מזרח ירושלים הבנויה: היכן חבוי העימות הבא?

כמעט מדי יום בתקופה האחרונה זוכה ירושלים לכותרת מדינית כזו או אחרת, ולרוב זו ביקורת שנמתחת בעולם על הממשלה והעירייה, הממשיכות לקדם בנייה באזורים שנויים במחלוקת. השבוע הייתה זו שכונת גילה בדרום העיר, שהקפיצה את האמריקנים בזעם בעקבות האישור שנתנה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה לתוכנית להרחיבה ב-900 יחידות דיור - וסביר שזו לא הפעם האחרונה שמיזם בנייה בבירה מצית תבערה מדינית.

סוגיית הבנייה בירושלים רחוקה מלהיות עוד שאלה של תכנון עירוני - לכל הצדדים ברור שכל בית שנבנה קובע עובדות בשטח, ומכתיב סדר יום מדיני. בקרב הפלסטינים, ארגוני השמאל וגורמים שונים בעולם רווחת הסברה - ורבים במסדרונות השלטון לא יטרחו להכחישה - שהבנייה הישראלית בשטחי העיר שמחוץ לקווי 67' מהווה מדיניות סדורה, שנועדה למנוע הסכם שלום עתידי שיכלול את חלוקת העיר, וליצור רצף התיישבות יהודי שיהווה טריז בין צפון הגדה המערבית לדרומה. מנגד, נלחמים גורמי ימין ויזמי נדל"ן על זכותם לבנות בשטח הנמצא תחת ריבונות ישראלית.

בנייה בהתיישבות יהודית בשכונת שייח ג'ראח. (צילום: AP)

ממשלות ישראל, המתחלפות אל מול עיניו הבוחנות של העולם, משנות מדי כמה שנים את מדיניותן בנושא, בהתאם ללחצים מבחוץ ולכיוון הרוח - אך הדבר לא מונע מיזמים להמשיך ולקדם תוכניות בנייה על קרקעות פרטיות, הרחק מידי המדינה, ולחכות לרגע המתאים לאישורן בוועדות התכנון. כיוון שמדובר בנושא רגיש, מעדיפים השחקנים השונים לשמור על הקלפים צמודים לחזה, והמידע הגלוי לגבי מצב וכוונות הבנייה בעיר, כמו גם לגבי מספר יחידות הדיור המיועדות, מעורפל ומתובל בדיסאינפורמציה.

בפועל, מבדיקת ynet עולה כי ברחבי הבירה אכן פזורים לא מעט מיזמי נדל"ן "נפיצים" בשלבים שונים של אישור, ולצדם מוקדי חיכוך נוספים - בתים וקרקעות שהבעלות עליהם שנויה במחלוקת, או "איים" של התיישבות יהודית בתוך שכונות ערביות. מנגד, גם מאמצי הרשויות להרוס בנייה בלתי חוקית של ערבים טומנים בחובם פוטנציאל התלקחות בלתי נדלה. וכל זה בלי שנגענו בחבית חומר הנפץ הקרויה הר הבית, על מנהרותיו וחפירותיו. אז מהיכן יבוא הניצוץ שיוביל להתלקחות הבאה? ננסה לעשות קצת סדר בבלגן.   

השכונות הקיימות: קוצנזוס בישראל, שטח כבוש בעיני העולם

כבר ביוני 1967, ימים ספורים אחרי סיומה של מלחמת ששת הימים, קיבלה הממשלה החלטה להחיל את החוק הישראלי על שטחי ירושלים שנכבשו במלחמה, להבדיל מיתר השטחים שנכבשו, שנותרו תחת שלטון צבאי (למעט רמת הגולן, שם הוחל החוק הישראלי ב-1981). תושבי העיר הפלסטינים אמנם לא קיבלו אזרחות ישראלית מלאה, אך הונפקו להם תעודות זהות כחולות, והם זכאים להצביע בבחירות המקומיות. מעמדה של העיר קיבל חיזוק עם חקיקתו של חוק יסוד: ירושלים ב-1980, שקבע כי "ירושלים השלמה והמאוחדת היא בירת ישראל".

