רגע לפני הסוף - ההסכם נראה בהישג יד
מנהיגי העולם מתכנסים בקופנהגן לישורת האחרונה של ועידת האקלים. בתום דיונים ליליים של ראשי המשלחות וחלק מהמנהיגים נדמה שהושגו תנאים שיאפשרו הסכם - ולא רק הצהרה פוליטית רפה. ועם זאת, הנוסח שיובא לעיון המנהיגים בדיון המכריע עדיין אינו נטול מחלוקות, בעיקר בנושא הפחתת הפליטות
ועידת האקלים בקופנהגן צפויה להינעל היום (שישי), כשהמנהיגים - ובהם נשיא ארצות הברית ברק אובמה - יתכנסו לדיון מכריע ואחרון על ההסכם, לקראת טקס הנעילה והחתימה על המסמך הרשמי. השאלה הגדולה שנותרה פתוחה היא איזה סוג של הסכם ייחתם בקופנהגן: האם תהיה זו נקודת תפנית במאבק העולמי בהתחממות כדור הארץ או שמא רק הצהרה ריקה מתוכן.
לאחר ימים ארוכים של מחלוקות, ואפילו הפסקה של השיחות לכמה שעות, ועל רקע הערכות כי ההסכם שיושג יהיה רפה ופשרני, נדמה שהלילה חל מפנה. בתום דיונים ליליים של המשלחות, וגם של כ-25 מנהיגים בולטים (וביניהם גם סין, הודו וברזיל) שוררה בקופנהגן אווירה מעט אופטימית יותר.
ועם זאת, שעות לפני הדיון המכריע עדיין לאו הושגה הסכמה על הסעיפים העיקריים, והמסמך שיובא לעיון המנהיגים אינו נטול מחלוקות. שר הסביבה השבדי, המייצג את עמדת האיחוד האירופי אמר: "כעת יצטרכו המנהיגים להחליט". הוא האשים מפורשות את ארה"ב וסין בעובדה שאין הסכם סגור.
נשיא צרפת, ניקולא סרקוזי, עודד את המנהיגים לחתור להסכם משמעותי, ואמר כי הזמן אוזל. "בואו נפסיק את להתחפר בעמדות. כישלון בקופנהגן יהיה קטסטרופה לכל אחד ואחד מאיתנו". קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל אמרה: אם כל אחד מאיתנו יתן קצת יותר, נוכל לעשות זאת". גם הנציג הבכיר הסיני לשיחות, יו קינגטאי, אמר ש"קופנהגן חשובה מדי מכדי להיכשל". זאת לאחר שאתמול, כשהמחלוקות היו עדיין בשיאן, העריכה סין שלא יהיה הסכם השבוע.
הנשיא אובמה יצא מוושינגטון והוא צפוי לנאום היום מעל הבימה בקופנהגן. הוא גם צפוי להיפגש עם ראש ממשלת סין וון ג'יאבאו. בעולם דרוכים לשמוע האם ישא בשורות חדשות והאם עצם בואו לוועידה יעזור "לסגור את הדיל" הדרוש. האמריקנים מנסים להנמיך ציפיות ומזכירים כי הנשיא לא יוכל להתחייב על הפחתה מעבר למה שמאפשרים לו המחוקקים בוושינגטון. "אנחנו לא רוצים להבטיח משהו שאין לנו", אמר טוד סטרן, ראש המשלחת האמריקאית. אך מנהיגים אירופים אמרו שהם מצפים בכל זאת שהנשיא יביא משהו חדש לשולחן הדיונים ברגע האחרון.
הויכוח: מי יגביל את הפליטות, ובכמה?
המחלוקת העיקרית שמנעה עד כה הסכם היא בין המדינות המפותחות למתפתחות, וסין בראשן, בשאלת פליטות גזי החממה מתעשייה, תחבורה ויצור חשמל.
המדינות המפותחות והעשירות רוצות להגביל את הפליטות כדי למנוע התחממות מסוכנת של האטמוספירה; המדינות המתפתחות טוענות כי העולם העשיר הוא שפלט עד כה גזי חממה "בלי חשבון", ולכן עליו מוטלת האחריות לתקן את המצב. הן אומרות שגם הן רוצות לצמוח ולהתעשר, ואין זה הוגן לשנות כעת את הכללים ולדרוש מהן הגביל את הפליטות.
