הריבית שוב עלתה. איך זה ישפיע עלינו?
בפעם השלישית בתוך ארבעה חודשים החליט נגיד בנק ישראל סטנלי פישר להעלות את הריבית. בעקבות זאת, ריבית הפריים תעלה לשיעור של 2.75%. כיצד זה ישפיע על חשבון הבנק שלנו, ומה יקרה בעתיד? שאלות ותשובות
נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, העלה בפעם השלישית בתוך ארבעה חודשים את הריבית הבסיסית במשק לחודש ינואר ברבע אחוז – ל-1.25% לשנה. בעקבות זאת, ריבית הפריים תעלה לשיעור של .2.75%.
גם לאחר העלאה זו, ממשיכה הריבית בישראל להיות נמוכה ביותר, רק 1.25% בשנה, והכלכלנים כמעט בכל המוסדות הפיננסיים מעריכים שהריבית תעלה עד לסוף השנה לסביבת 3% ואולי אף יותר. בבנק ישראל ציינו כי העלאת הריבית הנוכחית היא חלק מתהליך הדרגתי של החזרת הריבית לרמה "נורמלית" שמסלולה ייקבע בהתאם להתבססות הצמיחה במשק העולמי והישראלי, לקצב עליית הריבית של הבנקים המרכזיים העיקריים ולאינפלציה.
קיבצנו עבורכם מספר שאלות ותשובות שייתנו לכם מענה על הסיבות להעלאת הריבית וכיצד ההעלאה הנוכחיות והעלאות נוספות בעתיד, אם יהיו, ישפיעו עליכם.
מהן הסיבות להעלאת הריבית?
האינפלציה במהלך 12 החודשים האחרונים היא 3.8% ובניכוי השפעת העלאות המסים והמחירים המפוקחים על ידי הממשלה היא 2.6% - עדיין אינפלציה גבוהה יחסית. הציפיות לאינפלציה ל-12 החודשים הקרובים נמוכות רק במעט מהגבול העליון של יעד האינפלציה שקבעה הממשלה (3%-1%). סיבה נוספת: היציאה מהמיתון בישראל הולכת ומתבססת.כמו כן, ריביות הבנקים המרכזיים במשקים המובילים בעולם נמצאות ברמות נמוכות וצפויות להישאר כך גם בחודשים הבאים, תוך יציאה הדרגתית מהצעדים הלא קונבנציונליים של מדיניות הריבית הנמוכה והגירעונות הגדולים בתקציבי המדינות השונות. בבנק ישראל הדגישו שהם מביאים בחשבון שהעלאת הריבית על השקלים על ידם עשויה להשפיע במידה מסוימת על שער החליפין של השקל מול מטבעות אחרים, כלומר לחזק את השקל מול הדולר, היורו ומטבעות נוספים.
מדוע ממהר הנגיד להעלות ריבית לעומת מדינות אחרות?
המשק הישראלי נפגע באופן משמעותי פחות ממדינות אחרות מהמשבר הכלכלי הנוכחי. לעומת זאת, בשל צעדים שביצעה הממשלה, בעיקר העלאות מסים, ובשל חזרת המשק לצמיחה חיובית – נרשמה עלייה באינפלציה.
והנגיד חושש שהאינפלציה בישראל תעלה עוד?
הנגיד יחמיץ השנה - זו השנה הרביעית מתוך חמש שנות כהונתו - את יעד האינפלציה שקבעה הממשלה (3%-1%) לשנה. הנגיד מבקש לחזור לתחום היעד בשנת 2010. על פי החוק הקיים וגם חוק בנק ישראל החדש – התפקיד העיקרי של בנק ישראל הוא לשמור על יציבות מחירים, כלומר למנוע חריגה בגובה האינפלציה. עם יציאת ישראל מהמשבר הכלכלי, הנגיד מחזיר את האינפלציה לראש העדיפויות ולכן העלה את הריבית.
איך זה ישפיע עליי?
מי שיש לו אוברדראפט בבנק - ישלם עליו יותר, הריבית על המשכנתאות תעלה גם היא, וכדאי לכן להחזיר חובות ולצמצם את האוברדראפט ככל האפשר בעת הקרובה, שכן צפויות העלאות ריבית נוספות כבר בקרוב.
מה יקרה לשער הדולר?
בניגוד לציפיות ולחששות, גם בבנק ישראל, שער הדולר לא ירד בישראל בעקבות שתי הפחתות הריבית שביצע הנגיד בספטמבר ובדצמבר, והוא נע כל העת בסביבות 3.80-3.70 שקלים. גם עכשיו מעריכים בבנק ישראל ששער הדולר לא יירד מתחת לשער של 3.70 שקלים.
האם הריבית בארה"ב ובאירופה צפויה לעלות?
בחודשים האחרונים כבר נשמעו רמזים לכך, אך בינתיים נמנעו נגידי הבנקים להעלות את הריבית בארצות רבות, משום שהמשבר הכלכלי עדיין מכה בהן וגורם לקריסת חברות ומפעלים. למרות זאת מעריכים שבתחילת 2010 תהיה עליית ריבית במדינות רבות אחרות.
ואם תעלה שם הריבית, איך זה ישפיע עלינו?
הדבר יקל על הנגיד הישראלי להעלות את הריבית עוד, מבלי לחשוש לירידה מופרזת בשערי הדולר והיורו בארץ.
המדדים הבאים צפויים להיות גבוהים ולחייב העלאות ריבית מהירות?
התחזיות הן שבינואר יירשם מדד שלילי או מדד אפס, ובפברואר ובמרס המדדים יהיו נמוכים מאוד - עליה של 0.1% עד 0.3%. לכן, הנגיד צפוי להעלות את הריבית בהדרגה ולא במהירות. ייתכן שבסוף ינואר אף יעשה "הפסקה" בייקור הריבית בישראל.
הכתבה המלאה התפרסמה הבוקר במוסף "ממון" שב"ידיעות אחרונות"
לפנייה לכתב/ת 