שנים ספורות לאחר המלחמה החלה המדינה בהקמת שכונות בשטחי ירושלים רבתי, מחוץ לקווי 67'. חמש שכונות שנבנו בשנים 1970-1982 -

גילה, תלפיות מזרח, רמות אלון, פסגת זאב ונווה יעקב - זכו לכינוי "שכונות הטבעת", ועיבו את תחומי העיר לכיוון מזרח ודרום. שכונה בולטת נוספת שנמצאת מעבר לקו הירוק היא הגבעה הצרפתית, שהוקמה ב-1971 כאחת מ"שכונות הבריח" ליצירת רצף התיישבות יהודית בין העיר המערבית להר הצופים. עם השנים קמו שכונות נוספות, האחרונה שבהן היא הר חומה, ה"בייבי" של בנימין נתניהו, שנוסדה ב-1997 על אפם ועל חמתם של הפלסטינים והאמריקנים.

בישראל מצויות שכונות אלו בלב הקונצנזוס, אך בעולם לא מכירים בסיפוח שטחי ירושלים, ורואים בהן חלק בלתי נפרד מהשטחים הכבושים. בכל זאת, ההנחה הרווחת בציבור ובממשלה היא כי גם במסגרת הסכם שלום עתידי, יישארו כל אותן שכונות תחת ריבונות ישראלית, על-פי "מתווה קלינטון" שקובע כי גושי התיישבות יישארו במתכונתם. ובכל זאת, כפי שנוכחנו שוב השבוע, העולם רואה בהרחבתן סיפוח של שטח פלסטיני נוסף - וניתן להניח שמחאות רועמות ילוו כל הרחבה נוספת.

לא מעט הרחבות כאלה בהחלט עומדות על הפרק. חלקן אושרו לפני שנים רבות, חלקן מצויות תחת הקפאה, וחלקן עדיין בשלב התכנונים. אז היכן יהיה המשבר הבא? מועמדת בולטת היא שוב הר חומה, שם הכשרת הקרקע לבניית חלקים ג' ו-ד' נמצאת בשלב מתקדם, לקראת הקמת אלפי יחידות דיור נוספות; אפשרות אחרת היא פסגת זאב, שם, בעקבות לחץ אמריקני, התערבה הממשלה והקפיאה את בנייתן של 250 יחידות דיור. גם 600 יח"ד נוספות המתוכננות במרכז ומזרח גילה, 400 יח"ד בארמון הנציב, 700 ברמות ומעל 1,000 ברמת שלמה עשויות למשוך תשומת לב עם כל שלב ביצועי או תכנוני שיאושר.

שכונות חדשות: "בוולג'ה יעלו על בריקדות"

אם הרחבות של שכונות יהודיות בתוך הקונצנזוס מסעירות את העולם, ניתן רק לשער מה יקרה אם וכאשר יקומו שכונות חדשות. כמה כאלה עומדות על הפרק - בירושלים עצמה, וגם בהתנחלות מעלה אדומים, שהולכת ו"זוחלת" לכיוונה של העיר ממזרח.

פרויקט שעלה לכותרות בתקופה האחרונה הוא שכונת גבעת יעל - יוזמה פרטית הכוללת הקמה של קרוב ל-14 אלף יחידות דיור באדמות שעליהן יושב הכפר הפלסטיני וולג'ה, מדרום-מערב לעיר. "ההתנחלות הזו הפכה לסמל ברשות הפלסטינית", מסביר ד"ר מאיר מרגלית, חבר מועצת עיריית ירושלים מטעם מרצ.

