מחקר: "ויסקונסין" יקרה יותר משירות התעסוקה
מנתונים שאספו ארגונים חברתיים עולה שתוכנית "אורות לתעסוקה" מקבלת תקציב גבוה פי 14 משירות התעסוקה אבל מצליחה לשבץ בעבודה רק פי 2 יותר מובטלים - בשכר ממוצע של 2,800 שקלים בלבד. הרב אשרמן: "משחקים במספרים כדי להציג כישלון כהצלחה"
תוכנית אורות לתעסוקה ("תוכנית ויסקונסין החדשה") - התוכנית להשמת מובטלים בעבודה באמצעות חברות פרטיות, שקמה במקום תוכנית מהל"ב - אינה מוכיחה את עצמה. כך עולה מנתונים שנאספו על ידי ארגונים חברתיים, ביניהם: סינגור קהילתי, האגודה לזכויות האזרח, הקשת הדמוקרטית המזרחית, "שומרי משפט - רבנים לזכויות אדם", . זאת, לקראת הדיון, שיתקיים היום (ד') בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, על שאיפת הממשלה להרחיב את התוכנית לפריסה ארצית.
לפי נתוני הארגונים החברתיים מקבלת אורות לתעסוקה תקציב גבוה פי 14 לטיפול בכל מובטל ביחס לשירות התעסוקה ומעסיקה באמצעותו כוח אדם גדול פי שמונה, ולמרות זאת - אחוז ההשמה של המובטלים בעבודה במסגרת התוכנית גדול רק פי שניים מאחוזי ההשמה של שירות התעסוקה.
מהנתונים עולה כי תקציב אורות לתעסוקה עומד על 155 מיליון שקלים לשנה, קרוב למחצית התקציב השנתי של שירות התעסוקה, המסתכם בכ-235 מיליון שקלים בשנה. זאת, למרות ששירות התעסוקה מטפל בכ-200 אלף מובטלים, בשעה שהתוכנית מטפלת כיום בכ-9,144 מובטלים בלבד. כל פקיד בשירות התעסוקה מטפל בכ-420 מובטלים, לעומת עובד בחברות המפעילות את התוכנית, המטפל בכ-50 מובטלים בלבד.
שומרי משפט טוענים כי גם השמת העובדים בשוק העבודה בזכות התוכנית היא בעייתית. מהנתונים שאסף הארגון עולה כי מאז שתוכנית מהל"ב החלה לפעול בשנת 2005, השתתפו בה בסך הכל כ-44 אלף מובטלים, כ-24 אלף במסגרת הישנה של מהל"ב וכ-20 אלף במסגרת החדשה של "אורות לתעסוקה". מתוכם אכן נקלטו בשוק העבודה 17 אלף עובדים, אך כמחציתם - כ-8,500 - נקלטו בעבודות במשרה חלקית. השכר הממוצע לעובד שהועסק בזכות ההשמות שנעשו במסגרת התוכנית עומד על כ-2,800 שקלים לחודש בלבד. "העבודה במסגרת אורות לתעסוקה אינה מקדמת ואינה מחלצת מעוני", אומרים הארגונים.
עוד עולה מנתוני הארגונים כי במהלך פעילותן של שתי התוכניות נשללו 16 אלף קצבאות ממובטלים. רק 300 מהן נשללו, לפי הנתונים, בגלל סירוב של מובטלים לצאת לעבודה, והשאר - מסיבות בירוקרטיות כמו אי-נוכחות במפגשים או בעבודות יזומות שנעשו במסגרת התוכנית ובעיות משמעת שהתגלו במהלך הקורסים והסדנאות השונות.
"רומסים את כבוד האדם"
"מפעילי התוכנית עושים מה שקרוי ביהדות 'הונאת דברים'", אומר ל-ynet הרב אריק אשרמן, מנכ"ל "שומרי משפט", "הם מנסים לקחת תוכנית כושלת ולשחק עם המספרים כדי להציג אותה כהצלחה. שירות התעסוקה מצליח לעשות לא פחות מתוכנית ויסקונסין עם הרבה פחות כסף, וייתכן שאם היו לו משאבים דומים, הוא היה מגיע להישגים יותר טובים. ועובדה שהאוצר, שבהתחלה היה נלהב להפעיל את התוכנית, נעשה פחות נלהב כשהתברר שמדובר בבזבוז כסף. הרי האוצר לא הפך פתאום להיות חברתי".
