תיקון בחוק הפיקדון: 30 אגורות במקום 25

חוק הפיקדון - במסגרתו אנו נדרשים לשלם תוספת למחיר הבקבוק, שאותה אנו אמורים לקבל בחזרה - מושך אש זה מכבר. גם העובדה שהוא חל רק על הבקבוקים הקטנים היא מקור למחלוקת חריפה. גם במשרד להגנת הסביבה הבינו שהחוק טעון שיפור, ובעוד יומיים יביאו לוועדת הכלכלה תיקון שהושג על סמך פשרה בין המשרד ליצרני המשקאות.

במסגרת הפשרה הסכים המשרד להקטין את חובת האיסוף החלה על תאגיד המיחזור, אך ברצונו להגדיל את הכמות הנאספת בפועל על ידי הטלת האחריות לנושא על יצרני המשקאות והגדלת מערך האיסוף. המשרד ויתר אמנם על כוונתו להחיל את הסדר הפיקדון גם על הבקבוקים הגדולים, אך מטיל בכל זאת על יצרני המשקאות חובה לאוספם ולהציב יותר כלובי איסוף עבורם.

בארגוני הסביבה טוענים כי התיקון לוקה בחסר, ומדובר בפשרה נוספת מצד המשרד כלפי יצרני המשקאות, שמתקבלת על חשבון הציבור והסביבה. הם גם מוחים על כך שהבקבוקים הגדולים שוב נותרו מחוץ להסדר הפיקדון, לציבור לא יהיה שום תמריץ לאוספם ורבים מהם ימשיכו למצוא את דרכם לפח ולא למפעלי המיחזור.

עוד על חוק הפיקדון:

• אם לא תעמוד בהוראות החוק - נשנה את החוק
• מסתמן: חוק הפיקדון לא יורחב לבקבוקי 1.5 ליטר
• ח"כים: להשית פיקדון גם על הבקבוקים הגדולים
• "לתאגיד המיחזור אין אינטרס לאסוף בקבוקים"
• חוק הפיקדון: הכסף זורם ליצרני המשקאות
  

חוק הפיקדון חל אך ורק על בקבוקים בנפח של עד ליטר וחצי מכל סוג (פלסטיק, זכוכית או מתכת). על בקבוקים אלה משלם הצרכן פיקדון בסך 25 אגורות אותו הוא יכול לקבל בחזרה בכל נקודת מכירה של בקבוקים. החוק אינו חל על מכלי משקה משפחתיים, בנפח של ליטר וחצי ומעלה; אותם מתבקש הציבור לאסוף ולהעביר למיחזור באופן וולונטרי.

במסגרת התיקון לחוק מציע המשרד להגנת הסביבה להגדיל את סכום הפיקדון מ-25 אגורות ל-30 אגורות. כמו כן מציע המשרד לשנות את יעד איסוף הבקבוקים שחובה על תאגיד המיחזור לאסוף.

על פי החוק הנוכחי, על התאגיד לאסוף 85 אחוז מהבקבוקים שיוצרו - אך הוא מעולם עמד בו. במשך שנות פעילותו הצליח התאגיד לאסוף בממוצע כ-67 אחוז מהמכלים שיוצרו, ותמיד שב וטען כי אין לו יכולת כלכלית לעמוד ביעדים גבוהים מאלה. בכל שנה פונה התאגיד לוועדת הכלכלה ומקבל הקלה: הפחתה רטרואקטיבית ביעד האיסוף כדי להימנע מקנס שאמור להיות מוטל עליו מכוח החוק.

על פי התיקון לחוק, יעד האיסוף של התאגיד יפחתו. השנה הוא יעמוד על 67 אחוז מהבקבוקים שיוצרו, ובסוף התהליך - בשנת 2014 - יעמוד יעד האיסוף המרבי על 77 אחוז מהבקבוקים שיוצרו - במקום 85 בחוק הקיים כעת.

