מקום עבודה שאינו מעסיק אמהות - אינו ראוי לי

לפני כמה חודשים קראתי את הספר "איך היא עושה את זה" של סופרת אנגליה בשם אליסון פירסון. בספר, שכתוב בהומור, מתוארים חייה של אישה קרייריסטית (מנהל תיקי השקעות), אימא לשני ילדים קטנים. העלילה עוסקת בחייה העמוסים עד אימה של קיית שעושה המון דברים בבת אחת ולא נהנית משום דבר בעצם.

• אמא עובדת - טורים נוספים
• עוד בערוץ הקריירה 
  

במקביל היא מתארת מנקודת מבטה, איך זה להיות אישה עובדת בעולם של גברים. אם הזדהיתי איתה בהרבה דברים שהיא תיארה מחייה האישיים עם משפחתה, לגבי העבודה, לשמחתי הרבה, החוויות שלי שונות מן הקצה אל הקצה. פירסון מתארת עולם קריירה של גברים, בו אין לגיטימציה לדבר על מחלות ילדים, או איסוף מהגן. אם מאחרים עדיף לומר שזה בגלל פקק תנועה ולא כי הילד פלט עליך והיית צריכה להחליף בגדים וכדומה.

בחוויה שלי, הדברים דווקא אחרים: אולי זה קשור למנטליות הישראלית שיש בה הרבה אהבה ואמפתיה לילדים ומשפחה, אולי זה קשור לכך שבכל ראיון עבודה שהייתי ציינתי שאני בעלת משפחה ולפני שחתמתי על חוזה סיכמתי את שעות העבודה, כך שהיה ברור לצד השני שהוא מקבל אימא לעבודה.

אולי זה משום שמטבעי אני פחות טוטאלית למה שני עושה ומאז ומתמיד הייתי אדם ששואף לאיזון - פעם שפטתי את עצמי וקראתי לזה בינוניות, היום אני מפרגנת לעצמי ורואה בכך איזון (כמו כל דבר, זו שאלה של השקפה).

בחוויה שלי, מסביבי, בעולם של העבודה, יש קבלה ולגיטימציה להיות אימא, לצאת בזמן, לספר על ילד חולה, לשתף בקשיים וחוויות מהנות שאני עוברת כאימא בכובע השני שלי. גם הגברים שעובדים איתי מספרים על הילדים שלהם, על חוויות שיש להם כהורים, הרבה מהם גם יוצאים מוקדם פעם בשבוע להיות עם הילדים.

הרבה פעמים כשאני מעבירה סדנאות לאנשים שנמצאים בתהליך של חיפוש עבודה, שואלות אותי נשים, איך להציג את האימהות שלהן בראיון העבודה. האם להסתיר זאת? אני כמובן נגד, אני מאמינה שבסופו של דבר חשוב לעבוד במקום שיקבל אותנו כמו שאנחנו, ומי שאין לו קבלה וסובלנות לאימהות – אני לא רוצה לעבוד איתו (או איתה).

אני רוצה לעבוד בארגון שיש בו הקשבה והבנה לצורכי העובדים השונים, מתוך הבנה שיש הרבה יותר מדרך אחת להגיע למטרה. יש מי שעושה זאת בין 09:00 ל-18:00 ושיש מי שעושה זאת בשעות עבודה קצת שונות.

יתרונות בהעסקת אימהות

אני יכולה לחשוב על הרבה יתרונות בהעסקת אמהות. אנחנו יעילות: מה שלא נעשה עכשיו - מתי נעשה? אנחנו מתאמנות על יעילות כמעט בכל דקה מזמננו כשאנחנו ערות.

אנחנו מחויבות: אימהות נוטות להתמיד יותר במקומות עבודה, יש לנו מחויבות, יש לנו צורך בשגרה ובקביעות, גם ככה החיים שלנו דינאמיים.

אנחנו חסונות: בשיחת אימהות אצלנו במטבח, רוב האימהות הצהירו שהן כמעט ולא חולות. למי יש זמן לזה?

אנחנו בדיוק בגיל המתאים, בוגרות, אחראיות, מיושבות ועדיין עם משב נעורים.

הכותבת, יעל פרימק, היא מאמנת ומנהלת מקצועית ב-Alljobs .

אמא עובדת הוא טור עם כותבות מתחלפות, אם ברצונך לכתוב ל-ynet אנא שלחי לנו  טור פרי עטך.