קומב-מלה: לאכול, לעשן ולהתפלל (וגם להיגאל)

סיפורו של הפסטיבל הוא סיפורו של כד. במיתולוגיה ההודית מסופר כי לפני עידן ועידנים, במהלך מאבק בין האלים והשדים על כד נקטר האלמוות, נפלו ארבע טיפות מהכד בארבעה מקומות שונים בהודו: אללהאבד (Allahabad), הרידוואר, נאסיק (Nasik) ואוג'יין (Ujjain), ומאז מתקיים מדי שלוש שנים באחת מארבע הערים האלה פסטיבל ה"קומב-מלה" (פסטיבל הכד).

אלפי הודים בדרך אל הקומב-מלה (צילומים: באדיבות אקו טיולי שטח)

פסטיבל הכד - הפסטיבל הגדול ביותר בעולם

פסטיבל ה"קומב-מלה" הוא הכינוס האנושי והדתי הגדול ביותר בעולם, ומשתתפים בו עשרות מיליוני הודים. במשך הפסטיבל הדרכים המובילות אל הכינוס עמוסות לעייפה: אוטובוסים וכלי רכב חדישים לצד ישנים ומקרטעים; עגלות שוורים; כרכרות סוסים; אופנועים; ריקשות; וכמובן המון הולכי רגל ששמים פניהם אל עיר האוהלים הענקית שהוקמה במיוחד לרגל האירוע.

ההכנות לפסטיבל מתחילות כמה חודשים קודם לכן, כאשר הממשלה מקימה תשתיות חשמל, מים, כבישים ואף גשרים אשר ישמשו את עיר הענק הזמנית המוקמת על גדות הנהר. בעיר עצמה ישנם אוהלי מגורים, שירותים ומקלחות ציבוריים, דוכני מזון ודוכנים לממכר תשמישי קדושה. את מקומות הטבילה מנקים ומסדרים, וחבלים נמתחים לכל אורכם, כדי להבטיח את שלומם של הטובלים, שכן זרימת הנהר חזקה ומסוכנת, וכבר גבתה את חייהם של רבים בעת הנהירה הגדולה.

הקהל הרב הפוקד את הפסטיבל מרתק ברבגוניותו, ואולם יותר מכל מושכים את העין אותם נזירים וסגפנים העוסקים בסיגופים שונים: זה אשר נשבע כי לעולם לא יישב, ולכן הוא עומד באוהלו שעוּן על נדנדה, והאחר שכבר 15 שנה מחזיק את ידו ישרה כלפי מעלה וציפורניו הארוכות מסתלסלות מטה שחורות ונוקשות, או זה שעונד על צווארו מאות "מלות" (מחרוזות) של חרוזי רודרקשה מקודשים, וכל גופו כפוף מן המשא.

הנזירים העוסקים בסיגופים שונים מושכים את העין יותר מכל

תורמים מתנות ומעשנים ממקטרת ה"צ'ילום"

רבים מן הבאים לכינוס הגדול שוהים בו שלושה או ארבעה חודשים, שכן זו הזדמנות מצוינת לפגוש מורים וחברים ותיקים, ללמוד ולהרחיב ידע ולהתעדכן בכל מה שקורה בעולם הרוחני והדתי בהודו. בעבור ה"סאדהו" זהו אירוע חשוב מאוד, שכן כאן הם מקבלים את החניכה מידי ה"גורו".

מלמבד תפילות, סדר היום של באי הכינוס כולל טקסים יומיומיים, תרגולים רוחניים ופעילות ציבורית ענפה. באוהלי האישים החשובים מתקיימת במשך כל היום תהלוכה של קבלת פנים. האנשים מגיעים כדי לראות את פני האיש הקדוש, לקבל את ברכתו ועצתו, או לקבל הנחיות לתרגול הרוחני.

לעיתים יעביר ה"גורו" דרשה למקבלי פניו או יקיים ארוחות לציבור הרחב ("בנדרות"). החסידים המסורים תורמים מתנות וסכומי כסף גדולים המשמשים למימון ה"בנדרות" ויתר פעילות האשרם. ה"סאדהו" אשר מעשנים "צ'ארס" (מיצוי המופק מצמח הקנביס) יציעו למבקרים באוהלם לעשן איתם ממקטרת ה"צ'ילום", וסכומי הכסף שיתרמו המבקרים ישמשו, בין היתר, לקניית צ'ארס נוסף.

