ירח מר
אל תתנו לצווחות ההיסטריות של בנות העשרה לבלבל אתכם: "דמדומים 2 - ירח חדש" הוא סרט ארוך, צפוי ומייגע אף יותר מהחלק הראשון בסדרה
ל"דמדומים 2 - ירח חדש" ("The Twilight Saga: New Moon") מגרעות רבות, אבל דבר אחד לא ניתן לקחת ממנו - את הצלחתו בהמחשת הליבידו השוצף של נערות צעירות.
ההוכחה הראשונה מצויה בהצלחתו הקופתית יוצאת הדופן של הסרט - שלושה שבועות לאחר צאתו, הכנסותיו חגות סביב ה- 600 מיליון דולר. ההוכחה השניה תצלצל באוזניהם של הצופים שיחליטו לראות סרט זה באולם קולנוע: צווחות הייחום הבוקעות מגרונותיהן של הצופות למראה החזה החשוף של שני הזכרים הצעירים המככבים בסרט. לאדם בוגר בנפשו ובמיניותו שאינו מוצא עניין בחוויה סקסו-אנתרופולוגית זו, אין סיבה מיוחדת לצפות בסרט.
שם הסרט מבהיר כי זהו עיבוד לחלק השני בסאגת "דמדומים", סדרת ספרי הרומנטיקה הוואמפירית-ויקטוריאנית של הסופרת המורמונית סטפני מאייר. המשך
הרפתקאותיה של בלה סוון (קריסטן סטיוארט) ואהוב ליבה ולב כל בת עשרה על פני הפלנטה - הערפד אדוארד קולן (רוברט פטינסון).
העלילה מדשדשת בין הסרט הראשון, שבו נוצר הקשר בין שתי הדמויות, והחלק השלישי, שבו קשר זה צפוי להתפתח למקומות קצת פחות חסודים. ללא ההקשר של הסרט הראשון, אין טעם לצפות בסרט השני. אך גם לאלו שראו אותו ולא יצאו מגדרם, מומלץ לשקול בכובד ראש את נכונותם להקדיש זמן נוסף לסאגה זו, לאור אורכו (130 דקות), איטיותו וליקוייו העלילתיים הרבים של החלק השני.
באיזה צבע את רוצה את המפלצת שלך?
מאייר, ובעקבותיה גם יוצרי הסרט, הבימאי כריס ווייץ והתסריטאית מליסה רוזנברג, מפתחים בחלק זה את התחרות המרומזת מהחלק הראשון על ליבה של בלה. מהצד האחד אדוארד, הערפד היפה, ומהצד השני ג'ייקוב בלאק (טיילור לונטר), נער שחום בעל שרירי חזה מפותחים וחולצות שנוטות להיקרע, נצר לשבט של אינדיאנים/אנשי זאב.
"דמדומים 2 - ירח חדש". בתפקיד דובי דורברן: רוברט פטינסון
בין שני גזעי המפלצות יש יריבות מסורתית המרוסנת בסטטוס-קוו שברירי. למתח בין אדוארד וג'ייקוב יש פוטנציאל עתידי ליצירת התלקחות מחודשת בין הגזעים. אינטריגות אלה ללא ספק מרתקות, אבל הדבר החשוב באמת בהצבת דמותו של ג'ייקוב כמתחרה על ליבה של בלה, הוא הגיוון של הווניל בגלידת אדוארד בטעם חדש - שוקו אינדיאני. להנאת הצופות הצעירות.
במסיבת יום ההולדת ה-18 שמארגנת משפחת קולן לבלה, מובהר כי לא כל בני השבט מסוגלים לגלות את האיפוק הנזירי של אדוארד. הוא מנתק את הקשר עם בלה ומשפחתו עוברת למקום מרוחק. בלה השבורה, נטולת כיוון ומטרה בחיים ללא נוכחותו של הערפד החתיך בחייה (מסר חשוב של העצמה עצמית לבנות העשרה), חווה דיכאון ממושך.
הדרך היחידה בה יכולה בלה להתאחד, ולו לרגע קצר, עם אהובה, היא באמצעות מעשים פזיזים ומסוכנים הגורמים לאדוארד להתגלות כסופר-אגו קיטשי. הערפד שסורס בחלק הראשון לכדי מגן הבתולין של בלה, הופך בסרט השני לדובי הדוברמן המזהיר מפני סכנת התפרעות בכביש. בספר הוא הופיע רק בקולו, אך בסרט אזהרותיו מספקות תירוץ הולם לעוד הבלחות של גופו לקול תשואותיהן של הצופות.
מה שמחזיר לבלה את תחושת הערך העצמי האבודה הוא מבטו המאוהב של ג'ייקוב, זכר-מפלצת חלופי, שיכול לאכול את בלה אך, כמו אדוארד, עסוק בעיקר בריסון עצמי. העבודה המשותפת שלהם על תיקון אופנוע מהווה ריפוי בעיסוק המרסן את הדחפים ההרסניים של בלה ויוצר אפשרות, עד כמה שהדבר אינו מתקבל על הדעת, שליבה יתאחה.
מתוך הסרט. דמויות סינתטיות, מפלצות סינתטיות
גם ג'ייקוב רגיש, ומתחשב, וחשוב מכך, שייך לשבט של אינדיאנים חטובים שנוהגים להתרוצץ ביערות ללא חולצה. אנשי הזאב המוצגים רחוקים מרחק רב מהטרנספורמציות הממושכות והכואבות של אומן האיפור הקולנועי ריק בייקר ("זאב אמריקאי בלונדון"). השינוי נעשה באחת, באקט מהיר של שינוי-צורה דיגיטלי, למפלצות שהסינתטיות שלהן ניכרת ממש כמו זו של הדמויות האנושיות השטוחות שהן היו רגע קודם.
בין ג'ייקוב, שהפיכתו לאיש זאב מעיבה על יחסיו עם בלה, ובין אדוארד, החושב בטעות כי בלה שמה קץ לחייה (האנלוגיה לרומיאו ויוליה נשחקת בסרט עד דק),
העלילה נעה לעבר החלק האחרון והמאולץ: יציאה מהעיירה פורקס לחופשה קצרה באיטליה (בלה טסה, כמה ראוי, בחברת "וירג'ין"), מפגש עם ה"וולטורי", אצולת הערפדים שאינה שומרת על צמחונות, וסיום יצירת התשתית לחלק השלישי.
יוצרי הסרט, מודעים היטב לארעיותו של הפרץ ההורמונלי שהפך את הסרטים להצלחה סוחפת, מנסים לזרז את הפקת העיבודים של המשך הסאגה. החלק השלישי ייצא ביוני 2010, והרביעי, שככל הנראה יפוצל לשני סרטים, בוודאי לא יאחר להגיע בעקבותיו. יש לקוות שהסרטים הבאים ישתוו לכל הפחות לסרט הראשון, ולא ימשיכו את הדשדוש של "דמדומים 2".