במשרד הדגישו כי למרות הורדת יעד האיסוף, מדובר דווקא בשיפור ביחס למה שנגבה עד כה בפועל. הם מציינים כי השיפור יושג משום שבתיקון לחוק תוטל האחריות לנושא על יצרני המשקאות - ולא רק על תאגיד המיחזור כפי שהיה עד כה. היצרנים הם אלה שיממנו את מערך האיסוף (ואף יידרשו להרחיב אותו) ואי עמידה ביעדי האיסוף תגרור הטלת קנס שייגבה מהם באופן פרטני - בשונה מהמצב כיום כאשר הקנס אמור להיות משולם על ידי התאגיד מכספי הפקדונות (כלומר כספי הציבור).

הבקבוקים הגדולים עדיין מחוץ לחוק

אך למרות שבמשרד להגנת הסביבה מרוצים מהתיקון המתוכנן ורואים בו דרך לשיפור אחוזי המיחזור, חלק נכבד מהבקבוקים המיוצרים בישראל ימשיכו להיזרק לפח. מדובר בבקבוקים ה"משפחתיים", בנפט של ליטר וחצי ומעלה שאינם נכללים כיום בחוק, וגם לאחר התיקון יישארו מחוצה לו; לציבור לא יהיה אף תמריץ כספי לאסוף אותם.

ובכל זאת, במשרד להגנת הסביבה רוצים להעלות את כמות הבקבוקים הגדולים הנאספים למיחזור גם בלי שיש תמריץ כספי לעשות זאת. התיקון לחוק כולל, לראשונה, חובה חוקית שתחול על יצרני המשקאות לאסוף את הבקבוקים הגדולים - אחריות שלא הסכימו לקבל עד כה.

ילדים ירוקים מתנה ירוקה טיפוח אורגני משלוחים אורגניים תיירות אקולוגית גינה אורגנית

הצטרף לאינדקס האינדקס המלא

כיום נאספים כ-20 אחוז בלבד מהבקבוקים המיוצרים - ורק בזכות המודעות הסביבתית של הציבור. יעדי האיסוף שנקבעו לבקבוקים הגדולים בתיקון בחוק נעים באופן הדרגתי מ-28 אחוז בשנה הראשונה (2010) ועד 50 אחוז בשנה הרביעית (2013). במשרד ציינו כי התיקון יוסיף בשיאו למערך המיחזור כ-370 מיליון מיכלי משקה בשנה, מהם, אגב, יצטרכו היצרנים למחזר עד 90 אחוזים. 

כלי נוסף שבאמצעותו רוצים במשרד להגביר את איסוף הבקבוקים הגדולים הוא הטלת חובה על יצרני המשקאות להרחיב את מעריך האיסוף. על פי התיקון, יצרני המשקאות יחוייבו להציב בקרנות הרחוב עוד 12 אלף "כלובים" לאיסוף הבקבוקים עד תחילת 2014, שאז יהיו בישראל 20 אלף כלובים שכאלה (בניגוד ל-8,000 בלבד הפרושים כיום בארץ). 

"אדם טבע ודין": שוב מתפשרים על חשבון הציבור

בארגוני הסביבה טוענים כי חוק הפיקדון יישאר לוקה בחסר, והסיבה היא לחצים גדולים שמפעילים יצרני המשקאות וגורמים פוליטיים. ב"אדם טבע ודין", שהיו שותפים לגיבוש החוק המקורי, מותחים ביקורת חריפה על התיקון לחוק, ובמיוחד על העובדה ששוב נותרו הבקבוקים הגדולים מחוצה לו.

בשיחה עם ynet הבהירה מנכ"ל העמותה, ציפי איסר-איציק, כי מקומם הטבעי של מיכלי המשקה הגדולים הוא במסגרת הפיקדון, שכן הם נצרכים בבית בניגוד למיכלי המשקה הקטנים הנצרכים יותר בבתי עסק. מנתוני העמותה עולה כי כיום למעלה מחצי מיליארד מיכלי משקה משפחתיים נמכרים מדי שנה בישראל ומכיוון שאין חוק הפיקדון חל עליהם, רק כ–15 אחוז מהם ממוחזרים ויתרתם מזהמים את הסביבה.