טום לב

בלי קשר ליום חגו, ווייטס לא חדל לזכות בתשומת לב התקשורת. הוא לא מפסיק ליצור ולזרוק למבקרי המוזיקה משהו לדבר עליו. לפני כחודש הוציא את "Glitter and Doom Live", אלבום כפול שהוקלט במהלך סיבוב ההופעות האחרון שלו לפני כשנה. "יצירה חיונית", כך נכתב עליה בבוסטון גלוב, "במיוחד בגלל הפעמים הנדירות בהם ווייטס יוצא לסיבובי הופעות. גם כשהוא עושה זאת, הוא מגביל את עצמו לכמה ערים בלבד". זוהי אבחנה נכונה בהחלט: במהלך העשור האחרון ערך הזמר רק שלושה סיבובי הופעות רציניים.

ווייטס. השליט של המופע (צילומים: Gettyimages/imagebank)

אבל לא רק בתחום המוזיקה זוכה ווייטס למחמאות: ב-48 שעות האחרונות החלו לזרום גם המחמאות מתעשיית הקולנוע, הפעם בצורת ידיעות ותחזיות.

על פי התקשורת הזרה, מסתבר שווייטס הוא אחד המועמדים הרציניים לשחק את בילבו בגינס, הדמות הראשית בסרטו של פיטר ג'קסון, "ההוביט", סרט המשך בטרילוגית "שר הטבעות", ככל הנראה לצד דניאל רדקליף.

אתרי הקולנוע מאוד מרוצים ממועמדותו של ווייטס לתפקיד וסבורים, ובצדק, כי הליהוק של הזמר יכול להפתיע לטובה.

ווייטס (משמאל) עם צוות הסרט "The Imaginarium of Doctor Parnassus"

זו, כמובן, לא תהיה הפעם הראשונה שווייטס יתרום את כישרונו למסך הגדול. הופעותיו הזכורות ביותר כלולות בגרסה של פרנסיס פורד קופולה ל"דרקולה" מ-92', ו"תמונות קצרות" של רוברט אלטמן, סרט המבוסס על סיפוריו הקצרים של ריימונד קארבר. הבחירה בווייטס בשעתו לא הפתיעה שכן ווייטס, כמעין מוהיקני אחרון, הוגדר פעמים רבות כמישהו שממש חי בתוך סיפוריו המפורסמים של קארבר,באווירה אמריקאית דרומית וישנה, בין כוסות בורבון.

סרטו האחרון של ווייטס הוא "The Imaginarium of Doctor Parnassus", סרט הפנטזיה שביים טרי גיליאם, שייחרת בדברי ימי הקולנוע כסרטו האחרון של השחקן הית' לדג'ר. ווייטס קיבל שם אחד מתפקידי האופי המפורסמים והמעניינים בעולם ויגלם את דמותו של השטן. קלאסי. חוץ מזה, אם במקרה לא ידעתם, לווייטס גם סוג של קשר קולנועי ישראלי. ב-2006 הוא שיחק את קנלר בסרטו המוערך של גוראן דוקיץ', "חותכי ורידים: סיפור אהבה". הסרט, כמובן, מבוסס על ספרו המפורסם של אתגר קרת, "הקייטנה של קנלר".

סקרלט ג'והנסון. חידשה את ווייטס וגרפה מחמאות 

ולאיזה עוד נחת זוכה ווייטס עם הגיעו לשישים? נורה ג'ונס הוציאה בחודש שעבר את אלבומה המצליח "The Fall" ומסתבר שווייטס הוא מי שהתניע אצלה את התהליך היצירתי. ג'ונס שאבה השראה לאלבום החדש דווקא מן האלבום של ווייטס, "Mule Variations", שיצא ב-99'.

"תמיד אהבתי את האלבום הזה", סיפרה ג'ונס באחרונה לנשיונל פוסט, "זהו אחד האלבומים האהובים עליי בעולם. הוא כל כך מעורר השראה, וחשבתי שהצלילים והטקסטים פשוט מדהימים. לא ניסיתי להישמע כמו ווייטס, אבל חיפשתי משהו שיוכל לעצב את הטקסטורה המחוספסת שלו". לג'ונס היתה עזרה מיד ראשונה, כשאת אלבומה הפיק ז'קור קינג, מי שעבד עם ווייטס על אותו אלבום אהוב, והמשיך להפיק לו אלבומים במהלך העשור הנוכחי.