מנכ"ל תפרון הפורש: הייתי עוזב גם במצב מצוין

המנכ"ל היוצא של תפרון, עדי ליבנה, החליט לעזוב את החברה כבר כמה חודשים לפני המשבר הנוכחי שנקלעה אליו, לאחר שקיבל הצעה מחברת מולטילוק. כך אומר ליבנה בראיון בלעדי וראשון ל-ynet על רקע עזיבתו והמשבר הפוקד את החברה המעסיקה 1,000 עובדים בצפון הארץ ושקועה בחובות. ליבנה טוען: "הייתי עוזב גם אם תפרון הייתה במצב מצוין".

ליבנה, שסירב להתראיין עד כה, כיהן בתפקידו במשך כשנה, החל מהמחצית השנייה של 2008. לדבריו, דווקא העזיבה שלו עשתה טוב לחברה, והעלתה על פני השטח את חומרת המשבר.

בציבור נמתחה ביקורת רבה על התנהלות הנהלת החברה. כיצד אתה מתייחס לטענות?

"המצב של החברה התחיל להידרדר עוד לפני שנכנסתי לתפקיד וכשהגעתי לחברה לא הייתי מודע לבעיות הרבות שכבר היו קיימות בה. קודם כל, לא ידעתי כמה שהדיבידנדים שנמשכו ב-2006 ו-2008 (לפני המינוי של ליבנה, ת.ג) הזיקו לה. הדיבידנדים הזיקו לא רק בגלל שהם רוקנו את הקופה עצמה אלא שהתמ"ת דרש מאיתנו 3 מיליון דולר. מאחר והוא סייע לנו בתנאי שלא נמשוך דיבידנדים.

המשבר בתפרון:

• בוועדה תקפו: "בעלי תפרון רוקנו את הקופה"
• תפרון מציעה: נחזיר חצי מהחוב בעוד 10 שנים
• דעה: כולם אשמים בטרגדיה של הפריפריה
• סערה בשוק העבודה: כל הכתבות
  

"בעקבות התמ"ת, גם הבנקים נכנסו ללחץ והתחילו ללחוץ עלינו, וגם את זה לא ידעתי מראש. יכול להיות שלא בדקתי מספיק. מה שבטוח, זה שיזמתי הרבה צעדים ששיפרו את המצב של החברה ואני עדיין מאמין שאם ימשיכו בהם, החברה יכולה להתגבר על הבעיות שלה.

"קודם כל, היו בעיות תפעוליות. אנחנו שילמנו מיליוני דולרים בשנה על קנסות ועל הטסת סחורה בגלל איחורים באספקה. חלק מהלקוחות של תפרון עזבו אותה בשנים האחרונות לא רק בגלל עלויות הייצור הנמוכות במזרח, אלא גם בגלל האיחורים שלנו. לפני כמה חודשים פגשתי מנהל של חברה שעבד איתנו בעבר והתאכזב וסיכמתי איתו שהם יחזרו לעבוד איתנו בעתיד כשנוכיח שהתגברנו על הבעיות התפעוליות".

לאור מצב ענף הטקסטיל, אתה חושב שחברה כמו תפרון יכולה לשרוד?

"אני חושב שצריך לעשות כמה צעדים שכבר התחלתי לעשות כדי שהיא תשרוד. צריך לפתח מותגים. כיום תפרון משווקת רק סחורה למותגים של אחרים. כשאין לך מותג דוחפים אותך למטה לתחתית מחירי השוק וכשיש לך מותג אתה יכול לייקר את המוצר. זה כיוון שניסיתי ללכת בו ודירקטוריון החברה לא הסכים איתי.

"שנית, אנחנו צריכים להקים חנויות. זה גם מספק תעסוקה, וגם משווק אותנו בארץ. כשהגעתי לחברה לא היו לנו חנויות בכלל, היום יש לנו ארבע במפעל, בכפר סבא, בראשון לציון, ועוד אחת שעומדת להיפתח בחולון. המכירות מתפתחות יפה וצריך לפתח את זה הלאה.

"שלישית, המכירות של תפרון הן כולן לארה"ב. זאת בעיה. בארה"ב עדיין יש משבר רציני ואנשים לא קונים שם מוצרי יוקרה, וזה מה שאנחנו. שכרתי מנהלת שיווק באירופה. אני מקווה שגם הצעד הזה יתפתח.

"רביעית, צריכים להרחיב את הייצור לחו"ל. אני לא אומר שצריך להעביר ייצור לחו"ל, אבל ישראל חזקה בשיווק, ביטוח, ייצור ולוגיסטיקה. ככל שיהיה יותר ייצור בחו"ל, התחומים הללו יתפתחו במפעל הישראלי וזה יציל אותו מהידרדרות. כשהייתי בתפקיד, יזמתי הקמה של מפעל במצרים, ולצערי זה לא יצא לפועל, גם בגלל התנגדויות בדירקטוריון וגם בגלל שזה דורש כסף וזמן. כל הפרויקטים הללו דורשים כסף ואנרגיה שאפשר היה להקדיש להם אם לא היו מושכים את הדיבידנדים ושעכשיו יהיה אולי אפשר לעשות אותם, כשהציבור התעורר והבין שיש בעיה בחברה".

ליבנה מציין: "אני חושב שהעזיבה שלי עשתה רק טוב לחברה. זה עשה שוק שזעזע את כולם, בעלי המניות והציבור הרחב. זה גרם לרצון לעזור לחברה בממשלה וגם אולי בבנקים. ואם תהיה עכשיו התנהלות נכונה בחברה עצמה, יכול להיות שאפשר יהיה למנף את זה בשביל לעזור לה. אני שלם עם ההחלטה שלי לעזוב גם ברמה האישית, אני הולך לחברה מצוינת ואמשיך לעבוד שם בכיף".