המדינות העשירות טוענות כי בשנים הבאות עיקר הפליטות לאטמוספירה יהיו של מעצמות מתפתחות כמו סין, הודו וברזיל, ולכן גם הן צריכות לקבל על עצמן הגבלה של הפליטות. וישנן גם מדינות עניות ובלתי מפותחות, שלא יכולות להגביל את הפליטות בכוחות עצמן. הן אומרו שאם העולם דורש זאת כעת, על המדינות העשירות לסייע להם במימון כדי שיוכלו לוותר על תעשיות מזהמות, להקים תשתית תחבורה נקיה ולהסתגל לשינוי האקלים, שהם הראשונים שיחושו בהם.
הטיוטה האחרונה שהופצה מדברת על מהלך שבו יופחתו במחצית פליטות גזי החממה של כל מדינות העולם עד 2050. לחילופין, ישנה אפשרות לחייב את המדינות המפותחות בלבד להפחית את הפליטות שלהן ב-25 עד 40 אחוז עד 2020. ההחלטה על אופן חלוקת מכסות הפליטה היא שעומדת בלב המחלוקת שטרם באה על פתרונה וזה יהיה הנושא שעליו ידונו המנהיגים היום.
המחלוקת החלו להיפתר
אחת מסוגיות המפתח שנותרו פתוחות היה מנגנון השקיפות: כיצד יוכלו המדינות לדעת שהאחרות עומדות בהתחייבות שלהן להפחית פליטות. סין סרבה עד כה בתוקף לכל סוג של פיקוח חיצוני על התעשייה ומשק האנרגיה שלה. ארה"ב אמרה שללא שקיפות לא יהיה הסכם. אמש אותתה סין כי היא מוכנה להתפשר בסוגיה זו ולנהל דיאלוג עם האו"ם על פיקוח, "כל עוד שיתוף הפעולה לא יהיה פולשני ולא יפר את ריבונותה של סין".
זאת ועוד: לאחר שסרבה בתוקף לנקוב בסכומים ברורים של כסף שתעביר למדינות העניות, הודיעה אתמול ארה"ב כי יחד עם המדינות העשירות (איחוד האירופי ויפן) תתחייב להעביר סכום של 100 מיליארד דולר בכל שנה עד 2020. מן העבר השני, מדינות אפריקה הודיעו כי הן יסתפקו בחבילת סיוע צנועה יותר מזו שדרשו עד כה. פרשנים אמרו שמדובר בפריצת דרך בסוגיית המימון, שהייתה אחד המוקשים הקשים בדיונים.
החלטה משמעותי נוספת שהתקבלה אתמול הייתה של המארחים הדנים, שהסכימו לוותר על ניסוח של הסכם חדש בקבוצות קטנות, ולהביא לעיון המנהיגים את הנוסח עליו דנו המשלחות מאז תחילת השנה, ושעודכן בדיונים בקופנהגן. מדובר למעשה בהחלטה שתאשיר על סדר היום את ההסדר של פרוטוקול קיוטו, שמטיל את עיקר נטל הפחתת הפליטות על המדינות המפותחות והעשירות.
שלושת המהלכים הללו יסייעו, לדעת פרשנים, למנהיגים שהגיעו לקופנהגן לקבל את ההחלטות המתאימות ולהגיע להסכם ראוי.
 | ||||||
| ||||||
|
ועם זאת, מסמך שהודלף ועורר סערה בוועידה מטיל צל על כל הדיונים, ורומז כי ייתכן שכל המאמצים הם בסופו של דבר לשווא, כי התחממות מסוכנת של כדור הארץ בלתי נמנעת במצב הנוכחי.
המסמך מגלה כי גם אם ימלאו כל המדינות את התחייבותן להפחית פליטות, עדיין הכמות שתיפלט גדולה מדי והטמפרטורה העולמית תעלה ביותר מ-2 מעלות - הרף העליון שהמדענים הגדירו כמסוכן לאקלים כדור הארץ.
לפנייה לכתב/ת 
