הטריק של ערים עשירות להוזלת הארנונה
רשויות מקומיות רבות, שהוגדרו בשנות ה-50 כיישובי עולים, נהנות עדיין מהטבות ארנונה למרות שמזמן יש בהן רוב צברי גדול. ערים אחרות, עם אחוז עולים גבוה, לא זוכות להטבה הזו. הסיבה, כרגיל: ביורוקרטיה
ערים עשירות נחשבות לערי עולים וזוכות להטבות ארנונה מהממשלה, לעומת ערים חלשות מרובות עולים שלא נכללות ברשימה.
בדיקת "ממון" מגלה שהטבות בארנונה מהמדינה ניתנות לעשרות יישובי עולים, שכבר מזמן אינם כאלה ומאכלסים את עשירי המדינה, ובערים נחשלות קולטות עלייה ההטבות נמנעות, בגלל שהרשימה נקבעה בשנות ה-50 ולא עודכנה מאז.
לפי החוק, עיריות רשאיות לגבות ארנונה חלקית בלבד - בין 35% ל-55% ממוסדות ציבוריים שבשטח שיפוטן, כמו תחנות משטרה, בתי משפט ומשרדי ביטוח לאומי. מעמד של עיר עולים מאפשר לרשות לגבות 100% ארנונה מאותם גופים, כשהמדינה מכסה את מלוא תשלום הארנונה. מקור ההכנסה העיקרי של רשות מקומית הוא הארנונה, והבעיה אינה תמיד בגבייה, אלא לעתים בהגדרה הבעייתית של החוק, שיוצרת אפליה בין היישובים.
ועדת ברזלי, שמונתה על ידי שר האוצר הקודם, החליטה לבטל את הדירוג המפלה הזה, אבל פעילותה הוקפאה עם כינונה של הממשלה החדשה. "הקריטריון של עיר עולים, שממנו נהנות היום הרבה רשויות עשירות, אינו רלוונטי יותר", אומר רו"ח עו"ד אודי ברזלי, שעמד בראש הוועדה. בשנים האחרונות מונו ועדות בינמשרדיות לצורך סינון הערים העשירות מהרשימה והותרת הערים שבאמת זקוקות לעזרה, אבל ועדות התפזרו וכונסו, ודבר לא השתנה.
בין היישובים שעדיין זוכים לתמיכה ממשלתית כיישובי עולים: רמת-השרון, נס-ציונה, ראש-פינה ויהוד (שאף אוחדה בשנים האחרונות עם נווה-מונוסון העשירה). מצד שני, לא מופיעים ברשימת יישובי העולים בני-עי"ש עם 57% עולים, מעלות (37%) קצרין (33%), חדרה (30%), נתניה (27%) וחיפה (23%). יצוין גם כי יישובים כמו אשדוד, אזור, בית-דגן, באר-יעקב וקדימה, הנכללים ברשימת יישובי העולים, הפכו בעשור האחרון לפניני נדל"ן.
הגדרת ישובי עולים לא נבחנה משנות ה-50
דוגמה בולטת היא ראש-פינה. היא מוגדרת כיישוב עולים והיא רשות עשירה ומבוססת. הסיבה לכך נעוצה בהגדרתה כיישוב עולים עוד משנות ה-50 המדינה משלמת לה בשל כך ארנונה מלאה, כמו כל אזרח אחר. בעוד שלחצור-הגלילית, המונה כ-10,000 תושבים, יש הכנסות בסדר גודל של 6 מיליון שקל מארנונה, ראש-פינה גובה 10 מיליון שקל על 2,000 תושבים.ראש עיריית רמת-השרון, איציק רוכברגר: "כן, יש לנו היסטורית הטבה מקבלת ארנונה מהמדינה על בסיסי צה"ל ומוסדות ציבור. רמת-השרון היא עיר עולים מבחינת חישוב הארנונה הממשלתית".
עו"ד עדי מוסקוביץ', ממשרד פלג כהן דויטש, מנהל כבר שנים מאבק בנושא. לדבריו, מתוך כ-50 יישובים, רק מיעוטם עונה היום על ההגדרה של יישוב עולים. ב-2005 כתב לו מנהל המינהל לשלטון מקומי במשרד הפנים, כי הנושא הועבר לטיפול השר, ושהמלצה תוגש עד אוגוסט באותה שנה. אחר כך מינה שר האוצר הקודם רוני בר-און את ועדת ברזלי, אבל אחרי חילופי הממשלה גם היא התפוגגה, לפחות זמנית. למעשה, מאז שנות ה-50 המדינה לא בחנה מחדש את ההגדרה של יישובי עולים.
תגובת משרד הפנים: "מאז שנת 1955 הכריזו שרי הפנים על 32 עיריות כעל ערי עולים ועל תחומי 31 מועצות מקומיות ואזוריות כעל יישובי עולים. רוב ההכרזות, 29 במספר, נעשו בשנים 1955 ו-1956. בשנים 1957 עד 1966 הוכרזו 22 יישובי עולים, ומאז 1966 ועד היום הכריזו שרי הפנים על שתי רשויות מקומיות בלבד: כרמיאל והמועצה האזורית הערבה התיכונה. משרד הפנים אינו מגדיר בשנים האחרונות יישובים כערי עולים. הוועדה הציבורית לבחינת הארנונה בראשותו של עו"ד אודי ברזלי נדרשה להתייחס גם לסוגיה זו של הגדרת ערי עולים והטבות הארנונה שלהן הן זכאיות".
משרד הפנים: "אנחנו לא מגדירים בשנים האחרונות יישובים כערי עולים. הוועדה הציבורית לבחינת הארנונה נדרשה להתייחס לסוגיה של הגדרת ערי עולים והטבות הארנונה".
הכתבה המלאה פורסמה הבוקר במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות"
לפנייה לכתב/ת 
שובר ארנונה
צילום: הרצל יוסף
מומלצים