סאדהו בעיר הרידוואר. בפסטיבל הם מקבלים את החניכה מידי ה"גורו"

לטבול ולהיטהר ב"גנגה" - נהר השמיים

האווירה בעיר האוהלים הולכת ונעשית מתוחה ככל שמתקרב רגע השיא של הפסטיבל, הרגע שלו חיכו כולם - רגע הטבילה הגדולה. על פי האמונה ההינדית, בכוחה של הטבילה לטהר את האדם מחטאיו ולגאול אותו מהצורך להיוולד מחדש. הטבילה ב"קומב-מלה" בעלת עוצמה מיוחדת, שכן היא משלבת שלושה יסודות המגבירים יכולת טרנספורמציה זו: נהר קדוש, מקום קדוש ורגע רוחני מיוחד.

בעיר הרידוואר עובר הנהר הקדוש ביותר בהודו, הלוא הוא נהר הגנגס. ההודים רואים בנהר את התגלמותה הגשמית של האלה גנגה אשר ירדה בחסדה הרב מהשמיים כדי לטהר את בני האדם מחטאיהם, ולכן מכנים אותה: "מא גנגה" (אמא גנגה).

טבילה בגנגס. הרגע שלו מחכים כולם - רגע הגאולה  (צילום: AFP)

עולי רגל רבים באים לטבול במי ה"גנגה" ולהגיש לה מנחות של פרחים ונרות. כאשר מישהו מבני המשפחה מת הם ישתדלו להביא את אפרו לחיקה של האם, על מנת שתטהר אותו ותאפשר לו לעבור בקלות אל החיים הבאים. מי הגנגה נחשבים נקטר, ולכן יש ביכולתם לאפשר טרנספורמציה רוחנית.

הרידוואר - "השער אל האלוהים"

העיר הרידוואר, שבה מתקיים פסטיבל ה"קומב-מלה", בעלת חשיבות דתית ורוחנית רבה. משמעות שמה של העיר הוא "השער אל האלוהים", שכן ממנה יוצאים אל הרי ההימלאיה, מקום משכנם של האלים. בהרידוואר גם נפלה טיפה מן הנקטר ועל כן משמש המקום גשר אל האלוהים.

מלבד מקום הטבילה, גם לתאריך ולשעת הטבילה חשיבות רבה. האסטרולוגים ההודים מחשבים בדייקנות של שניות את הרגע המתאים ביותר לטבילה, הרגע בו היכולת לעבור טרנספורמציה רוחנית היא הגבוהה ביותר. ברגע הזה כל טקס או תרגול רוחני הם בעלי עוצמה אדירה.

עישון הצ'ארס במקטרת הצ'ילום (צילום: רויטרס)

ההודים מאמינים כי השמש, הירח וכוכב צדק היו בחיל החלוץ שהגן על כד הנקטר במסעו בשמיים, ועל כן המפגש של שלושת הכוכבים האלה נחשב בעל סגולה ועל פיו נקבעים זמני הטבילה ב"קומב-מלה".

בהגיע הרגע הגדול רצים מיליוני הודים אל המים כשהם משננים מנטרות (פסוקי עוצמה) או הוגים את הצליל המקודש "אום". הראשונים להוביל את הטבילה הגדולה הם ה"נאגא-באבא" - ה"סאדהו" העירומים שגופם מרוח באפר והם מחזיקים בידיהם את הקלשון, סמלו של האל שיוה.

מאושרים לזכות בטבילה המטהרת, הם קופצים למים בשמחה וצועקים: Shiva Ki Jai (כל ההדר לשיוה). אחריהם רצים לטבילה הפרושים עובדי האל וישנו (Vairagis) ואחר כך, על פי סדר שנקבע מראש, כל יתר הפרושים, בני כל המסדרים והכתות, ולבסוף מגיע תורם של המון העם. לאחר הטבילה הגדולה שוררת בעיר האוהלים אווירת הקלה ושמחה רבה; המאמינים אשר נגאלו יחזרו לביתם עייפים אך מאושרים.

מידע כללי:

• על מנת להגיע לפסטיבל ה"קומב-מלה" יש להגיע לעיר ניו דלהי שבהודו, ומשם לנסוע ברכבת במשך חמש שעות עד לעיר הרידוואר (שליד רישיקש).
• הכניסה לפסטיבל אינה כרוכה בתשלום.
• לטבלת תאריכי הטבילות ומיקומן .
  

• פנינה שררה, מדריכה בחברת "אקו טיולי שטח"