עוטף מדריד: אתרים מומלצים בפריפריה הספרדית

אם נקלעתם לאזור מדריד דווקא בימים חורפיים, תוכלו לנצל את ימי הסגריר לגיחות אל מחוץ לעיר הבירה של ספרד, אל הבירה העתיקה, טולדו, והאתרים המרהיבים שבה.

• מדריד של חורף: ליהנות מהעיר גם בימי סגריר
  

העיר טולדו ממוקמת כ-70 ק"מ ממדריד, על גבעה רמה שהנהר ריו טאחו (Rio Tajo) חתר סביבה, והפך אותה למעין מצודה טבעית. בעיר חיים כ-75 אלף תושבים, והיא מעין מוזיאון חי שבו רחובות עתיקים ואוצרות אמנות שהצטברו במשך הדורות, יצירות אמנות ובתים שבנו  יהודים, מוסלמים ונוצרים שחיו פה בשלווה עד גירוש היהודים מספרד וחיסול אחרוני המוסלמים ב-1492.

הארמון-מנזר ב"סן לורנסו דה אל אסקוריאל" (צילומים: יוסף ג'קסון)

נוסף על כך, מרגש למדי לבקר בבתי הכנסת העתיקים שנהפכו כנסיות, אך הכתובות העבריות שלהם  עדיין נותרו על הקירות. בשביל להקל על הכניסה לעיר, הקימו הספרדים מדרגות נעות, מה שמשאיר לכם מספיק אנרגיה לקרטע ברחובות העתיקים היוצאים מ"פלאסה דה סוקודובר" (Plaza de Zocodover), הכיכר המרכזית של טולדו העתיקה.

לצער כולנו, מצודת ה"אלקאסאר" (Alcazar) שבנו המוסלמים נמצאת עדיין בשיפוצים, אך בהחלט אפשר להתנחם בקתדרלה המרשימה של העיר, על אוצרותיה שלא יסולאו בפז.

בית כנסת שנהפך כנסייה בעיר טולדו

כמו כן, אל תחמיצו את חדר האוצר, את "קפלת המגדל" ואת יצירותיו של האמן אל גרקו, בהן היצירה הבלתי-נשכחת שהוקדשה לקבורתו של הרוזן מאורגאס. אל גרקו דאג להנציח גם את עצמו באותו ציור אלמותי. ציור זה ממוקם ב"איגלסיה דה סנטו טומה" (Iglesia de Santo Tome). השיטוט בסימטאות טולדו והצפייה בנוף מסביב לעיר שווה כל מאמץ. טיול שכזה נמשך יום מלא, וניתן להזמינו בדלפק המלון. מחירו כ-55 אירו לאדם.

ארמון-מנזר עם אינסוף חדרים ויצירות אמנות

אל רכס ההרים שעליו שוכנת העיר אסקוריאל (Escorial), במרחק כ-60 ק"מ ממדריד, הגענו באמצעות רכבת תמורת כ-12 אירו לכרטיס הלוך ושוב - נסיעה של פחות משעה. מדובר בביקור בארמון-מנזר ענק, שהזכרתי קודם לכן, שאותו בנה המלך הספרדי פליפה השני במחצית השנייה של המאה ה-16, כאשר ספרד החלה ליהנות מהאוצרות ששדדה מתרבויות האינקה ומהאצטקים.

הספרדים כנראה לא ידעו מה לעשות בעושר שנחת עליהם, והקימו את המתחם המדהים הזה, שככל הידוע לי נחשב למבנה הגדול ביותר באירופה. הכניסה הראשית נמצאת בצדו המערבי של המבנה הענקי. מעל שער הכניסה ניצב פסלו של לורנציוס הקדוש, ובפאטיו המוביל פנימה ניצבים פסליהם של קרובינו העתיקים, ששת מלכי יהודה.

בסיור שניתן להיעזר בו באוזניות באנגלית, תעברו באינסוף חדרים שבהם 1,400 יצירות אמנות של הגדולים באמני אירופה, ביניהם טיציאן, אל גרקו, טינטורנטו ואפילו ציירים פלמיים כרובנס, הירונומוס בוש ורמברנדט, יצירות שיותירו אתכם פעורי פה. השילוב של המנזר עם הארמון וחדריו שמהם נשקפים הגנים הנהדרים שמקיפים את המבנה, יעניקו לכם תחושה שאותם שליטים נהנו לבזבז את כספם כדי להרשים את שאר מלכי אירופה ואציליה.

