בגידה היא לא רק משהו פיזי, היא גם משהו רגשי
האם ניהול מערכת יחסים וירטואלית בזמן שאתם נמצאים במערכת יחסים זה בסדר? האם פלרטוטים קטנים הם לא בגידה? אין ספק שהחינוך והחיברות שלנו להיות יצורים זוגיים עובד לא רע. אבל מה קורה כשזה לא? זה מתחיל בבי"ת, נגמר בה"א, ובאמצע יש זין שכנראה לא אמור להיות שם
כששני אנשים "מחליטים" להיות יחד וליצור איזשהו תא זוגי, אחד הכללים החשובים שאין אפילו צורך לדבר עליו הוא הבלעדיות. אין ספק שהחינוך והחיברות שלנו להיות יצורים זוגיים עובד לא רע. אבל מה קורה כשזה לא? אתם יכולים לנחש - זה מתחיל בבי"ת, נגמר בה"א, ובאמצע יש זין שכנראה לא אמור להיות שם.
בצעירותי הבדיונית, אי שם בשנות ה-70, היו מספרים על האשה ש"מצמיחה לבעלה קרניים" בזמן שהוא בחזית, אבל היום משתמשים במילה הפשוטה והנעימה, שנותנת קונוטציה של משפט צבאי - "בגידה".
המילה הזאת היא בעצם קיצור של "בגידה באמון", האמון שכנראה אמור להיות הבסיס לכל מערכת יחסים זוגית. אבל האמון הזה יכול להיפגע בעוד דרכים שלא נקרא להם "בגידה", כמו למשל שאתה מבטיח שאתה מפסיק לעשן אבל תופסים אותך גונב שאכטות, או כל מיני דברים כאלה. מי פראייר ויקרא לזה בגידה?
האמריקנים מצאו לזה מילה אחרת - cheating - לרמות. מערכת היחסים הזוגית היא סוג של אוסף כללים, שהצד הבוגד עובר עליהם ו"מרמה במשחק". מה זאת אומרת שהכללים של המשחק קובעים שמותר לי לשכב רק עם בן אדם אחד עד שלא הוגדר אחרת? אני ארמה קצת, לא יקרה כלום!
וידוי אמיתי - בגדתי פעם. אחת ויחידה
אצטרך כנראה להתחיל בווידוי אמיתי - בגדתי פעם. אחת ויחידה. במשך היומיים שבהם הסתרתי את העניין הסתובבתי עם בחילה איומה ורצון עז לרוץ לתוך משאית של תנובה. המצחיק הוא, שמה שאני הגדרתי כבגידה, וגרם לי להרגיש כל כך רע עם עצמי, היה לחלוטין מתקבל על הדעת גם אצל המחמירים. הסיפור היה מאוד פשוט: קצת לפני יום ההולדת ה-23 שלי הכרתי בחור. יצאנו, דיברנו קצת, ומאותו רגע היינו בעיקר עסוקים בלהיפגש כל ערב ליד הבית שלו באחד מפרברי תל אביב ולא ממש לדבר. בסוף אותו שבוע חל יום ההולדת שלי ונפגשתי עם כמה חברים, ביניהם בחור אחד שהיחסים בינינו היו מתוחים, אבל לטובה. מפה לשם, ובסיוע אלכוהול, מצאנו את עצמנו בחדר אחר חוגגים את יום ההולדת שלי בשמחה ובכיף. אז כאמור, במשך היומיים שלאחר מכן הסתובבתי עם תחושת גועל מעצמי, על הבגידה הנוראית הזאת, על מה שהפך אותי כרגע למצורע ולאדם איום ונורא, ושאני חייב להתוודות ולהשאיר את הכדור בידיו.
התגובה שלו ממש לא הפתיעה אותי. הוא לא ממש הבין למה אני בוחר לחלוק איתו את המידע הזה, לאור העובדה שאנחנו יוצאים בקושי שבוע. גם כל שאר האנשים שאיתם התייעצתי בנושא לא ממש הבינו מה עבר לי בראש כשהתוודיתי על בגידה שלא היתה.
