האם סין תוביל את המאבק העולמי בשינוי האקלים?

100 מנהיגים מרחבי העולם יתכנסו היום (ג') בניו יורק לפגישה רמת-הדרג האחרונה לפני כינוס האקלים הגדול בקופנהאגן בעוד חודשיים וחצי. לבקשת מזכ"ל האו"ם באן קי-מון, באו המנהיגים לניו יורק יום לפני פתיחת העצרת השנתית של האו"ם, כדי "לחמם" את המשא ומתן לקראת ההסכם הבינלאומי, שצפוי להחתם בדנמרק בדצמבר.

מנהיגי שתי המדינות שפולטות את מרבית גזי החממה לאטמוספירה מרכזים אליהם את מירב תשומת הלב: האחד הוא נשיא ארצות הברית ברק אובמה, שדוחף להסכם בינלאומי להפחתת הפליטות - אך לא מצליח להביא את הקונגרס שלו לקדם את המהלך. השני הוא נשיא סין הו ג'ינטאו, שעד כה התמיד בסירובו לכבול עצמו להסכם העולמי להפחתת הפליטות, אך מסתמן כעת כתקווה החדשה של העוסקים בנושא.

אובמה אמנם ישא נאום דרמטי בנושא שינוי האקלים, אך מי שצפוי להפתיע הוא כנראה עמיתו הסיני, שיחשוף בכינוס תוכנית שאפתנית להפחתת גזי החממה בארצו. הוא אמנם עדיין מסרב להתחייב ליעדי פליטות קבועים מראש שיוכתבו לו במסגרת הסכם בינלאומי, אך נכון לקדם תוכנית להפחתת "עוצמת הפליטות": התחייבות להפחית את כמות גזי החממה שנפלטת עבור כל דולר שנכנס למדינה מייצור תעשייתי.

ראש תוכנית הסביבה של האו"ם אמר שהמהלך הסיני הוא נקודת מפנה שתשחרר את המבוי הסתום אליו נקלע המו"מ הגלובלי סביב ההסכם. עד כה הופנו חיצי הביקורת כלפי בייג'ינג כמי שמעכבת בסרבנותה את קידומו; כעת לא יוכלו יותר להאשים אותה בכך.

גם בוושינגטון עשוי המהלך הסיני לשחרר את המבוי הסתום אליו נקלע החוק שמנסה הנשיא אובמה לקדם בקונגרס. מדובר בחוק שאובמה התחייב לו בקמפיין הבחירות שלו, ושואף להפחית את הפליטות שמייצרת ארה"ב באופן ניכר. החוק אושר בקונגרס אך נתקל בחומת התנגדות בסנאט. הסנאטורים טענו שאסור לארצות הברית להתחייב להפחית פליטות אם אין התחייבות מקבילה מצד סין, שכן מהלך שכזה יחליש את כלכלת ארה"ב ויחזק את המתחרות.

היעד: הסכם כלל עולמי בדצמבר

באו"ם רוצים שבכינוס בקופנהאגן בדצמבר יצליחו מדינות העולם לגבש הסכם שיכלול יעדים מוגדרים להפחתת פליטות גזי חממה. לב המחלוקת היה ונותר חוסר האמון בין המדינות העשירות למדינות המתפתחות - בעיקר אלה שפולטות הרבה גזי חממה כמו סין והודו. אלה טוענות שהפחתת פליטות תפגע בהן כלכלית, ושממילא מי שהרס את האקלים עד כה היו המדינות העשירות, ולכן עליהן מוטלת האחריות לתיקון המצב.

סין וארצות הברית אחראיות כל אחת ל-20 אחוז מסך פליטות גזי החממה בעולם - בעיקר מייצור חשמל בתחנות כוח פחמיות ושריפת דלק. מדינות האיחוד האירופי אחראיות ל-14 אחוז מסך הפליטות העולמי. רוסיה והודו פולטות כ-5 אחוזים כל אחת.

במשך שנים, תחת ממשל בוש, סרבה ארה"ב להפחית פליטות; היא כיום המדינה היחידה בעולם שלא חתומה על אמנת קיוטו למאבק בשינוי האקלים. כניסתו של אובמה לתפקיד סימנה יעדים שאפתניים - שלא כולם התממשו.

סין היא המדינה שפולטות הכי הרבה גזי חממה לאוויר, אך כבר כמה שנים שהיא מפחיתה בהדרגה את עוצמת פליטות גזי החממה שלה, והתחייבה שעד 2020 תייצר 15 אחוז מהחשמל שלה ממקורות אנרגיה מתחדשים.

המדינות היחידות בעולם שהסכימו בינתיים להתחייב על הפחתת פליטות היו מדינות האיחוד האירופי. הן התחייבו שעד 2020 יפחיתו 20 אחוז מגזי החממה שהן פולטות (ביחס לרמה משנת 1990). הן הצהירו גם, שאם המדינות המתפתחות יצטרפו למהלך, הם יפחיתו 30 אחוז מהפליטות. גם ראש הממשלה החדש של יפן, שתורמת 4 אחוז לסך הפליטות העולמי, התחייב להפחית 25 אחוז מהפליטות עד 2020. גם הודו הודיעה לאחרונה על תוכנית שאפתנית להפחתת פליטות.

ההודעה הסינית משליכה את הכדור חזרה למגרש האמריקני: נשיא ארצות הברית יוכל לנצל אותה כדי לפורר את ההתנגדות בסנאט, אך אם ייכשל במשימה, הוא יגיע לכינוס האו"ם בקופנהאגן מובס וחלש, ויצטייר כמי שמטיף להסכם שהוא עצמו לא מצליח לעמוד בו. פרשנים אמריקנים העריכו שהקשיים של אובמה לקדם את רפורמה הבריאות שלו בקונגרס, מקטינים מאוד את הסיכויים שלו לשכנע את הסנאטורים להצביע בעד חקיקת האקלים.

"סין (והודו) חשפו תוכניות שאפתניות בנושא שינוי האקלים. במקרה של סין, התוכנית כה שאפתנית שהיא עשויה להפוך למובילה העולמית במאבק בשינוי האקלים", אמר ראש תוכנית האו"ם לשינוי האקלים, איבו דה בר. "דווקא מי שסימן שאלה מרחף מעליה כעת היא ארצות הברית".