כיצד המעביד ישלם פיצויי פיטורים?
חובת המעסיק לשלם פיצויים מעוגנת בחוק מזה שנים רבות, כאשר למעביד ולעובד יש מספר דרכים להבטיח את זכויות העובד וחובות המעביד לעניין זה. מהן הדרכים לעשות זאת?
פיצויי פיטורים מגיעים לעובד שפוטר, לעובד שהתפטר מסיבה המזכה אותו בתנאים של מפוטר ולעובד שיש לו הסכם מיוחד עם המעביד המסדיר את זכותו לקבלת כספי פיצויים. באופן עקרוני, פיצויי פיטורים כוללים משכורת אחת על כל שנת עבודה.
מתי ניתן להתפטר ולקבל פיצויים?
חובת המעסיק לשלם פיצויים מעוגנת בחוק זה שנים רבות, אך על המעסיק לא חלה החובה לחסוך לשם כך. רק בשנת 2008 נקבעה החובה של המעסיק לחסוך לצורך תשלום הפיצויים, אף שבאופן חלקי בלבד, במסגרת צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק.
אף שהמעביד אינו חייב לחסוך, לעובדים רבים במשק כן נחסכים כספים לטובת תשלום פיצויים, במסגרת תוכניות פנסיוניות שונות. לא פעם נלווים לחסכונות אלה הסכמים שמתייחסים לזכאותו של העובד לקבל את הכספים.
מהן האפשרויות להסדרת נושא תשלום הפיצויים?
תשלום פיצויים על פי החוק לעובד שלא נחסכו עבורו כספים בקופה אישית:
המעביד חייב לשלם את הכספים המגיעים לעובד ממקורותיו האישיים, בין אם ישירות ובין אם בהפניה לקופה מרכזית לתשלום פיצויים, אם יש למעביד קופה שכזו.
תשלום פיצויים על פי החוק לעובד שכן נחסכו עבורו כספים בקופה אישית:
מעביד שנדרש לשלם פיצויים לעובד על פי חוק, יכול לבצע את התשלום ממקורותיו ויכול להשתמש בכספים שנחסכו למטרה זו בתוכנית פנסיונית אישית על שם העובד.
נניח כי יש לשלם פיצויים בגובה 50 אלף שקל ולעובד יש תוכנית ביטוח מנהלים שבה נצברו עד כה 40 אלף שקל לטובת תשלום פיצויים. במקרה כזה, צריך המעביד להורות לקופה לשלם לעובד את הכספים שנצברו בה, והוא עצמו יוסיף ממקורותיו האישיים עוד 10,000 שקל, ובכך ישלים את סכום הפיצויים להם הוא מחויב.
זכאות לפיצויים בהתאם להסכם הכללי:
סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים אומר כי עצם העובדה שמעסיק חסך למטרת פיצויים בקופה אישית, אינה פוטרת אותו מתשלום הפיצויים על פי החוק, אלא אם קיים הסכם מיוחד בנושא בין העובד למעביד. החל משנת 1998 קיים הסכם כללי שעליו יכולים העובד והמעביד לחתום והוא מגדיר את החיסכון לפיצויים, בקופה אישית על שם העובד, כפעולה שמחליפה תשלום פיצויים על פי החוק.
ההסכם הכללי כולל את הסעיפים הבאים:
- המעביד מחויב להפקיד, לקופות אישיות על שם העובד, כספים לטובת תשלום פיצויים בשיעור קבוע ובאופן שוטף ממשכורתו של העובד.
- המעביד חייב לדאוג כי לעובד יהיה כיסוי ביטוח למקרה של אובדן כושר עבודה.
- המעביד פטור מלשלם פיצויים על פי החוק בגובה משכורת אחת על כל שנת עבודה.
- המעביד מוותר על זכותו לקבל חזרה את כספי הפיצויים, גם אם העובד עזב בתנאים שאינם מזכים אותו בפיצויים. התנאי לוויתור הוא שהעובד ימשוך את הכספים רק באירוע מזכה, כלומר מוות, נכות מלאה או גיל 60.
