"יש לי שני אחים, שתי אמהות ואבא"

 "אגיד לו שיש אנשים שעוזרים לזוגות שלא יכולים להרות לבד ומאחר ואני בחרתי לחיות עם אישה, הבאתי אותו לעולם בעזרת תרומה"

"לא רצינו צד שלישי"

את הקטנה, כך מספרת שרון, דליה ממש גידלה ובגן בכלל חשבו שהיא האמא הביולוגית. לפני כשנתיים נולד להן תום מתרומת זרע - ילד משותף ראשון וילד שלישי במשפחה המורכבת שלהן וכמו שמגדירה ר' הקטנה, היום בת 8: "יש לי שני אחים, שתי אמהות ואבא". דליה היא שילדה את תום ושרון אימצה אותו באופן חוקי.

שרון מספרת: "כשבחרנו שם משפחה משותף היתה התלבטות בין שם ייחודי לשתינו או איחוד שמות המשפחה מהעבר. החלטנו בסופו של דבר להשאיר את שם המשפחה שלי מנישואי כשם ראשון ולצרף את שם המשפחה של דליה. הסיבה העיקרית לכך היא שרצינו ליצור חוט מקשר בין ארבעת בני המשפחה וזה שתוכנן להצטרף".

היתרונות, היא מוסיפה, מאוד ברורים, "הרגשתי את זה כבר במהלך קורס ההכנה ללידה למול הזוגות הצעירים והלא מנוסים לי הייתה שרון ואחר כך בחדר הלידה זה היה ממש משמעותי".

דליה מתכוננת ליום שבו תום ישאל איפה אבא שלו: "אני אגיד לו שיש אנשים שעוזרים לזוגות שלא יכולים להרות לבד ומאחר ואני בחרתי לחיות עם אישה, הבאתי אותו לעולם בעזרת תרומה".

 "האימוץ של תום הוא יותר מתוך הצורך להגן עליו אם חס וחלילה יקרה משהו לדליה. הרי אנחנו לא זקוקות לגושפנקא הזו"

דגל הגאווה בחזית הבית

אם תשאלו את ד', בנה הגדול של שרון (היום בן 13), בעיניו עדיין קשה יותר לילד לחיות עם הורים גרושים מאשר לגדול במשפחה לסבית עם שתי אמהות. כשתום יגדל הוא יחליט בעצמו אם מה שאחיו חושב הוא נכון. בינתיים, מספרת שרון, הוא עוד לא מדבר ואנחנו מציגות עצמנו כאמא שרון ואמא דליה. "למרות שיש לי תחושה שבגלל שהוא שומע את הגדולים קוראים לי 'אמא' ולדליה: 'דליה' הוא יבחר באותה האפשרות".

לאחר הלידה של תום לקחו ילדיה של שרון חלק פעיל במסיבת הנישואין שלה ושל דליה שבמרכזה היה טקס מיוחד שערכה ח"כ לשעבר זהבה גלאון. "אנחנו חיים באזור ובשכונה אינטלגנטית ואם יש כאן הומופוביה - היא סמויה", אומרת שרון בגילוי לב. "אנחנו לא מוכנות להחביא את מי שאנחנו. כשאנחנו מגיעות לאירועים בבית הספר של הגדולים אנחנו מתנהגות כמו זוג לכל דבר ועל חזית הבית שלנו תלוי דגל הגאווה".

 "במהלך קורס ההכנה ללידה למול הזוגות הצעירים והלא מנוסים לי הייתה שרון ואחר כך בחדר הלידה זה היה ממש משמעותי"

לא זקוקות לגושפנקא

שתיהן נשים בעלות קריירה תובענית. שרון היא ד"ר לכימיה ומנהלת מפעל מיחזור. דליה היא ד"ר למדעי המדינה ומנהלת שיווק. הקשיים שבהן נתקלו בבניית המשפחה שלהן, הגיעו דווקא מכיוון הבירוקרטיה, כשמילאו טופס 17 כדי לקבל את תרומת הזרע. "עשו לנו את המוות בקופת חולים ואני הסברתי שצריך להתנהג אלינו כאילו אני גבר עקר, כי בזוגיות שלנו זה בעצם מצב מקביל", מסבירה שרון.

בית המשפט לענייני משפחה, שאישר את הסכם החיים המשותפים של השתיים, אמר שזה לא על פי הדין. גם הליך האימוץ של תום היה שלב נוסף בדרך החתחתים: "צריך להבין שהאימוץ של תום הוא יותר מתוך הצורך להגן עליו אם חס וחלילה יקרה משהו לדליה. הרי אנחנו לא זקוקות לגושפנקא הזו. לנו ברור שהוא ילד משותף במשפחה שלנו".

הליכי האימוץ, היא מספרת, היו מייגעים: "כל אחת מאיתנו נפגשה עם עובדת סוציאלית ואחר כך העובדת הסוציאלית באה לביקור בית כדי לפגוש את כולנו, גם את ילדי מנישואי הראשונים.

"הקטנה שלי שאלה אותה: 'אם לא נמצא חן בעינייך, תיקחי לנו את תום?'. כמובן שהיא התרשמה מהמשפחה שלנו ואמרה שהלוואי והיתה פוגשת הרבה משפחות שמתנהלות ככה, אבל כל ההליך הזה שבו את צריכה להוכיח את ההורות שלך הוא מאוד לא נעים".

• בתאריך 10-13.2.2010 יתקיים במרכז הגאה שבגן מאיר בתל אביב כנס "משפחות הקשת" - הכנס הראשון להורות גאה בישראל. הכנס יכלול הרצאות, הפעלות, רבי שיח וסדנאות, ובסוף השבוע גם הפעלות לילדים, הקרנות סרטים והופעות. רכישת כרטיסים ופרטים נוספים בטלפון: 03-5252896/7 וכן באתר  או בקבוצת הפייסבוק proud families .