בעצב תלדי בנים? לא בטוח

כאשר אנחנו חושבות על המילה "לידה", לרוב עולה לנו אחת משתי תמונות: אישה הצורחת מכאבי תופת או זו שקיבלה אפידורל ושוכבת מחויכת אך משותקת במיטה.

אם תשאלו את אלפי הנשים שילדו בעזרת שיטת ההיפנובירתינג (HypnoBirthing) בישראל וברחבי העולם כולו, תופתעו לגלות שקיימת אפשרות נוספת – לידה עדינה, שלווה ובנוכחות מלאה.

השיטה פותחה על ידי מארי מונגאן, היפנותרפיסטית במקצועה. כשמונגאן הרתה לראשונה, בשנות ה-50, היא הטילה ספק בצורת הלידה שהיתה נהוגה אז בארה"ב – טשטוש בזמן הצירים והרדמה מלאה בלידה עצמה. היא רצתה להיות נוכחת בלידה שלה ולפגוש לראשונה את התינוק שהיא נושאת ברחמה, כשהיא ערה ולא מטושטשת מחומרים מלאכותיים. היא עמדה אז מול ממסד שמרני שלא טרח לכבד את רצונה ורק בלידה השלישית שלה היא הצליחה למנוע מהרופאים לטשטש אותה בזמן הלידה.

מונגאן פיתחה מעין ארגז כלים המכיל טכניקות כמו נשימות, דמיון מודרך והרפיה עמוקה, המאפשרים ליולדת לשים את הידע, הבא מהשכל, בצד ולהשתמש בידע הקדמוני והאינטואיטיבי – שם נמצא כל מה שדרוש לה ללידה עדינה.

 "בדיוק מה שהגוף שלי היה צריך". (אילוסטרציה: index open)

"בדיוק מה שהגוף שלי צריך"

שרון פלד, מדריכת היפנובירתינג, מסבירה כי מה שעומד מאחורי השיטה הוא רציונל מאוד פשוט: אם חיות ממשפחת היונקים, כמו גם נשים המגיעות מתרבויות שאינן חשופות לתרבות המערב, יולדות בקלות, מדוע אנחנו לא? האופן בו אנו יולדות מוכתב על ידי התרבות בה גדלנו. אנחנו מושפעות מסיפורי לידה מפחידים ששמענו, מסרטי קולנוע שראינו ובל נשכח את המשפט הידוע "בעצב תלדי בנים". הידע הזה שספגנו במהלך חיינו בונה ציפייה מאוד ברורה ומפחידה של איך תראה הלידה שלנו.

מונגאן טוענת שתרבות המערב פיתחה דימוי מעוות של אירוע הלידה שכתוצאה ממנו אנו בעצם מתוכנתות לפחד מהלידה. הפחד מהלידה הוא זה שיוצר מתח והמתח מביא את הכאב - בבחינת ציפייה שמגשימה את עצמה. הקשר הסימביוטי בין המוח לגוף הוא דבר שהוכח מדעית שוב ושוב. מונגאן טוענת שבמקום להיות קורבן של היכולת הזו שלנו, אנו יכולות להשתמש בה ולנצל אותה לטובתנו, למשל על ידי יצירת דימוי לידה חיובי.

נפגשתי השבוע עם שלוש מדריכות היפנובירתינג כדי לשמוע וללמוד יותר על המהפכה שמביאה עימה השיטה.

כיצד שמעת על השיטה לראשונה?

שרון מספרת ששמעה על השיטה מחברה שילדה לידה רביעית קלה ומדהימה לאחר שלוש לידות קודמות קשות וארוכות. "אותה חברה הדריכה אותי ונתנה לי את הספר אודות השיטה", מספרת שרון. "לא הייתי בטוחה שזה יעבוד, אבל חשבתי ששווה לנסות. מהרגע שנשמתי את הנשימה הראשונה פשוט נדהמתי. זה בדיוק מה שהגוף שלי היה צריך. כל זמן שהייתי מרוכזת בנשימה, הרגשתי את הלידה, אבל לא הרגשתי כאב. הפעם לא העברתי את הלידה בניסיון להעביר את הכאב, אלא פשוט הייתי שם. השכל היה ב-hold והגוף תפקד בשלמות".

