מי שולט בבנקים - בעלי ההון או אנחנו?
מדוע בעלי ההון מתנהגים כבעלי הבית, כשהציבור מחזיק ברוב מניות הבנקים - ומדוע הממשלה והציבור מאפשרים זאת? אורית-קלייר ארזי מלמדת את בעלי ההון פרק בחשבון, בלשון ובאתיקה. מהשיעור הזה אף אחד לא יוצא נקי
משפחת ברונפמן, שרי אריסון, שאר עושי שוק ושועי עולם יקרים. קָטונוּ. באמת. במשך שנים אתם עושים לכולנו בית-ספר בפיננסים. חושבים קדימה, מגלים תעוזה, משקיעים בגדול ומרוויחים בגדול. עינינו נשואות אליכם, אל הצלחותיכם, קוראות בשקיקה את כותרות עיתוני העסקים המסקרים אתכם, בתקווה שמשהו מאבק הכוכבים הזה ידבק גם בנו. יש לנו הרבה מה ללמוד מכם. שהרי לנו יש סתם עסק קטן אחד או שניים, והשוק היחידי שאנו עושים הוא שוק הכרמל ביום שישי.
אולם, לאחרונה, יותר ויותר, מסתבר שגם אתם נזקקים לכמה שיעורים דחופים בעצמכם. כנראה בדיוק לא הייתם באותו יום בבית-הספר. בדקנו ומצאנו שכולכם זקוקים בדיוק לאותם שיעורים!
מה, הברזתם יחד? טוב, לא נורא. כמעריצים נאמנים, ארגָנו במיוחד עבורכם מספר שיעורי השלמה, עם מורה פרטית. הנה הסילאבוס המפורט. אגב, מתחילים בשעת אפס, כי יש הרבה חומר להספיק. נא להגיע בזמן!
שיעור בחקלאות: מה זה "גרעין שליטה"
בשיעור זה נלמד להבחין בין סוגים שונים של גרעינים: כאלה שיצמיחו פרי מרורים, לעומת אלה שיצמיחו פירות עסיסיים. נלמד גם את ההבדל בין גרעין שליטה אמיתי, המצריך מניות בהיקף של 51% לפחות, לבין כאילו-גרעין-שליטה, המצריך הרבה פחות, ומקבל את ברכת בנק ישראל והכרתו אך ורק מתוך כוונה לרכז ולפשט תהליכי בקרה. לא כדי להימנע מהם, להתעלם מהם או לעקוף אותם.
שעור בחשבון: של מי הרוב?
בשיעור זה נלמד את המושגים יותר מ- ופחות מ- ונתרגל על מספרים קטנים כדי שיהיה קל לחשב. להלן השאלות מראש, על-מנת לאפשר לתלמידים להתכונן בבית:
26% ממניות בנק דיסקונט שבידי משפ' ברונפמן ו-20% שבידי אריסון בבנק הפועלים: האם הם יותר מ- או פחות מ- 51% הנדרשים לשליטה אמיתית?
בעיקר נלמד ש-49% שבידי ה"ציבור" (ע"ע) בדיסקונט, ו-69% שבפועלים, הגם שאינם מוגדרים ומוכרים כבעלי כאילו-שליטה, הם בעלי השליטה באמת, כך שלציבור יש זכות שאלה, בחינה, התרעמות, תהייה וטירפוד מהלכים שאינם נראים לו.
שיעור באזרחות: תפקיד הרשויות
הרשות המבצעת (הממשלה) אמורה לדאוג לאינטרסים של אזרחי המדינה (ע"ע "הציבור"). היא אמורה לעשות זאת על-ידי רגולציה דרך מוסדות השלטון כמו בנק ישראל ושלוחיו כמו המפקח על הבנקים. מילת המפתח בשיעור זה: אמורה.
שיעור בלשון: מילים נרדפות
זהו שיעור קצר ובו נלמד שמשמעות המילה אמורה היא: לא באמת מבצעת בפועל. מילים וביטויים נרדפים: מתרשלת, נרדמת בשמירה, נוהגת כבת-יענה.
שיעור בסוציולוגיה: מה זה "הציבור"?
