ויכוח בכנסת: כמה בקבוקים ייאספו למיחזור
תיקון שיזם השר להגנת הסביבה לחוק הפיקדון עלה לדיון בוועדת הכלכלה, אך הסעיף היחיד עליו הסכימו היה העלאת הפיקדון מ-25 ל-30 אגורות. יוזמת השר להפחית את יעדי האיסוף של יצרני המשקאות נותרה פתוחה - ושנויה במחלוקת
תיקון חוק הפיקדון (מיחזור הבקבוקים) ממשיך לעורר מחלוקות בכנסת: ועדת הכלכלה דנה היום (ג') בסעיפים המתוקנים כהכנה לאישורם במליאה בקריאה שנייה ושלישית. חברי הוועדה אישרו בינתיים רק את הסעיף הקשור להגדלת הפיקדון מ-25 ל-30 אגורות למכל. שאר הסעיפים - ששנויים יותר במחלוקת - יידונו בישיבות הבאות של הוועדה.
התיקון הוא יוזמה של השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, שנולדה מתוך הסכם פשרה בינו ובין יצרני המשקאות הקלים. ארגוני הסביבה מתחו ביקורת חריפה על ההסכם. הם זועמים על ההקלה שניתנה ליצרני המשקאות בכל הקשור לכמות הבקבוקים שייאספו, ועל העובדה שהחוק החדש והמורחב עדיין לא יחול על הבקבוקים הגדולים (ליטר וחצי) אלא רק על הקטנים (בקבוקים ופחיות עד חצי ליטר).
בנוסח חוק הקיים כיום, היעד המרבי לאיסוף הוא 85 אחוז מהמכלים שיוצרו אך תאגיד המיחזור אינו עומד בו; על פי החוק הוא אמור לשלם על כך קנס, אך בפועל תמיד הצליח להימנע מכך. בתיקון שיוזם ארדן הוא מציע להפחית את היעד ל-77 אחוז מהמכלים שיוצרו - והדבר גרר, כאמור, ביקורת של ארגוני הסביבה.
ארדן הגן היום על הצעתו ואמר כי היעד של 77 אחוז הוא שיפור אדיר לעומת המצב הקיים, של איסוף 65 אחוז מהמכלים שיוצרו. "(זה) יפה לכתוב מספרים כשבפועל זה לא קורה, וגם לא אוכפים אותם. באירופה הגיעו ל-85-90 אחוז אחרי מסורת איסוף של עשרות שנים".
ארגוני הסביבה: יעדי איסוף נמוכים - כניעה ליצרנים
עמותת "אדם טבע ודין", שמובילה את הביקורת על התיקון בחוק, טענה בדיון כי הורדת יעדי האיסוף כפי שנקבע בחוק מהווה נסיגה ופגיעה בציבור. נציגי העמותה אמרו כי יעדי האיסוף והמחזור צריכים להיות שווים. דניאל מורגנשטרן, מומחה לאיכות סביבה, טען כי התיקון המוצע הוא "קלקול וכתב כניעה ליצרנים". הוא הציע לאמץ את המודל הגרמני שבו שישה תאגידים מתחרים זה בזה על פעולות האיסוף והמחזור, תחרות זו לדבריו העלתה את שיעורי האיסוף ליותר מ-90 אחוז.
העובדה שהתיקונים לחוק ינציחו את המצב הקיים, בו הבקבוקים הגדולים לא נמצאים תחת פיקדון והאיסוף שלהם תלוי ברצון טוב של הציבור, גם היא ממשיכה לעורר ויכוח. ארגוני הסביבה, כאמור, טוענים שהדבר מעניק הקלה משמעותית ליצרנים והממשלה אינה מתעקשת בנושא הזה בגלל לחצים פוליטיים וכלכליים. ארדן הגן בעבר על עמדתו בנושא זה ואמר כי אמנם הפיקדון לא יחול על הבקבוקים הגדולים, אך עדיין החוק החדש יקבע לראשונה יעד לאיסוף של מחצית מהם - שלא היה עד כה.
גם היום הוא התייחס לעניין ואמר שאין היגיון לאסוף ולמחזר את הבקבוקים הגדולים והקטנים במנגנונים נפרדים. "אם לא הולכים לטיפול כולל, זו בעיה כלכלית שמחירה יגולגל על הצרכן". הוא הסביר שזו, בין היתר, הסיבה שמשרדו מקדם מהלך רחב יותר של חוק אריזות כולל. הוא הבטיח שעד סוף ינואר ישלים משרדו את הכנת החוק לפי המודל האירופי, שיכלול איסוף ומחזור של אריזות מכל סוג שהוא תוך שיתוף הציבור באיסוף.
הצעה נוספת בתיקון היא להגדיל את הפריסה של כלובי איסוף הבקבוקים הגדולים - שעליהם לא יוטל בשלב זה פיקדון. נחמה רונן, מנכ"ל תאגיד המחזור, אמרה בדיון שכבר מתקיימים מגעים עם מרכז השלטון המקומי על הרחבת הפריסה של הכלובים, ואף על שינוי העיצוב שלהם. לדבריה, קמפיין ההסברה של התאגיד הגדיל את שיתוף הפעולה של הציבור והגדיל את שיעור האיסוף עד לרמה של 90 אחוז.
סוגיה נוספת שנותרה במחלוקת קשורה לאופן האכיפה של התיקון החדש, כלומר הקנס שיוטל על תאגיד המיחזור ויצרני המשקאות אם לא יעמדו ביעדי האיסוף. ארדן אמר שלצד השוט צריך להיות תמריץ כלכלי כדי לסייע לעמידה ביעדים. הוא גילה כי משרדו יציע "פיתויים" לבתי עסק שמסרבים היום לקבל חזרה בקבוקים ריקים דוגמת חנויות המכולת.
 | ||||||
| ||||||
|
אברהם בירנבאום, נציג הסוחרים, אמר בדיון כי היצרנים אינם אוספים את המיכלים הריקים בחנויות המכולת ביישובים קטנים, ולכן בעלי העסקים לא מוכנים לקחת חזרה את הבקבוקים הריקים. נציג היצרנים אמר כי אספקת המשקאות מתבצעת אחת לשבועיים, ועד אז מצטברים הבקבוקים הריקים ויוצרים מפגע תברואתי. השר לשעבר גדעון עזרא אמר כי מסיבה זו, של הצטברות הבקבוקים, הוחלט שלא להכיל את החוק על בקבוקים גדולים. ארדן השיב כי יסכים לשקול פיתרון אחר לבעיה.