מאז, במערכות היחסים שהיו לי, התנהגתי כמו כלב פבלובי. בכל פעם שעמדתי בסיטואציה קשה ומאתגרת (ואנחנו יודעים שהחיים מזמנים לנו כאלה, במיוחד כשאנחנו תפוסים באושר), תחושת הקבס עלתה בי והזכירה לי שאני די נמצא במחויבות כזה כאילו, ושאולי כדאי להפסיק את הסצינה הזו לפני שהיא מתרחשת באמת. הבחילה האיומה שהרגשתי אז היתה כנראה כאין וכאפס לעומת הבחילה שהייתי מרגיש אם הייתי פוגע באדם שאני אוהב ומחויב אליו.
לאילו פעולות אפשר לקרוא בגידה? מתי אנחנו מרמים את מערכת היחסים שלנו ואת הסביבה?
הדבר הכי בסיסי שכולנו יכולים לחשוב עליו הוא מגע פיזי בין שניים (או שלושה, או יותר - אנחנו מאוד לא שיפוטיים פה). אחד מהם לפחות אמור להיות במערכת יחסים, אחרת זה סתם זיון ולא ממש בגידה. מובן שאם מדובר במערכת יחסים פתוחה, זאת לא בגידה. עד כאן, ברור? ברור! אבל רגע - אולי נשיקה זאת לא בגידה? ואולי נשיקה זה יותר גרוע מזיון חסר משמעות, כי נשיקה זה אינטימי? ואם הוא היה שיכור, ולא באמת בגד רגשית?
כן, מכאן זה מתחיל להסתבך. כי בגידה היא לא רק משהו פיזי, היא גם משהו רגשי. לא פעם ולא פעמיים שמענו בסדרות אמריקניות את המשפט "אבל מותק, זה היה סתם סקס, לא היתה לזה שום משמעות!". מכאן אנחנו מסיקים שיש כאלה שבגידה בשבילם זה גם משהו רגשי.
לאונן מול פורנו כשאתה לבד זאת בגידה?
האם ניהול מערכת יחסים וירטואלית לחלוטין עם אדם אחר בזמן שאתם נמצאים במערכת יחסים, זה בסדר? האם פלרטוטים קטנים ולא מזיקים שנעצרים רק "בגלל" מערכת היחסים שאחד הצדדים נמצא בה הם לא בגידה? ומה לגבי שיחה אנונימית, בשם בדוי? האם מחשבה על בגידה היא בגידה? האם להביא ביד מול פורנו כשאתה לבד, זאת בגידה?
אני יכול להמשיך ולהפליג ארוכות בפלפולים על פלפולים שונים - האם הומו ששוכב עם אשה כשיש לו חבר הוא בוגד? (אל תשאלו אותי למה שהומו ישכב עם בחורה, אבל נגיד שזה קרה)? ומה לגבי בחורה נשואה שתשכב עם הומו (גם את זה אני לא מבין, תהרגו אותי)?
המדד הכי טוב לעניין הבגידה הוא המדד האישי, הידוע גם כ"מדד הלל הזקן". כלומר, "מה ששנוא עליך, אל תעשה לחברך". האם אתם הייתם מתחרפנים לשמוע שבן הזוג שלכם מתקשקש לו כבר כמה שבועות, בעיקר כשהוא לא לידכם, עם בחור שמעוניין בו, ומפלרטט איתו עד חורמה? האם הייתם מוכנים שלבן הזוג שלכם יהיה כרטיס באטרף והוא יעדכן אותו בתמונות ובמידע חדש למרות שכתוב לו "תפוס"? איך הייתם מגיבים אם הייתם רואים את בן הזוג שלכם יושב ב"פגישת עבודה" עם בחור חמוד ומצחקק כמו נערת תיכון?
יש לי הרגשה שכל אחד מכם היה נוטה להתחרפן. למה שהוא יקשקש במשך שבועות עם מישהו, יחלוק איתו פרטים אינטימיים מחייו ומחייכם המשותפים, ואפילו לא יספר לכם? בשביל מה הוא צריך לעדכן את הפרופיל שלו באטרף, כדי למצוא עבודה?! וממתי בפגישות עבודה בבתי קפה מצחקקים בטיפשיות?
אז רגע לפני שאתם רצים לריגוש הבא וחושבים שלא יקרה כלום ואף אחד לא ידע, תחשבו קצת - האם אתם רוצים לסכן את מה שיש לכם? האם אתם מוכנים לפגוע באדם שחשוב לכם? והאם באמת נראה לכם שזה לעולם, אבל לעולם לא יתגלה?
- מאמרים, סיפורים וטורים אישיים על התמודדות עם בגידה
לפנייה לכתב/ת 
