מכניסה את השרלילה שבי לארון ונועלת היטב
העולם היה פרוש לרגליי, או ליתר דיוק, בין רגליי. הסקס היה פרוע ומלהיב, קיבלתי את מה שרציתי, ואת מה שלא רציתי - זרקתי. כך הייתי עד שהתחתנתי, ובעלי לא יודע על כך ולא יידע
תוך כדי דיון פילוסופי סוער בשאלה מי מטאטא ומי מוריד את הפח עלתה כמובן סוגיית תדירות הסקס אחרי החתונה. בזמן השיחה על תדירות הסקס עלו בזכרוני ימים פרועים יותר, ימים שבעלי לא יודע עליהם.
אודה ולא אבוש: כשהבנתי, בגיל 19, שסקס ואהבה יכולים להיות מנותקים זה מזה - צללתי בחדווה רבה אל תוך עולם הסקס המגוון והרחב. ברגע שפגשתי את נשר (כך כולם קראו לו, ולא אסגיר את שמו), הבנתי ולמדתי ממנו שאין בושה בשום סוג של סקס, כל עוד יש הסכמה ורצון. מכאן והלאה הדרך היתה פתוחה למה שקראו בזמני "שרלילה לא קטנה". הואיל ומבנה גופי תמיד היה עגלגל משהו, וגובהי רק מטר חמישים וקצת, דוגמנית אני לא. היה לי צורך עז להוכיח שלמרות שלא התברכתי בנתוני קלאודיה שיפר (לכל הקוראים הצעירים - שווה ערך לבר רפאלי), אני יכולה להשיג את הגברים הכי מבוקשים, חתיכים ולוהטים.
וכך, עם הרבה חוצפה, סקסיות ופרובוקטיביות מרומזת, יצאתי לכבוש עולם. מי לא היה אצלי? מלך הכיתה, הטייס, החתיך ההורס של השכבה והביישן.
הדחתי הומו מוצהר לביצוע מעשה סטרייטי לחלוטין
אחר כך, באוניברסיטה, הדחתי הומו מוצהר לביצוע מעשה סטרייטי לחלוטין, הפלתי ברשתי את המתרגל הבלונדיני שכל הבנות רצו אחריו, הרשיתי לגבר נשוי להדיח אותי למעשי אוהבים במלון יום וקינחתי בדוקטור נחמד לרפואת שיניים. ניסיתי את כל התנוחות, את כל מה שיש לעולם הצעצועים להציע ואת כל סוגי הסקס (וגינלי, אוראלי ואנלי), למעט סאדו קשה.
העולם היה פרוש לרגליי, או ליתר דיוק - בין רגליי. הסקס היה פרוע, הסקס היה מלהיב, קיבלתי את מה שרציתי, ואת מה שלא רציתי - זרקתי.
כך חייתי את חיי עד שנות ה-30 המוקדמות שלי. כל אותו זמן כולם התחתנו סביבי, עשו ילדים והיו עסוקים בעיקר להיות בורגנים. ואני... אני בתוך תוכי קיוויתי שיום יבוא ואהיה כמותם.
תג המחיר היה ברור: הוא אינו מנוסה כמוני
והנה זה בא, פגשתי את מי שהיום בעלי, ילד טוב בכל מובן ואיבר, נשמה טובה ואיש אוהב מאין כמוהו שייחלתי לו כל חיי. עם זאת, תג המחיר היה ברור: הוא אינו מנוסה כמוני, ולמעט קווי מתאר מטושטשים ביותר, אין לו אפילו שמץ של מושג על חיי ההוללים. כלומר - אני נכנסת לארון.
כן, נכנסת לארון שבו כל החוויות האלה נטמנות היטב היטב לתוך כספת, כדי להישכח מהלב ומהמחשבה עליהן כאילו לא היו. אני מכניסה את השרלילה לארון ונועלת אותה היטב.
לא, אין לי חרטות, לא על העבר ולא על מה שהיום. אבל אני לא יכולה שלא לתהות אם עסקת החבילה בנישואים כוללת תווית על האריזה עליה מוצמדת אזהרה: "זה לא האיש שיהיה או היה לך איתו את הסקס הכי פרוע בחייך".
אז שלום לך עבר פרוע, שלום לך שרלילה. אני נכנסת לארון בשמחה רבה ומוציאה ממנו את האשה הנשואה שאוהבת את בעלה ומצפה להקים איתו משפחה ולהתברגן עד עמקי נשמתה.
לפנייה לכתב/ת 