 "בנושא הזה יעלו על בריקדות, הרבה יותר מגילה או כל מקום אחר. זו תהיה הגדולה מבין ההתנחלויות במזרח העיר. עד לאחרונה סברנו שהולכים להקים אותה סמוך לוולג'ה, אך כשראינו את המפות, הבנו שהיא הולכת לבלוע, לחנוק ולהרוס את הכפר תוך זמן קצר". עד כה טרם הוגשה תוכנית השכונה לוועדה לתכנון ובנייה. יש לציין כי כיוון שהאזור מוגדר כיום "ירוק", בנייה בו כרוכה בשינויים בתוכנית המתאר העירונית, דבר שעלול להקשות על קידום התוכנית.

בדיוק בקצה השני של העיר, הצפוני, סמוך למחנה הפליטים קלנדיה בואכה רמאללה, עלול לצוץ המיזם מעורר המחלוקת הבא. שכונת עטרות משמשת כיום בעיקר כאזור תעשייה, שבו עובדים יהודים ופלסטינים. באחרונה החלו יזמים ואדריכלים לקדם הקמת שכונה של כ-10,000 יחידות דיור במקום, המיועדת לציבור החרדי. בעירייה, יש לציין, מתנגדים באופן רשמי לתוכנית הזו, ותחתיה מקדמים תוכנית להרחבת אזור התעשייה.

לעומת זאת, בעירייה דווקא תומכים בבנייתן של כ-2,500 יח"ד בשכונת גבעת המטוס, בין גילה להר חומה, לצדן של 500 יח"ד לתושבים הערבים. כיום יש במקום כמה עשרות קרוונים, שעתידים להתחלף במבני קבע - ברגע שתיפתר המחלוקת בנוגע לבעלות על הקרקע, השייכת בחלקה לכנסייה היוונית.

אך כל אלה מחווירים לעומת ה"פצצה" האמיתית, החשש הגדול ביותר של הפלסטינים - שטח E-1, המחבר בין גבולה המזרחי של ירושלים להתנחלות מעלה אדומים. אזור זה מסמל בעיני הפלסטינים יותר מכל את ה"מזימה" הישראלית ליצור רצף טריטוריאלי יהודי, שבעצם ייצור הפרדה בין שני חלקי הגדה. הפחד הפלסטיני זוכה לחיזוק בדמותה של גדר ההפרדה העוברת במקום, מקיפה את מעלה אדומים ויוצרת "מסדרון" בינה לירושלים, מצפון לאבו דיס. השטח הזה אינו חלק משטח השיפוט של ירושלים וכל בית שייבנה בו הוא התנחלות לכל דבר, לפחות לעת עתה - אולם יש גם תומכים לא מעטים לתוכנית עתידית לסיפוח רשמי של מעלה אדומים לירושלים.

שאול מופז בטקס הנחת אבן פינה למבשרת אדומים (צילום ארכיון: גיל יוחנן)

הבנייה בשטח 1E רלוונטית ביותר כיום מבחינה ביצועית, ולפני פחות מחודשיים, בנוכחות שרים וח"כים, הונחה אבן הפינה לשכונת מבשרת אדומים, השייכת למעלה אדומים וכוללת למעלה מ-3,000 יח"ד. אף שהלחץ מצד האמריקנים הביא להקפאת הבנייה, כבר החלו לסלול תשתיות במקום. 

התיישבות אידאולוגית: דירת יוקרה, ארנונה של ג'בל מוכבר

לצד השכונות גדולות, גם התיישבויות אידיאולוגיות של קבוצות יהודיות קטנות בלב השכונות הערביות בירושלים מושכות תשומת-לב בינלאומית. האחרונה מתוך אותן התיישבויות היא שכונת נוף ציון, הנמצאת בתוך שכונת ג'בל מוכבר, שם התקיים לפני מספר ימים טקס הנחת אבן פינה לחלק ב' של השכונה. מתוך 400 יחידות הדיור המתוכננות בארבעה שלבים, כ-100 כבר בנויות ומיושבות. תושבי שכונת היוקרה, אגב, מקבלים את אותו חשבון ארנונה כמו יתר שכניהם תושבי ג'בל מוכבר - מהנמוכים בירושלים.

