צה"ל מציג: התייעלות ב-16 מיליארד שקל
משרד הביטחון הציג היום תוכנית התייעלות שאפתנית, הכוללת קיצוץ חד במשלחות הרכש של צה"ל, צמצום של מערך האחזקה וכן איחוד מחלקות הבינוי במשרד הביטחון ובצה"ל. התוכנית תהיה כרוכה בפיטוריהם של נגדים וקצינים מצה"ל. בוכריס: "נטפל בכוח האדם רק בסוף התהליך"
משרד הביטחון וצה"ל הציגו היום (יום ד') תוכנית התייעלות רחבת היקף שאמורה לחסוך למערכת הביטחון במהלך העשור הקרוב מיליארדי שקלים בשנה. התוכנית כוללת התייעלות בהיקף מצטבר של 1.6 מיליארד שקל בשנה במשך 10 שנים, ובסך הכל היא אמורה להביא לייעול של תקציב הביטחון בהיקף של 16 מיליארד שקל בתוך 10 שנים.
התוכנית היא חלק מתוכנית רחבה עוד יותר שחלקים קטנים שלה כבר יושמו, ושבסופו של דבר אמורה לחסוך 30 מיליארד שקל. החלק הבא של התוכנית, שיכלול התייעלות של קרוב ל-14 מיליארד שקלים נוספים, יכלול התייעלות של מערך כוח האדם הצה"לי - מעבר לפיטורים ופרישות מוקדמות שיכללו בתוכנית הנוכחית.
התוכנית שהוצגה על ידי סגן הרמטכ"ל, בני גנץ, ועל ידי מנכ"ל משרד הביטחון, פנחס בוכריס, במסיבת עיתונאים בקריה בתל אביב, כוללת צמצומים במערכי הרכש, האחזקה והבינוי של הצבא במטרה לייעל אותם מבלי לצמצם את הפעילות המבצעית. התוכנית הוכנה בסיועה של חברת הייעוץ מקנזי, שהכינה אותה בעלות של 22 מיליון שקל. הכוונה היא כי התוכנית לא תצמצם את הוצאות הביטחון, אלא תעביר כסף מההוצאות המנהליות ללחימה עצמה.
צמצום מערך הבינוי
מערך הבינוי של צה"ל יספוג את המכה הקשה ביותר. כלכלני מקנזי מצאו שפרויקטים של בינוי בצה"ל עולים 20%-96% יותר מעלותם של פרויקטים דומים בעולם האזרחי, וכי הניהול של מערך הבינוי הצבאי כושל ומבולבל. כתוצאה מכך הוחלט כי אגף הבינוי במשרד הביטחון ומרכז הבינוי של צה"ל ימוזגו, וכי חלק גדול מפעולות הבנייה הצבאיות יבוצעו במיקור חוץ על ידי קבלנים חיצוניים.
אחד הסעיפים המעניינים הוא ההמלצה "להעביר את האחריות על סיכוני הבינוי, שכיום מוטלת ברובה על מערכת הביטחון לידי גופים חיצוניים". המשמעות: צה"ל ומשרד הביטחון ינסו בעתיד להתחמק מאחריות על נזקים ואסונות אפשריים שייגרמו מפרויקטים של בנייה צה"לית.
גם מערך הרכש יצומצם במצטבר בכ-800 מיליון שקל מידי שנה. במסגרת זו כוללת התוכנית המלצה לצמצם באופן דרסטי את משלחות הרכש של משרד הביטחון, ובעיקר את משלחת הרכש החשובה ביותר – המשלחת לניו יורק שתצומצם ב-30%.
הדו"ח מציין כי מערך האחזקה בצה"ל יעיל יחסית, ונדרש לקיצוצים מעטים יותר ממערך הבינוי ומערך הרכש, אך גם הוא יעבור צמצום מצטבר של 140-170 מליון שקל בשנה.
בסך הכול יגיע החיסכון המצטבר להיקף של כ-360 מיליון שקל בשנת 2010, 510-630 מיליון שקל ב-2011, קרוב למיליארד שקל ב-2012, בין 1.1-1.4 מיליארד שקל ב-2013 ובין 1.3-1.6 מיליארד שקל ב-2014.
צמצום בכוח האדם
שאלה מעניינת שבוכריס וגנץ סירבו להתייחס אליה היא בכמה יצומצם כוח האדם הצה"לי וכוח האדם של משרד הביטחון כתוצאה מהתוכנית הגרנדיוזית. "התוכנית תתייחס לכוח האדם, אך כוח האדם הוא תוצר שלה ולא סופו", הדגיש גנץ. "אין ספק שיהיה תהליך כזה שיתייחס להיקף כוח האדם ושיהיה צמצום בהתאם לצמצום בעלות הפעילות, אבל כוח האדם הוא תוצר של התהליך ולא היעד הסופי שלו". הוא הוסיף כי מקנזי תפתח יחד עם אגף כוח האדם של צה"ל תוכנית מפורטת בנושא כוח האדם.
בוכריס ציין כי כל מי שניהל מערכת גדולה יודע שאי אפשר לבצע תוכנית כזאת בלי שיתוף פעולה עם השטח וברור לו שכדי להפוך אותה למעשית נעשתה עבודת הכנה גדולה בשטח.
יצוין כי התוכנית מיועדת ליישום גם במקרה של מלחמה, שמטבע הדברים אמורה להגדיל את הצרכים המבצעיים ואת תקציב הביטחון. לדברי גנץ: "הצרכים המבצעיים של צה"ל גדולים בהרבה מהחיסכון שמושג בעבודה הזאת. 30 מיליארד השקל שנחסכים כאן הם רק מענה חלקי לצורך בהגדלת הפעילות שאנו אומדים ב-100 מיליארד שקל. גם במקרה של מלחמה נמשיך בהתייעלות במקביל להגדלת הצרכים המבצעיים וגם נשתמש בפירותיה כדי לשפר את הפעילות המבצעית".
בתשובה לשאלת כתבים על התייחסות משרד האוצר לתוכנית ולידיעות שפורסמו בדבר מתיחות בין משרדי האוצר והביטחון על רקע התוכנית, אמר בוכריס: "בניגוד למה שפורסם התוכנית הזאת היא לא עבודה בעיניים ואין פיצוץ בין מערכת הביטחון לאוצר. האוצר בפירוש מברך על התוכנית. נציגי האוצר גם נכחו בוועדות ההיגוי שהכינו את התוכנית".
בשיחה עם ynet ציין בוכריס כי התגובה הראשונית לתוכנית היתה קשה. "נטפל בכוח האדם רק בסוף התהליך כי זה הנושא הכי רגיש. בכלל אנחנו ניגשים לנושא בהדרגה. אם היתי נוגע במשלחות הרכש בשלב הראשון של התוכנית היה לי קשה יותר מאשר כעת. התחושה שלי היא שבחודשיים האחרונים אנחנו מיושרים לחלוטין עם כל הגורמים בשטח. הם יודעים היטב כי יהיה לזה ביטוי בכוח אדם, אבל הם מבינים שאין ברירה. הם מבינים גם שזה לא נעשה ממקום של כניעה לאילוצים, אלא מתוך רצון אמיתי של צה"ל להטיב את עצמו".
