על המפה: נתניהו וברק בעימות על ההתנחלויות
עדיין לא ברור האם ראש הממשלה ייכנע ללחצים וידחה את ההצבעה על מפת אזורי העדיפות - שאמורה לכלול התנחלויות מבודדות. בנוסף לשרי העבודה, גם שרי ש"ס מאיימים להתנגד, בגלל "דחיקת יישובי הפריפריה ויישובי המפונים". במשרד רה"מ מזהירים ששינוי, לטובת אשקלון למשל, עלול שלא לעמוד במבחן בג"ץ - ויעלה מאות מיליונים נוספים
האם יהיו תיקונים במפת אזורי העדיפות ומתי בכלל תיפול הכרעה בנושא? עימות צפוי היום (א') בממשלה בנושא המרכזי שעל הפרק. בלב המחלוקת בין שרי העבודה לראש הממשלה בנימין נתניהו: הענקת עדיפויות להתנחלויות שמחוץ לגושי ההתיישבות. גם בש"ס שוקלים להתנגד להצעה אם לא יוכנסו בה שינויים. כך נמסר מלשכתו של השר אלי ישי.
לדברי ישי, הסיבה להתנגדות היא "דחיקת ישובי פריפריה ואי הכללת ישובי מפונים מגוש קטיף". לדברי גורם בכיר בש"ס, שרי המפלגה מוכנים להתפשר אם תימצא תמיכה וסיוע חלופי למקומות אלה.
עדיפות במחלוקת - כל העדכונים ב-ynet:
- בעדיפות לאומית: "התנחלויות על חשבון החלשים"
- שרי העבודה: עזרו לנגב, לא להתנחלויות מבודדות
- מי בפנים ומי בחוץ: אזור עדיפות לאומית א' - רשימת היישובים המלאה
- אילו התנחלויות כלולות? מפה מפורטת (באדיבות שלום עכשיו)
למרות לחצים קשים, טרם הוכרע אם אשקלון ומעלה אדומים ייכללו במפת התעדוף הלאומית החדשה. במקביל, מנכ"ל משרד רה"מ מזהיר את נתניהו כי שינוי ברשימת היישובים לא יעמוד במבחן בג"ץ - ויגרור עלויות משמעותיות.
בהודעה מטעם ראש הממשלה נמסר ביום חמישי כי הדברים נבחנים - אך נקודת ההכרעה טרם הגיעה. אפילו על מועד ההצבעה בנושא לא הושגה החלטה. שר הביטחון אהוד ברק לוחץ לקיימה רק בשבוע הבא, בעוד נתניהו שואף להכרעה עוד היום. "איננו יודעים עדיין אם ההצבעה אכן תתקיים בישיבת הממשלה בבוקר", אמרו אמש בלשכת ברק.
הכוונה להעניק תמריצים כלכליים, חינוכיים ותשתיתיים להתנחלויות המבודדות ביהודה ובשומרון, זכתה בסוף השבוע לביקורת בינלאומית ראשונה. באירופה כבר נשמעת תרעומת על כוונת לשכת נתניהו, שמשמעה בפועל חיזוק אותם יישובים העלולים להיות מפונים במקרה של הסדר עתידי עם הפלסטינים. קולה של ארה"ב טרם נשמע באופן רשמי.
גורמים במשרד החוץ בירושלים אומרים שהתקבלו מסרים נגד "כפל הלשון" של נתניהו,
שאך לפני שבועיים הוביל החלטת קבינט להקפאת ההתנחלויות, כדי לקדם דיאלוג עם הפלסטינים. בלשכת נתניהו שבו והבהירו כי העדיפות הלאומית החדשה - לא תכלול התחלות בנייה ביישובים ה"מוקפאים".
בסוגיה זאת ממש, חלוקים נתניהו וברק. שר הביטחון סבור שיש להשקיע את עיקר המשאבים בנגב, בגליל ובגולן ולא ביישובי יהודה ובשומרון. ברק מאמין שתמיכה בהתנחלויות אלה תשבש את יכולת הקהילה הבינלאומית להאמין לישראל, שהיא פונה אל נתיב המשא ומתן המדיני עם הפלסטינים.
כמו כן, סבור שר הביטחון שהכללת יישובים אלה במפת העדיפות הלאומית, פוגעת ביכולת הממשלה לתמרץ ישובים כמו אשקלון שנמצאו עד לא מכבר בטווח הטילים שנורו מרצועת עזה, ועדיין מאוימים ביטחונית. באשקלון, שלא היתה במפת אזורי העדיפות, המתינו בשבוע האחרון להבטחות שניתנו לדבריהם מפיו של נתניהו.
הפקידים מזהירים ממכשול בג"ץ - ומעלויות כבדות
גם שר החוץ, אביגדור ליברמן, ושרים אחרים בממשלה סבורים שיש להכליל את אשקלון במפה החדשה. ליברמן אף דחף להכנסת מעלה אדומים לרשימת היישובים המועדפים. לצד הלחץ הכבד המופנה לעבר ראש הממשלה מצד שריו, במקביל לקמפיין הציבורי, במשרדו של נתניהו מדגישים שמרחב התמרון אינו רב.
מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אייל גבאי, שהוביל את התוויית מפת העדיפות הלאומית החדשה, מזהיר את נתניהו שהכנסת אשקלון, או ישובים אחרים, לא תעמוד במבחן בג"ץ. אזהרה זו מסתמכת בין היתר על כך שב-2006 שלחו שופטי בג"ץ את המדינה לקבוע קריטריונים שיוויוניים לעדיפות לאומית,
בעקבות עתירה של ארגון "עדאלה" וועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל.
גבאי, שעמד בראש צוות מקצועי שתכנן בחודשים האחרונים את המפה, הבהיר לנתניהו שהכנסת אשקלון מחייבת שינוי הקריטריונים שלפיהם היא שורטטה. המשמעויות הכלכליות למשק אמורות להיות אדירות.
עלות התמריצים הכלכליים שיוסטו על פי המפה החדשה מוערכת בארבעה מיליארד שקלים לתקופה של ארבע השנים הקרובות. לכך יש להוסיף עוד כמה מאות מיליוני שקלים של תקציבים חדשים. הכנסת אשקלון, כמו מעלה אדומים, נצרת או עפולה, משמעה שינוי קריטריונים - ותוספת מאות מיליונים לעלויות התעדוף הלאומי החדש.