גידול הקצבאות הגביר הילודה בקרב ערבים וחרדים

השינויים בגובה קצבאות הילדים בשנים 1994-2007 השפיעו על שיעורי הילודה בקרב נשים ערביות וחרדיות - כך עולה ממחקר חדש של בנק ישראל והמוסד לביטוח לאומי.

• ועדת הכספים אישרה את הגדלת קצבאות הילדים
• אושר חוק ההסדרים: יותר מסים, יותר קצבאות
  

המחקר בדק את הקשר בין גובה קצבאות הילדים לשיעור הילודה של הנשים בישראל, ומצא כי ההחלטה להעניק קצבה לילד הרביעי-השביעי בסכום של 560-500 שקל לחודש, הגדילה את פריון הילודה של נשים ערביות ב-6%-7% ושל נשים חרדיות בכ-3%. זאת, בהשוואה למצב שבו לא הייתה מוענקת להן כל קצבה.

הענקת הקצבאות הגדילה את סך הילודה בישראל בכ-2%, אך לא השפיעה כלל על הילודה של יהודיות לא-חרדיות ושל נשים דרוזיות. לעומת זאת, ההחלטה על קיצוץ בקצבאות הילדים בשנים 2004-2007 הביאה לירידה בילודה בקרב הנשים הערביות ואצל חלק מהנשים החרדיות.

לטענת עורכי המחקר, לו היו מבטלים היום כליל את קצבאות הילדים הייתה נגרמת ירידה בפריון הכולל של הנשים החרדיות בכ-0.2 ילד (ילד אחד פחות בכל משפחה חמישית) ושל נשים בדואיות בכ-0.4 ילד (2 ילדים פחות בכל משפחה חמישית). על האוכלוסייה היהודית (הלא-חרדית), ביטול קצבאות הילדים כלל לא היה משפיע.

"קיצוץ הקצבאות מגביר את עוני"

ד"ר דניאל גוטליב, ראש מחלקת מחקר בביטוח לאומי, הזכיר בשיחה עם ynet כי על פי דוחות העוני האחרונים ניתן לראות כי קיצוץ הקצבאות משפיע ומגביר את חומרת העוני. מצד שני, ניתן לראות במחקר כי לקיצוץ הקצבאות יש השפעה חזקה על הקטנת המשפחה הישראלית בטווח קצר.

"נראה כי ההשפעה לטווח הקצר של קיצוץ הקצבאות גדולה, בעוד ההשפעה לטווח ארוך קטנה מאוד, לכן ההשפעה הכוללת בעיקרון מגדילה את העוני", אמר גוטליב.

קצבאות הילדים הן כלי של המדינה לסייע כלכלית למשפחות בגידול ילדיהן, וכלי מרכזי לצמצום העוני ואי-השוויון בהכנסות בקרב משפחות עם ילדים. ואולם, תרומת הקצבאות להקטנת שיעורי העוני עלולה להישחק אם במקביל הן גורמות לעלייה בשיעורי הילודה של האוכלוסיות העניות.

בשני העשורים האחרונים חלו שינויים מהותיים בגובה קצבאות הילדים בישראל: באמצע שנות ה-90 הועלו הקצבאות לאוכלוסייה הלא-יהודית בארץ והושוו לאלו של יהודים "יוצאי צבא".

ב-2001 הוגדלו בשיעור ניכר הקצבאות לילד החמישי ומעלה. ב-2003-2002 קוצצו הקצבאות בשיעור חד, כך שהקצבה לילד נוסף בשנת 2007 הייתה נמוכה בכ-60% מהקצבה בשנת 2000.

בסך הכול פחתו תשלומי קצבאות הילדים מ-8.1 מיליארד שקל בשנת 2000 ל-5.1 מיליארד שקל ב-2008.

מהמחקר עולה גם כי לגובה קצבאות הילדים הייתה לרוב השפעה חזקה יותר על הילודה של נשים מבוגרות בעלות הכנסה משפחתית נמוכה, וכן על נשים שבאו ממשפחות מרובות ילדים. אותן נשים אף הפחיתו יותר את הילודה לאחר הקיצוץ האמור בקצבאות הילדים בשנת 2003.