מי מעוניין שהתוכנית תורחב, אם כך? מה האינטרס?
"זאת תעלומה גדולה. אני לא יודע מה האינטרסים, אבל ברור לי שיש מי שיכול להרוויח ממנה".
מה יש לכם נגד התוכנית? אתם לא משרד האוצר, והאינטרס שלכם הוא שאנשים ימצאו עבודה, גם אם זה כרוך בבזבוז כסף.
"אנחנו דואגים לכבוד אדם שנברא בצלם ה', ובתוכנית הזאת יש רמיסת כבוד האדם. אנחנו מאוד בעד השמת מובטלים בעבודה. ברור שלאנשים שעובדים יש יותר כבוד מלאנשים שמקבלים קצבאות. אבל מה שקורה בשטח, זה שבתוכנית הזאת שולחים אנשים לעבודה שלא מתאימה להם בעליל, פיסית ונפשית, לרוב במשרות חלקיות, באמצעות איום בשלילת קיצבה. התוכנית הזאת מבוססת על תפישה שהיא לשון-הרע אחד גדול: שכל המובטלים הם מתחזים, שהבעיה היא לא האבטלה אלא המובטלים. מי שפועל מתוך גישה כזאת, סופו שירמוס את כבודם של אנשים".
אין כיום כמעט מחלוקת על כך שהתוכנית הישנה, מהל"ב, הייתה גרועה ופגעה במובטלים. אבל התוכנית החדשה אמורה להיות אנושית יותר.
"היא אכן יותר טובה, אבל רוב הליקויים עדיין קיימים. אתה לא צריך לשאול אותי: נציגים מכובדים של הממשלה, כולל מנכ"לים של משרד התמ"ת, ישבו עם מפעילי התוכנית ודרשו מהם לשנות דברים שעדיין לא השתנו, וכרוכים בהשפלה וברמיסת כבוד של מובטלים. לא זו בלבד: היו דברים רעים שיצאו מהתוכנית, כמו השתתפות האמהות החד-הוריות והמובטלים בני 45 ומעלה, אבל עכשיו מחזירים אותם. אנחנו הראשונים שנברך על תוכנית טובה להשמת מובטלים בעבודה, אבל במציאות, בשטח, היא עדיין לא קיימת".
תוכנית אורות התעסוקה (ויסקונסין) היא התוכנית הנחקרת והנבדקת ביותר בישראל. ישנם ארבע גופים חיצוניים מקצועיים ואקדמיים שבחנו וביקרו את התוכנית במהלך החמש שנים האחרונות.
מהתמ"ת נמסר בתגובה: "מתוך 37,500 איש שהתייצבו לתוכנית, 18 אלף מצאו עבודה - שיעור הצלחה יוצא דופן של 48%. השכר החודשי הממוצע של מי שמצאו עבודה בעקבות התוכנית הוא 3,240 שקל (כולל עובדים בחלקי משרות). שכרם הממוצע של מי שהשתלבו במשרה מלאה (שני שלישים מהמושמים בתוכנית) הוא 3,920 שקל - פחות או יותר שכר מינימום, והרבה מעבר לסכום שהם קיבלו מהמדינה כקצבאות. רבע מהמושמים בתוכנית הגיעו לשכר ממוצע של 5,200 שקל.
"הסכומים אינם כוללים את מענקי ההתמדה שמקבלים מי ששומרים על מקום עבודתם ארבעה חודשים לפחות, אינם כוללים את קצבת מס הכנסה שלילי ואינם כוללים את התמיכות שהמשתתפים קיבלו מהתוכנית, כמו סיוע למימון מסגרות לילדים.
"תוכנית אורות לתעסוקה היא התוכנית החברתית-כלכלית הכי חשובה שיש היום בישראל, ולראיה התמיכה הגורפת שהיא מקבלת מכל אנשי השטח - ראשי הערים אשר פונים בדרישה מאד ברורה מחברי הכנסת לאשרה בכדי לייצר 30 אלף מקומות עבודה חדשים".