מעניינים למדי חדרי המגורים של המלך פליפה ובניו, ובמיוחד הירידה אל ה"פנתיאון דה לוס רייס" (Panteon de los Reyes), שם קבורים מלכי ספרד ונשותיהם במשך כ-400 שנה, כולל מצבה מפוארת משיש ומלאכי אבן מעוטרים - קבר שנועד בעבור התינוקות המלכותיים שלא זכו להוציא שנתם ומתו כעוללים. גם השיטוט ברחובות העתיקים של אסקוריאל נחמד למדי.

קולות ועדויות ממלחמת האזרחים הספרדית

הטרחנו עצמנו לאתר נוסף הנמצא במרחק של כ-9 ק"מ מאסקוריאל. מדובר באנדרטה ענקית ב"עמק הנופלים" (Valle de los Caidos), שהקים הגנרל הפשיסטי פרנקו לזכר הנופלים במלחמת האזרחים הספרדית, שהתרחשה בין 1936 ל-1939, ובה רצחו הספרדים יותר ממיליון מבני עמם.

האנדרטה ב"עמק הנופלים". הוקמה לזכר הנופלים במלחמת האזרחים

הייתה זו מלחמה אכזרית ששימשה מעין חזרה גנרלית לקראת מלחמת העולם השנייה. פרנקו רצה להנציח את חללי המשפחה כולם, אלא שהעם הספרדי שונא את המקום, שכן בסופו של דבר שימש כאתר הנצחה בעיקר לחייליו הפשיסטים של אותו רודן, בה בעת שהבונים של אותה אנדרטה מדהימה היו מבין השבויים של חיילי הרפובליקה הספרדית - שהפסידו את אותה מלחמה.

מדובר במבנה ענק של בזיליקה שנחצבה עמוק לתוך רכס ההר; גודלה עולה על הכנסייה הענקית סנט פטר ברומא. האפיפיור דרש להתקין דלת כדי שתקטין את גודל הבזיליקה, אחרת לא יכיר בה ככנסייה תקנית, והדבר אכן בוצע.

פרנקו עצמו קבור בעמק הנופלים מאז מותו ב-1975. מעל הכנסייה החצובה בסלע מתרומם צלב ענקי לגובה 150 מטר מעל לקבוצת פסלים הירואיים. רכבל מוליך את העצלנים אל מרומי הצלב. כיום הבזיליקה ופנים האתר סגורים לרגל שיפוצים, אך עיקר ההתרשמות ממראה הנוף הנהדר של העמק הפראי שנשקף מהאנדרטה, ולו רק בגלל הנוף הזה ראוי להגיע לאתר.

יופי אנדלוסי: ארמונות, מצודות וגנים

עיר מרשימה נוספת נמצאת גם היא במרחק של פחות מ-50 ק"מ ממדריד בכיוון אנדלוסיה - ארנחואז (Aranjuez). גם למקום יפה זה ניתן להגיע ברכבת מהתחנה המרכזית של מדריד - Atocha.

אחד האתרים שבעבורם כדאי לטרוח להגיע לכאן הוא "בית האיכר" (Casa del Labrador). בבית אוסף יצירות אמנות, והוא ממוקם בתוככי יער וגנים שבהם אגמים ומפלי מים. זהו מקום של שלווה אמיתית.

האתר השני הוא הארמון המלכותי (Palacio Real). הארמון שימש מעון קיץ למלכים הספרדים משושלת הבורבון, ומה שנותר מתקופתם הם הגנים המרהיבים הממוקמים סמוך לנהר טאחו, שמקיף גם את העיר טולדו.

נהר הטאחו שעוטף את העיר טולדו והפך אותה מעין מצודה טבעית

אם יוותר לכם זמן, כדאי שתבקרו גם בסגוביה, עיר רומית במרחק 90 ק"מ ממדריד. זו עיר הגאה באקוודוקט הרומי הענק שהוביל מים לעיר. נוסף על כך ראויות לביקור גם הקתדרלה הגותית מהמאה ה-16 של העיר והכנסיות היפות שלה, כמו זו מהמאה ה-12 - כנסיית סאן מילן.

ממצודת העיר, ה"אלקזר", נשקף נוף מהמם, והארמון והגנים של Granja de San Idelfonso ראוים אף הם לביקור. לכן, בפעם הבאה שאתם במדריד, דעו שפרט לשכיות החמדה שבה, יכולה העיר לשמש גם נקודת מוצא לאתרי טיול מעניינים בסביבתה הקרובה. ההנאה מובטחת.