חוק המתות חסד: 52% מהצוות הרפואי לא מודע
מחקר בבית החולים רמב"ם, שביקש לבדוק מדוע יש קשיים ביישום חוק המתות החסד בישראל, מעלה כי מחצית מהאחיות העובדות יותר מ-10 שנים במקצוע כלל לא מכירות את לשון החוק. עורכות המחקר: "החקיקה לא מביאה לשינוי בשטח"
יותר ממחצית האחיות לא מכירות את חוק החולה הנוטה למות: כך לפי סקר שנערך בקרב 188 אחיות בבית החולים רמב"ם, העובדות מעל עשר שנים במקצוע במחלקות טיפול נמרץ, כירורגיות, פנימיות ומחלקת נשים בבית החולים.
בסקר התבקשו האחיות לדרג גם עד כמה הן חשות שהן מבצעות פעולות מאריכות חיים "שלא לצורך", לתפסיתן; כלומר, החולה היה בקריסת מערכות ובמצב קריטי, ולהחייאה שבוצעה בו לא היה הצדק רפואי. שאלה זו קיבלה ציון של 3.3 (בסקאלה של 1-5), כאשר במחלקות האונקולוגיות ובמחלקה לטיפול נמרץ הציון היה גבוה יותר. בנוסף, דיווחו 30% מהאחיות כי השתתפו בהחייאה מסוג זה יותר משלוש פעמים בשנה. 36% השתתפו בהחייאה מסוג זה פעם-פעמיים בשנה.
"החקיקה לא מביאה לשינוי"
שני שליש מהאחיות דיווחו כי הן מקבלות בין פנייה אחת לשלוש בשנה מבני משפחה הרוצים להפסיק את הטיפול בחולה.
רוב האחיות דיווחו כי הן מעבירות את הפנייה הלאה לרופא המטפל או למנהל המחלקה.
מהסקר עולה כי גם כאשר החולה חותם על "צוואת חיים", הנחיות המורות כיצד לנהוג בחולה במצב בו הוא נוטה למות, לא תמיד משתפים אתה פעולה: הציון שניתן לשתוף פעולה כזה היה 3.8 מתוך 5. נמצא כי אנשי צוות ממוצא יהודי נוטים יותר לפעול לפי "צוואת חיים".
רק 48% מהנשאלות ציינו כי קיבלו הנחיות ברורות מהנהלה או מהמחלקה באשר ליישום חוק החולה הנוטה למות. כמחצית מהנשאלות ציינו כי אינן מכירות את לשון החוק ומבקשות לקבל הנחיות ברורות לפעולה על ידי הבכירים בבית החולים או במחלקה.
המחקר נערך על ידי מיכל קרנצלר ויעל איילון והוצג בכנס של החברה הישראלית לאיכות ברפואה. החוקרות ציינו כי ביקשו לבדוק מדוע יש קשיים ביישום חוק החולה הנוטה למות שחקיקתו הסתיימה כבר לפני כשלוש שנים. לדבריהן, "החקיקה אינה מביאה שינוי. יש צורך לעשות תהליכי הטמעה. בחרנו לעשות את הסקר בקרב האחיות משום שהן החוליה המקשרת בין החולה והמשפחה לצוות ונותנות הדרכה ומידע. הצוותים המטפלים עובדים במציאות בה מחד המטופל ומשפחתו דורשים ומבקשים לקבל החלטות קשות הקשורות בסוף החיים, ומאידך לא קיימות הנחיות ברורות ליישום לשון החוק בעשייה היומיומית".