"ההתגרות של שטייניץ לא טובה לכלכלה"

שר האוצר, יובל שטייניץ, צדק לגמרי כשהצהיר שישראל לא זקוקה לערבויות האמריקניות - אבל ההתבטאות (הנכונה) שלו עלולה להזיק למצב הכלכלה הישראלית. כך אמר הכלכלן יורם גבאי, יו"ר בית ההשקעות פעילים ומרצה באוניברסיטה העברית, שבעבר שימש כממונה על הכנסות המדינה באוצר וכנציג הכלכלי של ישראל בשיחות השלום עם ירדן ועם אש"ף.  

בשנת 2002 העניק הממשל האמריקני לישראל ערבויות לגיוס אשראי זול של בהיקף 9 מיליארד דולר למשך 9 שנים, שרק כ-5 מיליארד מהם נוצלו.

השליח האמריקני המיוחד למזרח התיכון, ג'ורג' מיטשל, עורר היום סערה כשהצהיר שאם ישראל תציב קשיים במשא ומתן עם הפלסטינים, האמריקנים ישקלו לבטל את הערבויות (מאחר שהן הותנו מראש בהקפאת ההתנחלויות). בתגובה, מיהר שר האוצר שטייניץ "להעמיד אותו במקומו" והודיע שישראל יכולה להסתדר גם בלעדיהן.

"ברמה העניינית, שטייניץ צודק לגמריי", אמר גבאי ל-ynet, "אין לנו שום צורך בערבויות הללו. ובכך זאת עדיף היה, לדעתי, ששטייניץ לא היה אומר את הדברים".

למה אנחנו לא צריכים את הערבויות?

"הערבויות ניתנו לישראל ב-1992, כשהמשק היה פחות מפותח מהיום, וב-2002, כשהיינו במשבר כלכלי והתקשינו ללוות כספים. כיום, ישראל נמצאת במצב כלכלי שבו היא יכולה לקבל ערבויות בריבית נוחה כמעט בכל מקום בעולם. נתחיל בזה שאנחנו לא כל-כך צריכים הלוואות, כי יש לנו בכלל עודף במאזן התשלומים השוטף. אנחנו מלווים יותר ממה שאנחנו לווים. יש לנו רזרבות מטבע חוץ אדירות - יש מקום לטעון שהן אפילו מוגזמות. יש לנו חוב לאומי נמוך יחסית, וגירעון תקציבי שוטף שמאז המשבר הכלכלי הוא מהנמוכים בעולם. אם ינפיקו בעולם איגרות חוב של ממשלת ישראל - הן ייסחרו בתשואות מאוד סבירות".

אתה מתכוון שאנחנו לא צריכים להאריך את תוקף הערבויות מעבר לשנת 2011 או להרחיב אותן, ושנסתדר גם בלי סכומי הערבויות שנותרו ממה שקיבלנו בעבר?

"צריך להזכיר גם שחלק מהערבויות הללו - כמעט ארבעה מיליארד דולר - לא נוצלו, וכנראה גם לא ינוצלו, כך שאין שום צורך לבקש ערבויות חדשות. במצב הכלכלי הנוכחי של ישראל, אנחנו גם לא צריכים את הקיימות".

בשנים שעברו היה ויכוח על מסגרת התקציב, ובאוצר הזהירו שוב ושוב שהערבויות ניתנו בתמורה להתחייבות לשמור על מסגרת תקציב נמוכה, ושאם נחרוג ממנה נסכן אותם. לפי מה שאתה אומר, האם זה היה איום סרק?

"זה היה איום שלאוצר היה נוח להשמיע אותו, כי באוצר היו באותה דיעה עם האמריקנים והיה להם נוח להיתלות באילנות גבוהים. כעת, פתאום נוח לשטייניץ להפגין עצמאות ולהזכיר לנו שאנחנו בעצם לא צריכים אותם".

אבל אם אנחנו באמת לא צריכים את הערבויות, אז מה הבעיה?

"הבעיה היא שהכוח הכלכלי שלנו מבוסס על האמון שרוכשים לנו בשווקים, והאמון מבוסס על התחושה הכמעט מובנת מאליה, שיש לנו גיבוי אמריקני שיעמוד לזכותנו גם בתקופה של משבר חריף, אפילו אם תפרוץ מלחמה כוללת. הגיבוי האמריקני מגולם ביחס של השווקים לישראל והוא אחד הגורמים שמאפשרים את היציבות שלנו.

"כשאני אומר גיבוי אמריקני, אני לא מתכוון רק להיבט הטכני של הערבויות, אלא לתחושה שהאמריקנים איתנו. זאת תחושה שיש לא רק לנו אלא לכל העולם, והיא נותנת לנו ביטחון שמאפשר לנו לגייס כסף. שווקים מתנהגים במידה רבה לפי פסיכולוגיה. היחס לישראל בשווקים מבוסס, במידה רבה, לא רק על המצב הכלכלי שלנו אלא על עניינים פוליטיים. המשקיעים הרי יודעים שאנחנו לא חיים באזור של שלום ושלווה, והם רוצים לדעת שהם משקיעים את כספם במקום בטוח. ובלי התמיכה האמריקנית, אנחנו די מבודדים בעולם.

"לכן, אם ארה"ב תודיע פתאום שהיא לא מאשררת מחדש ערבות של כשלושה מיליארד דולר שהועמדו בעבר לישראל, וזאת, מסיבות פוליטיות שקשורות למחלוקת בינינו לבין האמריקנים - עלול להיווצר בקרב המשקיעים חוסר ביטחון רציני ביחס למצבנו. הודעה כזאת עלולה לערער את האמון שרוכשים לנו בשווקים. זה עלול לגרום לטלטלה בשווקים, וזה בטוח לא טוב לכלכלה".

כשראש הממשלה, בנימין נתניהו, נבחר לראש הממשלה בקדנציה הקודמת שלו, ב-1996, הוא הופיע בפני הקונגרס והודיע שאנחנו לא מעוניינים בסיוע האמריקני ושהוא ישאף לוותר עליו, וזכה למחיאות כפיים, למרות שהיה די ברור שהוא לא יעמוד בכך. האם גם אז זאת הייתה התבטאות מסוכנת?

"לא, כי היא נאמרה בהקשר אחר לגמרי. נתניהו אמר משהו כמו: 'תשמעו, אנחנו מאוד מודים לכם על העזרה, אבל רוצים להיות עצמאים וחזקים כדי שלא תצטרכו לטרוח'. זאת אמירה מחמיאה שמעוררת אמון. שטייניץ אמר דברים אחרים. הוא דיבר בהקשר של התגרות, שיוצר תחושה של משבר. נקווה שהפרשה הזאת תדעך ושישכחו ממנה מהר".