פאולה אג'י, מדריכת היפנובירתינג ודולה, שמעה לראשונה על השיטה עוד בארה"ב, אבל למרבה האירוניה מאילנה שמש, מיילדת בית ישראלית. פאולה מספרת: "הדרכתי אז הכנה ללידה בשיטת למאז' ועבדתי כדולה עם רקע בהילינג. כשחשבנו ל"עשות עליה" התקשרתי לאילנה שמש, שהציעה לי לנצל את התקופה שנותרה לי בארה"ב וללמוד היפנובירתינג. שאלתי חברים שילדו בעזרת השיטה ושמעתי מהם שהשימוש בשיטה עשה הבדל מאוד גדול בלידות שלהם וגם בחייהם, מאחר שהם למדו כיצד להתמודד טוב יותר עם מצבי מתח. הייתי מאוד נלהבת ללמוד טכניקה שהתייחסה לקשר שבין המוח לגוף".

מה מייחד את השיטה לעומת שיטות נפוצות אחרות?

רבקה רוזנשטיין, מדריכת היפנובירתינג, מורה ליוגה ודולה, מסבירה כי שיטות אחרות מדברות על שיכוך והתמודדות עם הכאב בזמן הלידה. אפילו שיטת "לידה פעילה" מתייחסת לכאב כאל חלק בלתי נפרד מהלידה, ואילו כאן אנו בעצם מדברות על "הדור הבא" של השינוי בהתנהלות הלידה: האפשרות ללידה נטולת כאב.

שרון מוסיפה: "אני חושבת שהחידוש והמהפכה שהפילוסופיה הזו מביאה הם ברעיון שלידה לא חייבת להיות טראומטית. בתרבות המערבית ברור לנו שלידה זה אירוע טראומתי קשה וכואב, השאלה היא רק עד כמה טראומטית, קשה וכואבת היא עומדת להיות. מונגאן בעצם פקפקה באמת הזו".

הבדל נוסף הוא בכך ששיטת ההיפנובירתינג עוזרת גם במקרים של סיבוכים בזמן הלידה, כיוון שהיא עוזרת ליולדת לשמור על קור רוח ולהתמקד בלידה. פאולה, שמציינת שהרגיעה בה נמצאת היולדת דובקת בדרך כלל גם בסובבים אותה, כולל צוות בית החולים, מספרת על יולדת אותה ליוותה אשר בזמן הלידה פיתחה רעלת הריון. "בזמן הלידה, כשעבדתי איתה בעזרת דמיון מודרך, צוות בית החולים שם לב לכך שלחץ הדם שלה יורד באופן משמעותי בזמן שאני מדברת. כשאנשי הצוות היו נכנסים לחדר בקבוצה רועשת, לחץ הדם היה קופץ שוב למעלה. תוך זמן קצר שמתי לב שהצוות משתף פעולה ושומר על אווירה שלווה ורגועה, למרות המצב המלחיץ. היא ילדה לידה טבעית שלא היו מעורבים בה משככי כאבים, למרות שהיה שימוש בזירוז כימיקלי".

חשוב להדגיש שלשיטת ההיפנובירתינג כלים שהצלחתם גדולה בהתמודדות עם מקרים מיוחדים כגון: מנח עכוז, שליית פתח ועוד. פאולה מספרת שאחת מלקוחותיה עמדה בפני היפוך חיצוני ולאחר יומיים של תרגול טכניקות הרפיה שונות, העובר התהפך בעצמו ולא היה צורך בהתערבות רפואית.

 "תהליך עמוק ועבודה קשה. לא פיתרון קסם". (אילוסטרציה: ויז'ואל/פוטוס)

עדי: "לעצור את הפיטוצין"

עדי, אשר ילדה לפני חודשיים את בתה הבכורה, היא דוגמא נפלאה לשימוש בשיטה גם במצבים לא צפויים. עדי הגיעה לבית החולים עם ירידת מים. לאחר מספר שעות היתה האטה בצירים ועליה בכדוריות הדם הלבנות. צוות בית החולים התעקש להשתמש בזרז פיטוצין. עדי מספרת: "בהתחלה זה היה ממש סיוט. בגלל הפיטוצין הרגשתי כל ציר פי שש. אני זוכרת שבשלב הזה, מרוב כאבים, אמרתי לבן זוגי שאני לוקחת אפידורל או כל דבר אחר שיתנו לי".

עדי נזכרת שבשלב זה החלה לתרגל את הנשימות שלמדה בקורס והן שאפשרו לה לחזור לעצמה, לרצונות שלה ולתוכנית הלידה שלה. "זה היה שלב מאוד קריטי מבחינתי, מכיוון שבקלות יכולתי 'לאבד את זה'. כשזיהיתי שהצירים שלי כבר מגיעים בתדירות גבוהה וביקשתי מהצוות לעצור את הפיטוצין, הם ניסו לשכנע אותי להמשיך כדי לזרז את הלידה ולגמור עם זה כמה שיותר מהר".