מקום נוסף המסומן להתיישבות הוא שער ציון, בכפר ענאתא שבצפון-מזרח העיר. "מדובר בהמשך לגבעה הצרפתית", מסביר אמר אריה קינג, מנהל הקרן לאדמות ישראל. לדבריו, ראש העיר ניר ברקת התחייב לסייע להקים במקום שכונה לסטודנטים, בגלל הקרבה לקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית. "זה החוט המקשר בין ירושלים ל-1E. כמו כן, המקום יהווה חיץ בין שכונת עיסוויה בדרום ומחנה הפליטים שועפט בצפון". לדברי קינג, במקום מתוכננות 2,000 יחידות דיור. לפי תוכנית המתאר של ירושלים, השטח מיועד דווקא לתעשייה, אבל כבר לפני שנה נכנס גרעין יהודי קטן לאחד הבתים במקום. הם פונו מהבית, ובמקום נשאר פלסטיני אחד, השומר עליו.

ח"כ דני דנון מניח אבן פינה לנוף ציון ב', השבוע (צילום: דודי ועקנין)

קינג עצמו מתגורר בהתיישבות מעלה זיתים, מזרחית לעיר העתיקה בלב שכונת ראס אל-עמוד. כיום יש בהתיישבות כ-50 יח"ד מיושבות, ובימים אלה מתבצעת הרחבה הכוללת בניית 66 יח"ד נוספות. לפני כשלושה חודשים עלתה לכותרות בנייה נוספת בסמיכות מקום - 104 יח"ד במתחם מפקדת מחוז ש"י לשעבר, המיועדות להתיישבות תחת השם מעלות דוד. שתי ההתיישבויות נמצאות זו מול זו, ולפי התוכניות, גשר יחבר בינן. אבל כל זה לא יקרה כנראה בעתיד הקרוב. "עד שתחל הבנייה תעבורנה שלוש שנים לפחות", מסביר קינג.

התיישבויות בודדים: מקימים מחדש את עיר דוד

אך לא רק פרויקטים גרנדיוזיים עלולים להסעיר את העולם. בתוך השכונות הערביות בירושלים קיימות כבר מאות רבות של "התיישבויות יחידים" - בתים שנקנו על-ידי יהודים, הועברו לידיהם בצו בית משפט או שבמקרים בודדים אוישו על ידם שלא כחוק, כדוגמת בית יהונתן בשכונת סילואן. רבות מאותן ההתיישבויות בודדים נמצאות בסילואן, ולא במקרה עמותות יהודיות מנסות ליישב כמה שיותר יהודים במקום בו נמצאת "עיר דוד" המקראית. כיום פזורות בשכונה כ-70 משפחות יהודיות.

בית המריבה במתחם "שמעון הצדיק" (צילום: רויטרס)

שכונת שייח ג'ראח שמצפון לה מהווה גם היא מוקד לפולמוסים. הבולט ביותר בשנה האחרונה היה מלון שפארד, שהבנייה בו עוררה את זעם האמריקנים, והחודש עלה לכותרות מתחם "שמעון הצדיק", עם פינוי בית מתושביו הפלסטינים תחת צו בית משפט, ואיושו במשפחות יהודיות.

בית זה הוא אחד מתוך 28 בתים הנמצאים באותו הסטטוס במתחם, שם מתנהל מאבק משפטי על בעלות הקרקע. בית המשפט קבע כי הקרקע הינה יהודית, אך תושבי המקום מסרבים להכיר בכך. צודקים או לא, טענותיהם נופלות על אוזני העולם, שרואה גם את הריסת הבתים במקום - כמו בעוד מוקדים רבים בעיר - ואינו נשאר אדיש.