כמה עולה לחרוג ממסגרת האשראי? הרבה כסף

מה גובה הריבית על חריגה ממסגרת האשראי? מאז שנת 2007 נאסר על הבנקים לאפשר חריגות ממסגרת האשראי של הלקוח. למרות זאת על פי תקנות בנק ישראל, ניתנת לבנקים אפשרות להעמיד מסגרת אשראי חד צדדית, מעבר למסגרת הקיימת.

כך לדוגמא, אם ניתן צ'ק ובמקביל נוצלה מסגרת האשראי במלואה, ולמרות זאת הבנקאי השתכנע לכבד את הצ'ק, יעמיד הבנק ללקוח מסגרת אשראי חד צדדית. במקרה כזה ההוראות מחייבות שהריבית על המסגרת הנוספת תהיה זהה לריבית שנגבית על מסגרת האשראי הרגילה.

יש לציין כי בחלק מהבנקים קיימת מסגרת אשראי מדורגת בצורה כזו שסך כל מסגרת האשראי שמאושרת ללקוח מחולקת לכמה דרגות - ככל שסכום האשראי גדל, כך גדלה הריבית.

חריגה ממסגרת האשראי

"ריבית חריגה מומלצת"

דוד אברון מנכ"ל חברת מ.א. בקרה וניהול טוען כי לבנק ישראל חייבת להיות אמירה בנושא הזה: "ישנו אבסורד שבהלוואות חוץ בנקאיות, כולל בשוק האפור, קיימת תקרת ריבית אותה ניתן לגבות מהלקוחות ואילו בחריגה ממסגרת האשראי לא קיימת כל הגבלה על הריבית". אברון עושה הקבלה בין ריבית הפיגורים הנוהגת בהלוואות, לבין הריבית על החריגה. ריבית הפיגורים המקסימאלית בהלוואות חוץ בנקאיות עומדת על פי 2.25 מהריבית הממוצעת כפי שמפרסם בנק ישראל (כיום כ-4.25%).

לדברי אברון בנק ישראל צריך לפרסם "ריבית חריגה מומלצת", או לחילופין לקבוע תקרה לריבית החריגה המשולמת עבור האשראי. "כבר בשנת 2002 בתיקון לצו הריבית נקבע כי שיעור ריבית הפיגורים המקסימאלית בהלוואות משכנתא צמודות ערך על דירת מגורים, תעמוד על ריבית הפריים בתוספת 6.5% לשנה (9.25% לשנה, נכון להיום). "יש לקבוע תקרת ריבית חריגה מקסימאלית על מנת שלקוחות הבנקים הפרטיים לא ישלמו ריבית של למעלה מ-20% על החריגה מהמסגרת", טוען אברון.  

לדבריו, הריבית החריגה הינה אחד מן המדדים שיש לבחון לפני מעבר בנק. "במידה ונגיע למצב בו נחרוג מן המסגרת, כמה נשלם על כך? ומכיוון שהתשובה לכך היום היא 'המון כסף', יש חובה שהרגולטור יתערב".