פרשת שבוע כלכלית: ממשלות שלא ידעו את יוסף
טור מיוחד על רגולציה והתערבות "ממשלתית": בתקופת התנ"ך, כשנוכח יוסף שכלכלת מצרים עומדת בפני שבע שנים טובות ולאחריהן 7 רעות; הוא הגביר את המיסוי ואגר לקראת הצרה שתבוא. הממשלות כיום רואות רק 4 שנים קדימה
בפרשתנו מסופר על חלום פרעה ופתרונו על ידי יוסף, המהווה התראה חמורה על שבע שנות רעב הצפויות במצרים שיבואו לאחר שבע שנים טובות. בעקבות החלום, פרעה מסמיך את יוסף לגבות מס מיוחד בשיעור של 20% מהתבואה של תושבי מצרים במשך שבע השנים הטובות. מטרת המס הייתה לאגור תבואה במחסני המדינה במשך שבע השנים הטובות על מנת לשמור רזרבות לשבע שנות הרעב שהיו צפויות במצרים.
שבע השנים הטובות ושבע השנים הרעות במצרים, היא תופעה המכונה בפי הכלכלנים "מחזור עסקים". הכוונה היא למציאות שבה על פני ציר זמן, תקופה של גאות כלכלית מלווה בתקופה של מיתון ושפל כלכלי, וחוזר חלילה.
היעד המרכזי של תחום המקרו-כלכלה, הוא להסביר את הסיבות למחזורי גאות-שפל ואף להציע פתרונות לתופעה. אחת השאלות היסודיות שעליה מתנצחים הכלכלנים היא האם ניתן לקיים צמיחה כלכלית לאורך זמן, ואם כן ניתן, כיצד עושים זאת?
האסכולה הראשונה, הקייניסיאנית, סבורה כי מיתון הוא תהליך שמזין את עצמו, כאשר ירידה בביקושים גורמת לאבטלה אשר מקטינה את הביקושים עוד יותר. לדעת הקיינסיאנים, הפתרון לבעיה הוא באמצעות הגדלת הוצאות הממשלה.
האסכולה השנייה, המוניטארית, סבורה שעל הבנק המרכזי לכוון את הכלכלה באמצעות שליטה על שער החליפין ושער הריבית. אסכולה זו תפעל באמצעים אלו על מנת לעודד אנשים לצרוך בתקופת מיתון - למשל על ידי הפיכת החיסכון נושא הריבית ללא אטרקטיבי, אך תתנגד למעורבות ממשלתית והגדלת ההוצאה התקציבית.
קיימת גם אסכולה שלישית, פחות נפוצה, אך, לדעתי, עדיפה יותר על שתי האחרות. בהתאם לאסכולה השלישית, אין דרך אמיתית למנוע משברים באופן אקטיבי, והמדיניות הכלכלית הנכונה היא תמיד התערבות ממשלתית מינימלית המאפשרת לשוק התחרותי לפעול ביעילות.
הפתרון של יוסף, בשונה משלושת השיטות שנסקרו, היה להקטין את הצריכה בשנות הגאות הכלכלית באמצעות מיסוי.
ההצעה הזאת אינה ישימה כיום משום ששיקולי הממשלות הן קצרי טווח וראייתן רחוקה כתקופת כהונתן. אף ממשלה לא תסכים למסות את האזרחים ולפגוע באהדת הציבור בשנות כהונתה ולתת לממשלה שתבוא אחריה ליהנות מעודפי תקציב שהיא צברה בשנים עברו ומאהדתו של הציבור.
הכותב הוא ד"ר למשפטים, עו"ד למיסוי ישראלי ובינלאומי ומרצה בבתי-הספר למשפטים ולמנהל עסקים במסלול האקדמי, המכללה למינהל. ניתן לפנות אליו במייל