עדי, אשר נאלצה לנהל משא ומתן עם הצוות הרפואי כדי לעצור את הזירוז המלאכותי, לא הצליחה להסביר לצוות כמה חשוב לה לתת לגופה ולתינוקת לנהל את קצב הלידה. "בין הצירים נחתי ועשיתי עבודה של נשימה וכך המשכנו עד שהתינוקת יצאה. אני חושבת שהיתרון הגדול הוא שבאתי מוכנה עם ידע לגבי מהלך הלידה. ידעתי בכל רגע באיזה שלב אני נמצאת". הידע הזה, האמונה בגופה שידע ללדת, בנוסף לרצון לכבד את הקצב הנכון לתינוקת, הוא שאפשר לה לא לאבד פוקוס, לא לאבד שליטה ולתפקד מתוך אחריות אימהית. היא הגיעה מוכנה ללידה.

פאולה אג'י מסבירה כי הלידה היא לא אירוע נקודתי בלבד, הנחווה רק על ידי היולדת. זוהי קודם כל הלידה של התינוק שמושפע מאוד מאופן הלידה ובנוסף, יש לה השפעה מתמשכת על כל בני המשפחה. תינוק שחווה לידה קלה יהיה תינוק רגוע יותר ואם שחוותה לידה טובה, מתאוששת בקלות ויכולה לטפל טוב יותר בתינוק ובשאר בני המשפחה. בנוסף, הילדים במשפחה ישמעו סיפור לידה חיובי וההטבעה של דימוי הלידה אצלם תהיה טובה.

אסנת: "אני יולדת. עכשיו!"

אסנת, אמא לשתי בנות, מספרת על הלידה השלישית שלה: "הייתה לי ירידת מים בבית בשעה 00:30. בסביבות 2:00 לפנות בוקר הגענו לבית החולים עם פתיחה של שתי אצבעות. המיילדת השאירה אותי ואת בעלי בחדר הלידה ואמרה שתחזור לבדוק אותי בהמשך. בינתיים אני המשכתי בנשימות, כאשר בכל ציר אני מאריכה את הנשימה ונושמת אל הבטן. כל אותו זמן לא חשתי כאב. כאשר התחילו צירי הלחץ (שעתיים מאוחר יותר) אמרתי לבעלי שאני חושבת שאני יולדת עכשיו ושיקרא למישהו.

"הוא לא ממש האמין אך הזעיק את המיילדת ולאחר כעשר נשימות, בשעה 5:00 לפנות בוקר, בתנו החליקה ברכות החוצה לעולם. המיילדת הייתה המומה כי עם פתיחה של שתי אצבעות היא ממש לא חשבה שאלד תוך שלוש שעות, במיוחד מאחר והייתי מאוד רגועה ושקטה. זו היתה חוויה מדהימה. הבנות שלי שמעו וחשו ממני שהלידה הייתה אירוע מופלא. אני מאמינה שזה השפיע עליהן לטובה ומקווה שהן מאמינות היום כי לידה היא חוויה נפלאה", מסכמת אסנת.

מה הם יתרונות השיטה?

"אני חושבת שיתרונות השיטה כולם מקורם בכך שהיא פשוטה ומדויקת מאוד ללידה", מסבירה שרון פלד. "אם לפרוט את היתרונות בצורה הברורה ביותר אז אולי כדאי לעשות את זה דרך התוצאות: לידה קלה ולא טראומטית המחזקת את היולדת באופן שילך איתה כל החיים. ההתאוששות הפיזית מהלידה קלה, התינוקות רגועים והקשר אם-תינוק מתחיל ברגל ימין ממקום מכבד ומקשיב".

"למעשה, כל התא המשפחתי מתחזק בעקבות לידה כזו", מדגישה רבקה רוזנשטיין.

פאולה מוסיפה כי בקורס הכנה ללידה בשיטת היפנובירתינג מקבלת היולדת את כל הידע הבסיסי אשר מועבר בקורס רגיל להכנה ללידה, בנוסף לטכניקות המאפשרות לידה שלווה וקלה.

רונית: "הרגשתי צורך לדחוף" 

רונית (שם בדוי) החליטה לעבור את הקורס לאחר שהיא ובן זוגה השתתפו בקורס הכנה קונבנציונאלי. "הקורס נתן לנו אינפורמציה רבה וחשובה לגבי הלידה אך לתחושתנו לא נתן לנו כלים נפשיים להתמודד עם חוויה מסעירה ומרגשת זו", מספרת רונית. "לעומת זאת, בקורס ההכנה בשיטת ההיפנובירתינג למדתי טכניקות שונות שהקלו עלי במהלך הלידה עצמה. כאשר החלו הצירים האזנתי לדיסק ההרפיה שקיבלתי בקורס ונשמתי באופן שלמדתי.

