פרסום תשואה שנתית: לא בקרנות ההשתלמות

בתחילת דצמבר פירסם הממונה על שוק ההון חוזר ובו הוא מפרט את כללי פרסום התשואה על ידי הגופים המוסדיים המנהלים קופות הגמל, קרנות ההשתלמות, ביטוחי חיים, פנסיות וכל מכשיר פנסיוני אחר.

חוזר זה מחייב את הגופים המוסדיים להציג את התשואות בקופות שלהם לפי שנים קלנדריות ו/או תשואת 12 חודשים אחרונים. לקוח יוכל לראות את התשואה החודשית של הקופה שלו באזור האישי שלו באתר האינטרנט של החברה, אבל לא יוכל להשוות נתונים אלו לחברות אחרות. יש לציין כי בנוסף, מחויבים הגופים המוסדיים לפרסם בעבור הקופות שלהם את תשואות 3 ו-5 השנים האחרונות ומדדי סיכון שייקבעו מראש.

ביחס לחיסכון ארוך הטווח - הוראה ברוכה

השאלה המתבקשת היא האם הוראות אלו מיטיבות עם החוסכים או להיפך? התשובה לכך תלויה בסוג החיסכון הפנסיוני ובנזילותו. קופות גמל, קרנות פנסיה (שאף צריכות לפרסם את תשואתן הדמוגרפית) ופוליסות ביטוח החיים מוגדרים כמכשירי חיסכון לטווח ארוך המיועדים לגיל הפרישה, בטח ביחס לכספים שהופקדו בהם משנת 2008 שלאור תיקון בחוק - מחויבים להימשך כקצבה חודשית בגיל הפרישה (או כהיוון קצבה בתנאים מסוימים) ולא במשיכה חד פעמית של ההון הצבור.

אין כל ספק שנתוני תשואה חודשית אינם תורמים דבר לחוסך ואולי אף מטעים את החוסך בבחירתו בגוף המנהל את כספו. החוסך עלול לעשות בחירה זו על פי שיקולי תשואה חודשית בלבד (או תשואה של כמה חודשים אחרונים), מבלי להתייחס לפרמטרים רבים אחרים, או לייחס להם פחות חשיבות.

אין כל היגיון בבחירת גוף אשר צריך לנהל חיסכון לטווח של 20, 30, אולי אפילו 40 שנה על פי נתוני תשואה חודשית של אותו גוף, מבלי להתייחס לנתוני תשואה ארוכת טווח, שכן נתוני תשואה חודשית אינם מעידים דבר על איכות ניהול ההשקעות לטווח ארוך. על כן הוראות הממונה על שוק ההון ביחס למכשירים אלו הינה ברוכה ואף עושה סדר בשוק.

50% מכספי הגמל וההשתלמות - נזילים

מצד שני, נתוני משרד האוצר מראים שלמעלה מ-50% מכספי הגמל וההשתלמות נזילים (ניתנים למשיכה מיידית), מה שאומר שלפי כללי המשיכה שלהם, אין הבדל בין כספים אלו לכספים פנויים של החוסך. מדובר בעשרות מיליארדי שקלים בקופות גמל הוניות (שהופקדו לפני שנת 2008) ובקרנות השתלמות שחלפו 6 שנים מפתיחתן, כשהחוסך בחר שלא למשוך אותם, אך זכאי ועלול למשוך אותם בכל רגע שרק ירצה, או להעביר אותם לגוף אחר שניהול ההשקעות שלו מתאים לו יותר.

באשר לכספים אלו יכולה להיות בעיה בהחלטת האוצר (להזכירכם, מדובר בלמעלה מ-50% מענף הגמל וההשתלמות) שכן כאן ישנה בעיה בשקיפות המלאה שצריכה להיות לעיני הלקוח שחייב לראות את התשואות החודשיות של הקרן שלו ושל מתחרותיה. במקרה כזה ישנו משקל רב יותר לתשואות לטווח קצר, מפני שהלקוח יכול למשוך אותם בכל רגע נתון, בדיוק כמו בקרנות נאמנות ותעודות סל, על אחת כמה וכמה כשהוא ממשיך להפקיד לקרן השתלמות נזילה שהופכת להיות חיסכון נזיל שגדל בכל חודש.

כאשר מדובר בכספים נזילים, איכות ניהול ההשקעות אינה צריכה להיבחן לטווח ארוך, כל מכשיר שבו אנו משקיעים כספים נזילים שלנו חייב להציג בפנינו תשואה חודשית ואפילו יומית. בכל יום, יכול אדם למשוך את כספו ואולי להעבירם למקום שיספק את רצונו בצורה טובה יותר.

לא נעשתה הבחנה

חוזר הממונה לא הבדיל בין כספים נזילים ללא נזילים, מהסיבה הפשוטה שכל הכספים מתנהלים בקופה אחת והקופה לא יכולה להפריד בין הדיווח לכספים הנזילים ללא נזילים. בסך הכל הוראות האוצר מבורכות, אך לפחות 50% מהחוסכים יכולים למצוא עצמם בבעיה של חוסר שקיפות באשר לכספיהם.

לסיכום, מכיוון שגוף מוסדי לא יכול לעשות הפרדה בין קופות נזילות ללא נזילות בפרסום התשואות, הרי שבמידה והוא רוצה לפרסם תשואות קופות גמל (למרות העובדה המובהקת שכ- 50% מהן נזילות), קרנות פנסיה ופוליסות ביטוחי חיים, הרי שהוראות החוזר בהחלט מבורכות.

אך מצד שני אני חושב שהוראות אלו אינן צריכות לכלול את פרסום תשואות קרנות ההשתלמות בדיוק מהסיבות שפירטתי. אדם שמשקיע לטווח בינוני ואף קצר (בקופות נזילות או קצת לפני מועד הנזילות שלהן), צריך לדעת מהן תשואות המתחרים בטווחים אלו ולכן עדיף היה אם משרד האוצר היה מוציא מהוראות חוזר זה את פרסום תשואות קרנות ההשתלמות ומשאיר את השקיפות המלאה שכל כך מתבקשת.