנת קיוטו תחת שלטון בוש, הבטיח אובמה לשנות כיוון ולהפוך את אמריקה למובילה העולמית לא רק בפליטות גזי חממה אלא גם בצעדים ממשיים להיפוך המגמה.

סין גנבה לאובמה את ההצגה בכינוס מזכ"ל האו"ם בניו יורק לפני שבועיים, כשהתחייבה להפחית גזי חממה על ידי התייעלות אנרגטית. הדבר השאיר את אובמה בעמדת נחיתות. הלחץ הציבורי והבינלאומי שמופעל עליו בנושא זה גדול, בעיקר מצד מדינות האיחוד האירופי; הן חוששות שאם אמריקה לא תתחייב להפחית פליטות ותשמש דוגמה, ינצלו זאת מדינות אחרות כדי לחמוק מהתחייבות - בעיקר מדינות שפולטות הרבה גזי חממה כמו סין, הודו וברזיל.  

הבית הלבן אמר כי תוצאות הצו הנשיאותי יהיו הפחתה משמעותית בצריכת האנרגיה של הממשל, שמשמעותה גם חיסכון בכסף למשלם המסים האמריקני. אולי היקף החיסכון באנרגיה ושיעור הפחתת גזי החממה לא יוודע אלא רק בעוד כשנה, כשסוכנויות הממשל השונות ידווחו לנשיא על הצעדים בהן נקטו והאם עמדו ביעדים שנקבעו להם.