בשיעור זה נלמד ש"הציבור" הוא גוף חברתי חסר פנים ושם, המצוי בשליטה, כי הוא הרוב, אך אינו יודע את זה, גם כי לא הוכר ככזה על-ידי בנק ישראל, גם כי אינו באמת שולט ברזי הפיננסים והמאקרו והמיקרו כלכלה, וגם כי הוא עסוק במלחמת הישרדות יומיומית, ועל-כן הוא מפתח מנטליות של מיעוט נרדף.
במילים אחרות הציבור הוא אנחנו: אני ואתה, הוא והיא, הם והן. כולנו. בעצמנו, או דרך הגופים המוסדיים בהם מושקעים כל חסכונות חיינו, כספי הפנסיה שלנו, קרנות ההשתלמות שלנו וכל שקל אחר שמקום הימצאו המדוייק לא נודע לנו.
שיעור בדיני חברות: מהי "חברה ציבורית"?
בשיעור זה נלמד על הישות המשפטית ששמה "חברה ציבורית", שמניותיה נסחרות בבורסה על-ידי הציבור ישירות או על-ידי שלוחיו (קרנות פנסיה וכד', "המוסדיים", ע"ע).
נלמד גם שבחברה ציבורית תקינה, הדירקטוריון שומר על הציבור המחזיק במניות מפני ההנהלה שהאינטרס שלה מוטה לטובת ה"כאילו-גרעין-שליטה" (ע"ע) שמינה אותה. אבל במקומותינו, גם הדירקטוריון עצמו מורכב, ברובו, מנציגיהם או מקורביהם של ה"כאילו-גרעין-שליטה" כך שאין מי שישמור על השומר.
שיעור בהשקעות: על מי שומרים "המוסדיים"
בשיעור זה נלמד ש"המוסדיים" הם אלה שאמורים (דרישה מוקדמת: השיעור בלשון) לנהל את כספי "הציבור" (ע"ע) המשקיע דרכם בשוק ההון, באופן שיניב לו את התשואה המירבית. נלמד גם שבפועל, "המוסדיים" שומרים רק על עצמם, וגם זה לא תמיד. נלמד שהם עושים זאת, דרך הימור חסר אחריות בכספם של אחרים, ב"חברות ציבוריות" (ע"ע) סקסיות אך נטולות כל בטוחות. לאחר שגזרו את הקופון השמן שלהם, ולאחר שההשקעות כושלות וה"ציבור" מפסיד את כספו, ראשיהם יוצאים בקמפיין מרהיב כרובין-הודים מודרניים לכאילו-השבת הגזילה, מתוך הנחת היסוד שהגונב מגנב - פטור.
שיעור במדעי המדינה: מינהל תקין
בשיעור זה נלמד מהם כללי מינהל תקין, לשם מה נחקקו, מהם ה"צינורות המקובלים", מתי וכיצד להשתמש בהם. זהו שיעור פשוט וקצר המתאים גם לתלמידים בעלי איי קיו ממוצע בלבד. השיעור אינו משמש ערבות למידת הנכונות של התלמיד ליישם את החומר.
שיעור באתיקה: האם זה מוסרי?
גם זהו שיעור קצר וממוקד. נדון בסוגיה האם ראוי לפטר יו"ר בנק בטלפון, תוך סכנת חילול שבת (מזל שלא באל על עסקינן) ותוך הדגשת היבטים רגשניים וקפריזיים במהלך. התשובה שתינתן בשיעור: לא!
שיעור בפסיכולוגיה: מה זה עושה ללקוח
בשיעור זה נלמד כיצד התנהלות ה"כאילו-גרעין-שליטה" בבנק כלשהו, משפיעה על האמון שנותן האיש הקטן מהרחוב במוסד המחזיק בכל עולמו הכספי. במחשבה שניה, מי בכלל סופר אותו? טוב. מהשיעור הזה תקבלו פטור.
שיעור בתקשורת שיווקית: איך זה נראה מבחוץ
בשיעור זה נלמד שיש חשיבות למראית עין, לניסוח המסר, למוסרו, לעיתויו ולאמצעי בו הוא מועבר. בנוסף, נדון בתדמית של חלמאות, גמלוניות, עילגות ונילעגות העלולה לנבוע מאי-יישום החומר הנלמד.
שיעור במורשת ישראל (והעולם): פתגמים ומכתמים
זהו השיעור המסכם ובו יערך מבחן עם חומר פתוח, היות שמטרתו אינה להכשיל, אלא ללמד.
