מנהלי תאגידי המים: "אנחנו חייבים עוד כסף"

בכנסת מתנהלת בימים אלה "מלחמת עולם" על הרפורמה המתוכננת בתעריפי המים, האמורה לייקר אותם ב-25% החל ממחר וב-40% או 50% עד סוף השנה.

בעוד מבקר המדינה ממליץ לשקול אותה מחדש, מרבית הח"כים מתנגדים לה, הממשלה מתעקשת ליישם אותה, ובגלל השביתה ברשות המים, לא ברור מתי בדיוק היא תצא לדרך. אבל למנהלי תאגידי המים והביוב ברור דבר אחד: אם המצב הקיים יימשך בלא שתקציבם יוגדל - מהעלאת תעריפים או ממקור אחר - הם ייקלעו למצוקה ויתקשו להמשיך לתפקד.  

עד לפני מספר שנים נוהלו משקי המים והביוב של מרבית הערים בידי הרשויות המקומיות, שערבבו בין תקציבי המים והביוב ובין תקציבים אחרים - לעתים קרובות, על חשבון תקציבי המים שהוסטו לתחומים אחרים.

במסגרת רפורמה שנעשתה בשנים האחרונות, הועברה האחריות לנושא במרבית הרשויות לתאגידי מים וביוב, שאמורים לפעול כמשק כספי סגור. חלק מהתאגידים הללו סובלים מקשיים כספיים קשים, וחייבים מיליוני שקלים למקורות.

"אם נמשיך לעבוד בתקציב הקיים, אנחנו נשתה בסוף מי ביוב", אמר ל-ynet ירון רן, מנכ"ל איגוד המים והביוב של מודיעין וסמנכ"ל פורום מנהלי תאגידי המים, "אותנו זה לא מעניין אם ייקחו את הכסף מהעלאת התעריפים, מהזרמת תקציבים ממשלתיים או מהברון רוטשילד. רק שיעשו משהו. המדינה קבעה, בצדק, שאנחנו חייבים לפתח תשתיות ביוב וש-20% מהתקציב שלנו חייב לחזור לאדמה, באמצעות השקעה בתשתית. אבל התקציב הקיים שלנו אי אפשר להכניס שקל מעבר לשוטף".

בשביל מה אתם צריכים כל כך הרבה כסף?

"כדי שצינור ביוב יעמוד בלחצים, הוא צריך תיקון כל 30 שנה בממוצע. אז אם יש לי בעיר 500 צינורות ביוב, אני צריך לתקן משהו כמו 15 צינורות בשנה. זאת הוצאה של מיליוני שקלים. אם היו משקיעים במשך כל השנים, היינו עומדים בעומס, אבל אנחנו צריכים עכשיו לחפות על 30 שנים של הזנחה פושעת במשק המים והביוב".

אולי הרפורמה המבנית שבה הקימו את התאגידים יצרה את המצוקה?

"הרפורמה הייתה חיונית. במשך עשרות שנים, כשלא היו תאגידי מים, הכסף שהיה מיועד למים 'דלף' לדברים אחרים, לחינוך, לנסיעות של ראשי ערים לחו"ל והשד יודע למה. לנו אין ברירה - אנחנו חייבים להשקיע במים וביוב ורק בהם. אבל אין לנו כלים להשקיע".

אז אתם בעד העלאת תעריפי המים?

"אנחנו בעד הגדלת התקציב. מה לעשות, מים הם מצרך יקר שמישהו צריך לשלם עליו. אין ארוחות חינם ואין שתייה חינם. האם ההעלאה צריכה להיות על חשבון השכבות החלשות? אני לא חושב ככה. אבל אנחנו לא הביטוח הלאומי. המדינה קיצצה לעניים את הקצבאות, היא צריכה להעלות אותן, ולא לסבסד את הנזקקים באמצעות חלוקה מופקרת של מים בחינם. אם אתה שואל, האם צריך להעלות את המים בצורה כל-כך חדה כמו שהרפורמה אומרת, או שאולי צריך להעלות עכשיו ב-25% ואחר כך לקחת את הכסף מתקציב המדינה, כמו שלנדאו אומר? אם יעשו את זה, אבל באמת יזרימו תקציב, אני בעד.

"הנה, לדוגמא, משהו שאירע ממש בימים האחרונים: משרד האוצר העביר 400 מיליון שקלים למספר תאגידים שמצבם היה קשה במיוחד - כמו קריית שמונה, חצור הגלילית, לוד ומספר כפרים ערביים בצפון כסיוע חירום, כי היה חשש שהם לא יוכלו לשלם למקורות וינתקו להם את הברז. אז עובדה שכאשר לא הייתה ברירה, נמצא כסף. כשרוצים, אז יש. רק שלא יגלגלו את זה עלינו. שלא יצפו שהמים יזרמו להם יש מאין, בלי תקציב".