האם פישר ימשיך לכהונה נוספת?
למרות שבעוד חודשיים וחצי יפוג תוקף המינוי של פישר כנגיד בנק ישראל - עדיין לא ברור אם הוא יאות להמשיך בכהונה שנייה. למרות ההצעות שקיבל מעבר לים והלו"ז הבעייתי של חוק בנק ישראל - בינתיים לא נראה שהוא ממהר לארוז מזוודות. בכל אופן, בלשכת נתניהו, לפי השמועות, כבר הכינו את כתב המינוי ל-5 שנים נוספות
בעוד 75 יום יפוג תוקף המינוי של סטנלי פישר לתפקיד נגיד בנק ישראל. מדובר בתקופה בה הנוגעים בדבר כבר היו אמורים לדעת בוודאות אם המינוי יוארך ל-5 שנים נוספות. אחרת, שעון החול אוזל מהר. הזמן קצר והמלאכה מרובה – לבחירת המועמד הראוי לתפקיד הנוגע בכיס של כולנו, ולהיערכות המועמד לכניסה חלקה לנעלי הנגיד.
בינתיים לא נראה שהנגיד אורז מזוודות. כוונות פישר עמומות ופני הפוקר שלו בכל ימות השנה לא מסגירים שבעתיים את המתחולל בראשו ובלבו. ממשרד ראש הממשלה מאותתים כי הארכת כהונתו תלויה עכשיו רק בהסכמתו להישאר תקופה נוספת. להתבטאויות שר האוצר בנושא יש בקושי משקל נוצה.
איך מתבטא "טוטו פישר" בבנק עצמו? בבנק מעריכים אפשרות סבירה אחת לפיה הנגיד יילך הביתה ב-30 באפריל: אם יגיע למסקנה שתהליך קבלת חוק בנק ישראל החדש בכנסת לוקה בסחבת. קל וחומר אם יגלה שבעלי עניין תוקעים מקלות בגלגלי החקיקה. שליטת הנגיד במערכת הפוליטית מוגבלת. ספק אם ימחל על כבודו ויחזר על פתחי הכנסת כלוביסט לעניינו.
ממי חוששים בבנק? למשל מגורמים באוצר, שלא השלימו עם הפשרה אותה אכף עליהם ראש הממשלה בחוק החדש, אשר הוציאה מידם את הסמכות הבלעדית לקבוע את תנאי העבודה של עובדי הבנק. איום התפטרות של פישר אילץ את ראש הממשלה הקודם להתערב לטובת הנגיד בעימות עם הממונה הקודם על השכר על תנאי העובדים בגלל שכרם הגבוה שעיכב את החתימה על הסכם העבודה החדש. הפצע הזה טרם הגליד.
רוחו של פישר מתקצרת
נכון לעכשיו נראה כי פישר בעמדת המתנה לדיוני הכנסת, אבל רוחו מתקצרת. שכן, הצעת החוק שאושרה בממשלה, טרם עלתה לקריאה ראשונה. החקיקה לא תושלם עד פגרת חג הפסח לקראת סוף מרס, ולא תחודש עד אחרי יום העצמאות, סמוך למועד האחרון של כהונת הנגיד. בקטע הזה – לוח הזמנים הפרלמנטרי לא עושה חיים קלים לפישר.מהערות שגורמים בבנק קלטו מפיו באקראי, הם למדו שני דברים: ראשון, כי משפחת פישר היתה שמחה לו קבלה אותו בהקדם כאב וסב במשרה מלאה; שני, את החשיבות הקריטית שהנגיד מייחס לקבלת החוק החדש. במשך תקופת כהונתו הוא סימן את החוק בתור גולת הכותרת של הרפורמות שתכנן למבנה ותפקוד מודרניים של הבנק. כל התוכניות שהפעלתן תלויה בו ובסביבתו כבר בהרצה. חסרה רק המעטפת של החוק, שמעבר להישג ידו.
לו שלט בלוח הזמנים של החקיקה (אחרי סחבת בת 12 שנה), פישר היה דואג שהחוק יגיע לכנסת ויכנס לספר החוקים לפחות עד לפני שנה. זאת כדי שיוכל להקדיש את השנה האחרונה של המינוי ליישום החוק ככתבו וכרוחו, ואחרי שיא השיאים הזה לפרוש בכבוד ובגדול. בלוח הזמנים העמום של החקיקה שנאכף עליו הוא נקלע להתלבטויות קשות.
ספק אם בקצב הנוכחי ובלוח הזמנים הפרלמנטרי, עתיר הפגרות, החקיקה תושלם לפני פגרת הקיץ. פישר חייב להחליט מהר אם להמר על תקופה נוספת במזג אוויר של אי ודאות פוליטית - עם חיבוטי נפש מתסכלים.
מאתרים מועמדים
ובינתיים, פישר לא מבזבז זמן. הוא כבר מפקח על עבודת מטה שמתכננת את יישום החוק כגון גיבוש רשימות המועמדים להרכיב את הגופים המנהלים החדשים של הבנק המרכזי – הוועדה המוניטרית לקביעת המדיניות לרבות שער הריבית והוועדה המנהלית הממונה על התפעול השוטף ותנאי העבודה. עבודת המטה גם מאתרת את החדרים המיועדים לוועדות.
בנסיבות הזמן הקצר שנותר עד תום תקופת כהונתו, ניתן להניח כי אם גמר אומר לפרוש – בממשלה ובעיקר בלשכת נתניהו, כבר היו נערכים לבחירת הנגיד הבא, ובורסת ההימורים היתה רוחשת בתקשורת. הוא הדין אם פישר קיבל ושוקל הצעה הולמת את המוניטין הבינלאומי שלו.
גם האופציה הזאת היתה דולפת, לפחות כבלון ניסוי, כפי שקרה לפני כשנתיים. מאז לא היה לה המשך. מצד שני יתכן שהוא שוקל הצעות חשאיות, אם לא דחה כבר הצעות לא ראויות, והגיע למסקנה כי תפקידו הנוכחי הוא ברירת המחדל הטובה והעדיפה ביותר בגילו על פני פרישה לגמלאות, עם או בלי המרצה של ראש הממשלה.
בהקשר זה, לפי השמועה הציורית, בלשכת נתניהו כבר ממתין להחלטת פישר ולחתימת נשיא המדינה כתב המינוי שלו ל-5 שנים נוספות. לשטייניץ היתה הערה מיותרת בראיון לבלומברג, כי לו יש מועמדים ראויים לתפקיד. היא נובעת אולי מהרהורי לב בעליות ובמורדות שביחסי השר והנגיד, אבל היא תלושה מהמציאות - כי הוא, בכל אופן, לא זה שמחליט.
לפנייה לכתב/ת 