דון, פרט, נתח, בקר והסבר את הלקט שלהלן והבא דוגמאות מעולם הבנקאות הישראלי:
- סוף מעשה - במחשבה תחילה
- אם משהו עלול להסתבך - הוא יסתבך
- הדרך הקצרה היא הדרך הארוכה
- החיפזון הוא מן השטן
וכדי להיות הוגנים עם כל מחסירי השיעורים למיניהם, שגם להם מגיעה השלמה אינטנסיבית, הוספנו שיעור משותף לקבוצה נכבדה: עיתוני העסקים, הכתבים והפרשנים הכלכליים:
שיעור בתנ"ך: חטא העגל
בשיעור זה נלמד על עבודת אלילים: כגון הבעל והאשתורת. נלמד שתפקיד התלמידים הוא לדווח, לחשוף, להאיר ולהעיר. אך לא להעריץ, לסגוד ולהטמיע בנו, קוראיכם, מאזיניכם וצופיכם, את מנטליות המיעוט הנרדף (דרישה מוקדמת: השיעור בסוציולוגיה). מצטייני השיעור יתבקשו להפסיק להשתמש במונח "בעלי השליטה" כפשוטו, אלא אם צרפו לו כוכבית עם הבהרה.
ואחרון אחרון חביב, המפקח על הבנקים, עבורו בנינו סילאבוס מיוחד, שיילמד במתכונת אחד-על-אחד, למתקדמים בלבד.
שיעור ספורט: זהה את האיבר
בשיעור זה נלמד כיצד מפתחים שרירים ואיברים רלוונטיים נוספים, הנדרשים להובלת מאבקים, להפעלת עצמה ולניהול קונפליקטים.
שיעור בהיסטוריה: הפקת לקחים
שיעור זה הוא מורכב משום שדילמה במרכזו. כיצד יכול בעל תפקיד בשירות הציבורי לפעול "עד הסוף" כאשר מושא פעולתו הוא מעסיקו הפוטנציאלי בעתיד. case study לדיון: גליה מאור ומשבר מניות הבנקים ב- 83'.
שיעור בעתידנות: תסריטים אפשריים
בשיעור זה נדון בתסריטים אפשריים בהפרטת בנקים בישראל, למשל...הממ...בנק לאומי! ונבחן את היתרונות והסכנות במתכונת ה"כאילו-גרעין-שליטה" הנהוגה כיום. תידרש שליטה בתהליכי הפרטה קודמים של בנקים אחרים באותה מדינה.
ולסיום:
שיעור בלוגיקה:
מתוך המבחן הפסיכומטרי לשנת הלימודים האקדמית התש"ע.
שאלה מס' 1:
אם הגדרת גרעין שליטה מטרתה להקל בהתנהלות מול ובבקרה על בנקים;
ואם הדבר אינו קורה בפועל;
ואם ה"גרעין" שם פס על כולנו ונוהג כבתוך שלו גם במה שאינו שלו;
מהם ההיקשים הנדרשים?
א. אולי צריך "לשים אותו במקום";
ב. אולי צריך לשקול חלופות לסוגית השליטה או היעדרה;
ג. אולי צריך להרוויח בלוטו ואז להפוך ל"בעל שליטה" ואז הבעיה תיפתר מאליה;
ד. כל התשובות נכונות .
שאלה מס' 2:
אם כל "בעלי השליטה" בבנקים אינם באמת בעלי השליטה;
ואם המדינה, והתקשורת בעקבותיה, מתייחסים אליהם בכל זאת כאל בעלי השליטה;
ואם כל הציבור אינו מבין שהוא זה שאמור להיות בשליטה;
ואם הממשלה שגם לה חלק בבנק (25% מדיסקונט) לא לוקחת שליטה;
אז אלו מהתשובות הבאות נכונות:
א. הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם ;
ב. הממשלה כושלת אך האלטרנטיבה היא בחירות בהן תיבחר ממשלה כושלת אחרת;
ג. התקשורת כושלת אך כולנו חפצים ביקרה;
ד. כל התשובות נכונות.
הכותבת היא בעלים ומנכ"ל "BossProblem - הפורטל להצלחה בעבודהית-הספר להצלחה בעבודה " ו"אורית-קלייר ארזי יועצים", יועצת ארגונית בכירה ופסיכולוגית חברתית.