"השפעת הנשימות על ההתמודדות עם הצירים היתה מדהימה. הרגשתי בבירור את ההבדל בין הצירים בהם אני מצליחה להתרכז ולנשום לבין הצירים בהם אני מתפזרת ואז הציר מכווץ אותי ומכאיב לי. בשעה 21:30 בערך התחלתי לחוש צורך ללחוץ. מאותו שלב אינני זוכרת כאב, אלא התרגשות עצומה וחוויה גופנית, עוצמתית וטוטאלית. על פי מה שלמדתי בקורס לא הייתי צריכה לדחוף, אלא רק לאפשר לגוף ולתינוק לעשות את שלהם.

"בכל זאת הרגשתי צורך חזק לדחוף ולכן עשיתי זאת, אבל לא באופן מכווץ ועצוּר, אלא בעזרת הנשימות מהפה שלמדתי בקורס. המיילדת דחקה בי "ללחוץ חזק בפה סגור ולעצור את הנשימה", אך סירבתי והמשכתי בדרכי והלידה התקדמה נהדר. בשעה 22:00 נולד בננו במשקל 4.180 ק"ג".

למי השיטה מתאימה? האם רק למי שרוצה לידה טבעית? האם רק ללידה ראשונה?

רבקה רוזנשטיין מסבירה כי השיטה מתאימה לכל מי שמעוניינת לקחת אחריות על הלידה שלה, שמעוניינת להיות נוכחת ולהיעזר בצוות הרפואי רק במקרה הצורך, במקום למסור לו את האחריות המוחלטת על הלידה. מטבע הדברים, נשים כאלה שואפות בדרך כלל ללידה טבעית, אבל מצד שני משתתפות בקורס גם נשים שרק רוצות "להגיע לאפידורל בשלום". מגיעות נשים בהריון ראשון, אבל גם נשים בהריון רביעי שעברו לידה קשה או שמרגישות שהן צריכות הכנה טובה יותר לקראת הלידה המתקרבת.

האם יש מקרים בהם השיטה לא עובדת?

שרון פלד מסבירה: "הקורס הוא לא פתרון קסם לשום דבר. לדעתי יש כאן תהליך עמוק מאוד ועבודה קשה שלא כל מי שעוברת את הקורס באמת פתוחה לעבור. לידה היא אירוע מאוד אינטנסיבי וקדום. אנחנו מתמודדות במהלכה עם דברים לא פשוטים, אבל זוהי הזדמנות פז להתמודד איתם".

מה מעורבות בן הזוג/מלווה לידה במהלך הקורס ובמהלך הלידה?

כל מלווה לידה מוזמן להצטרף לקורס. פאולה אג'י מסבירה שלרוב מלווה לידה לחוץ ישפיע על התנהלות היולדת ולכן מומלץ (אך לא הכרחי) שהמלווה ישתתף בתרגולים השונים. שרון מדגישה שמעורבותו של המלווה תלויה בו/בה: "הוא יכול להיות שותף מלא ללידה. לעזור ליולדת להירגע, להזכיר לה את הכלים שלמדה בקורס, לתמוך בה אם יש רגעים קשים יותר ובעיקר (לצערי) לעמוד מול צוות בית החולים ולדאוג שלא יפריעו או ילחיצו אותה".

רונית מספרת שבן זוגה מרגיש מלא תודה על הזכות ללמוד בקורס. "עצם ההשתתפות המשותפת בקורס הביאה אותנו מאוד מגובשים ומכוונים יחד ללידה עצמה. במהלך הקורס בן זוגי התנסה והתאמן בטכניקות ההרפיה והנשימה שלמדנו ובעיקר ספג את המהות של השיטה. בלידה עצמה הוא היה איתי בנוכחות מלאת אמונה והתרגשות, עזר לי להתרכז בחיובי, להרפות ולנשום וחיזק אותי מאוד. אני מרגישה ששנינו (בעצם שלושתנו) עברנו את הלידה יחד".

גם לכן יש שאלות בנושא הריון ולידה? לחצו כאן .  

• זהר כרמי, אמא לשלושה, דוּלה , מקימת האתר "זהר כבר בדקה", עוסקת בייעוץ אישי ללידה ראשונה או לחוויה מתקנת.
  

• לכל הכתבות של זהר כרמי