כרובית - לבשל או לא לבשל?
מצד אחד כרובית מבושלת זה עניין טעים. מצד שני, בישול של כרובית מפיץ ריחות לא נעימים. אז לבשל או להכין סלט חי? רותי קינן ממליצה לעשות את שניהם ומגישה מתכונים
סיפור האהבה שלי עם הכרובית, רצוף בעליות ומורדות. מצד אחד אני חולה על הטעם והמרקם ומוכנה לאכול אותה בלי מלח (או בעצם עם הרבה מלח), עוד לפני שהיא נכנסת לסיר. מצד שני אני צריכה להתגבר על כל העכבות הנוגעות לתוצאת הלוואי הבלתי נמנעת של הבישול: הריח. יש לי בעיה דומה עם גויאבות, שאותה פתרתי בדרך מקורית: אני פשוט מחסלת את השקית בדרך מהירקן. אין מצב שהניחוח של הפרי הנפלא הזה ישתלט לי על הבית.
(צילום: ירון ברנר)
אז נחזור לכרובית. פעם בכמה זמן, כשהצחורות ביניהן מחייכות אלי מעל מדפי הירקות, אני מתפתה ורוכשת אחת. בדרך כלל, הנחישות לבשל אותה ולהכין ממנה כל מיני דברים מתפוגגת עד שאני מגיעה הביתה ומפקירה אותה במקרר. כדי שלא להעליב אותה אני ממהרת להכין ממנה סלט חי – מעדן נפלא שאין בו טיפת ריח וגם מתאים לצווי הדיאטה (תלוי בכמה שמן או מיונז משתמשים).
הפעם היא היתה טרייה ופריכה, לבנה ומהודקת היטב בתוך חצאית של עלים ואפילו – נדמה לי – אורגנית. מחצייה האחד הכנתי את הסלט המפורסם. את החלק השני אזרתי עוז ובישלתי. אני מכירה את הפטנטים המבטיחים לספוג ריחות (פיסת לחם במי הבישול) אבל משום מה – הכרוביות שלי לא מתרשמות מהם. הריח אפף את כל הבית – אך המצב השתפר אחרי פתיחת כל החלונות (ותודה לרוח הדרום מערבית הקלה). בבישול השתמשתי בדרך שעושה חסד עם הכרובית: מניחים את הכרובית השלמה עם הגזע כלפי מטה בסיר וממלאים במים רק עד שני שלישים מגובה הכרובית. מוסיפים מעט מלח, מביאים לרתיחה ומכסים את הסיר. מבשלים כ-15-10 דקות. בדרך זו החלקים הקשים (הגבעולים) מכוסים במים ומתרככים מהר יותר בשעה שהתפרחות העדינות מתבשלות, למעשה, באדים.
עכשיו היה לי סלט כרובית אחד וחצי כרובית מבושלת. מאחר שחנוכה – החלטתי ללכת על משהו שכבר מזמן לא העזתי – לטגן אותה. ויצא נפלא יותר מתמיד, הודות לפתיתי הפנקו היפניים שהחליפו את פירורי הלחם הרגילים. הפנקו מעניקים ציפוי הרבה יותר פריך וחביב ולכבודם תיבלתי את הביצה במעט רוטב סויה שהשתלב נהדר עם כל היתר. אכלנו אותה (כלומר אלה מאתנו שלא מחרימים את הכרובית מטעמי עיכול) במקום לביבות מטוגנות וכך יצאנו גם חובת החג.
כמובן שהשמחה (יצא טעים) לא היתה שלמה לגמרי, כי אתם יכולים לתאר לעצמכם את הריחות שאפפו את הבית אחרי הטיגון. חזרנו על ריטואל האוורור והעצמנו אותו במטהרי אוויר, אבל נדמה לי שעד עצם היום הזה (וחלפו כמה ימים טובים) אני עדיין מזהה את ריח הכרובית המטוגנת בכמה פינות נידחות.
הנה שני המתכונים.
יש גם בירוק ובסגול (צילום: אסי פרידמן)
סלט כרובית טרייה
הטרגון (רצוי טרי) הוא בן לווייה נפלא לכרובית. טעמו האניסי-מתקתק משתלב נהדר בפריכות של הכרובית ובחמצמצות התיבול. אפשר להשתמש גם בטרגון מיובש ומי שלא אוהב – יכול להחליף אותו באורגנו או בקורנית.
המרכיבים (ל-6-4 מנות):
1 כרובית במשקל כ-500 גרם
מלח, פלפל
3 כפות מיונז (או שמן זית)
מיץ מ-1/2 לימון
1 כף טרגון טרי קצוץ
אופן ההכנה:
- שוטפים היטב את הכרובית, מסלקים את הגזע העבה ומפרקים אותה לתפרחות קטנות ביותר. מניחים בקערה ומתבלים במלח ובפלפל.
- מערבבים את המיונז עם מיץ הלימון והטרגון ויוצקים על הכרובית. מקפיצים את הכרובית ברוטב עד שהיא מתכסה בו היטב. משהים שעה לפני שמגישים.
כרובית מטוגנת
הפנקו (פירורי לחם יפניים. להשיג בחנויות למוצרי מזון מהמזרח) יוצרים ציפוי פריך מעולה. אפשר, כמובן, להחליפם בפירורי לחם רגילים.
המרכיבים (ל-6 מנות):
1 כרובית במשקל 600 גרם בערךמלח
4 כפות קמח
2 ביצים
1 כף רוטב סויה
150 גרם פנקו
שמן לטיגון
אופן ההכנה:
- מבשלים את הכרובית בשלמותה (ראו לעיל) או מפרקים אותה לתפרחות, מניחים בסיר גדול ומכסים במים. מוסיפים מעט מלח ומביאים לרתיחה. מנמיכים את הלהבה, מכסים את הסיר ומבשלים כ-15 דקות או עד שהכרובית רכה אך לא רכה מדי.
- מסננים את הכרובית מהמים ומייבשים היטב במסננת. אם היא שלמה – מפרקים לתפרחות. טורפים את הביצים עם הסויה בקערה שטוחה. מניחים את הקמח והפנקו בקערות נפרדות.
- מחממים שמן לטיגון רדוד במחבת רחבה. טובלים את תפרחות הכרובית בקמח, בביצים ולאחר מכן בפנקו כך שיצופו היטב מכל הצדדים. מטגנים בשמן החם עד שמזהיב היטב מכל הצדדים.
- מניחים על מגבות נייר לספיגת עודפי השמן. בוזקים מעט מלח לפני ההגשה.