עובד שחתום על ההסכם כללי זה נהנה מכך שכספי הפיצויים יהיו שלו בכל מקרה - גם אם יתפטר ביוזמתו מכל סיבה שהיא. עם זאת, הפיצויים שיקבל יהיו אלה שנצברו בקופות ללא קשר לסכום שהיה מקבל על פי חוק אם לא היה הסכם שכזה.
המעביד, מצידו, יודע כי כספי הפיצויים יועברו לעובד בכל מקרה, גם אם יתפטר, אך ההסכם פוטר אותו מלשלם את הפיצויים על פי חוק, והוא פטור מהשלמות כספים במקרה שחסר כסף בקופה.
יש לציין כי תנאי ההסכם נכונים רק לסכום השכר שלגביו הוא נחתם ולתקופה בה חל. יתרת השכר, יתרת הפיצויים ויתרת התקופה ישולמו על פי חוק.
לדוגמה: אם ההסכם חל רק על שכר של 5,000 שקל מתוך שכר כולל של 7,000 שקל, בגין 2,000 שקל ישלמו פיצויים על פי חוק.
צו הרחבה והסכם קיבוצי
זכאות לפיצויים בהתאם לצו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק:
עובד שההסדר הפנסיוני שנעשה לו נובע מצו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף, זכאי, בכל מקרה, לקבל את כספי הפיצויים ששולמו לקופת הגמל כפי שהוגדר בצו. על זכאות זו לא חלות מגבלות לגבי מועד המשיכה ובכל מקרה אין למעביד אפשרות לקבל אותם חזרה.
המעביד יכול ביוזמתו לחסוך לפיצויים בשיעור גבוה יותר מהרשום בצו ולהחיל גם עליהם את תנאי צו ההרחבה. כפי שנאמר בסעיף 3 לעיל, חיסכון שוטף ממשכורת העובד פוטר את המעביד מתשלום פיצויים בגובה משכורת אחרונה כפול שנות עבודה.
זכאות לפיצויים שנחסכו בקופת גמל לקצבה:
סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים מגדיר כי כספים שהופקדו בתוכנית לקצבה (קבלת החיסכון הפנסיוני העתידי בצורה של תשלום חודשי) לא ניתנים להחזרה למעביד, גם אם העובד עזב בתנאים שאינם מזכים בפיצויים. קביעה זו יכולה להתבטל במקרה שהעובד והמעביד הגדירו זאת במסגרת חוזה העבודה ביניהם או שהוגדר כך בהסכם קיבוצי.
חשוב לציין כי יש בתי דין לעבודה הרואים רק בקרן פנסיה ותיקה תוכנית לקצבה לעניין סעיף 26 לחוק, וזאת מכיוון שרק בקרן ותיקה, החזר כספי פיצויים למעסיק מבטל לחלוטין את הזכות לקבלת פנסיה מהקרן. הדבר טרם הוכרע סופית. השאלה סביב סעיף 26 מורכבת יותר כי החל משנת 2008, כל קופות הגמל הן למטרת קצבה.
זכאות לפיצויים בהתאם להסכם קיבוצי:
הסכם קיבוצי יכול לתת התייחסות מיוחדת לסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים. מכיוון שכל הסכם קיבוצי מאושר על ידי שר התמ"ת, ניתן לראות בכך אמצעי ראוי לשמירה על זכויות העובדים לעניין תשלום כספי הפיצויים. על מנת שעובד יידע מה הכללים החלים לגביו, עליו להבין לאיזה הסכם קיבוצי הוא כפוף.
חשוב לזכור כי חוק פיצויי פיטורים הוא חוק מגן, כך שלא ניתן לפגוע, בשום דרך, בזכותו של העובד לקבלת פיצויים במקרה של פיטורים או התפטרות בתנאים המזכים בכספי פיצויים. ההסדרים השונים יכולים להשפיע רק על הסכום המשולם ולהוסיף מקרי זכאות נוספים.
הכותב הינו יועץ פנסיוני עצמאי והבעלים של "ניר וילף - ייעוץ פנסיוני"