לסבתא יש חבר חדש. מה יהיה עם הירושה?
אהבה בגיל הזהב היא דבר מבורך, אך היא עלולה לעורר בעיות משפטיות וסכסוכים משפחתיים: מתי ידוע בציבור זכאי לנתח מהירושה, האם בן הזוג פועל מאינטרס כלכלי, ומה קורה כשההורה המבוגר אינו צלול כבעבר? זוגיות בגיל השלישי
התבגרות האוכלוסייה והשינויים במוסכמות החברתיות יצרו בשנים האחרונות שכבה הולכת וגדלה של זוגות חדשים בני הגיל השלישי. לתופעה הזו קיימים צדדים חיוביים רבים, אך היא יוצרת פעמים רבות מציאות משפטית מורכבת, העלולה ליצור לחצים משפחתיים ולסכן את הצדדים מבחינת הרכוש שצברו במשך השנים ושיש בכוונתם להוריש לבני משפחתם.
אלי (שם בדוי), בן 65, הוא אב לילדים שנישאו והקימו משפחה, ויש לו חמישה נכדים מקסימים. לאחר כ-40 שנות נישואין עם אשת נעוריו הגיע נישואיהם למשבר חמור שלווה בטונים צורמים. לאחר הליך משפטי שנמשך כשנה הגיע הצדדים להסכם גירושין כולל שבו חילקו את רכושם.
כשנה מאוחר יותר הכיר אלי את אלן (שם בדוי), אלמנה בת 60. בני הזוג החלו לבלות יחדיו, וכמה חודשים מאוחר יותר אף עבר אלי להתגורר בדירתה של אלן. המהלך הזה לא עבר חלק: ילדיה של אלן חששו כי אלי ייטול בעתיד את רכושה הרב של אמם. כתוצאה מכך פרץ סכסוך משפחתי שבסופו נאלצה אלן לנתק את הקשר עם ילדיה וזאת בטענה כי גילתה שילדיה חמדנים ומנסים להגן רק על הרכוש שיוותר להם לאחר מותה.
ואולם, כפי שניתן ללמוד מהמקרה של אלי לא הכל ורוד. תופעת הזוגיות בגיל השלישי יוצרת פעמים רבות מציאות משפטית מורכבת, שעלולה לעורר סכסוכים בתוך המשפחה, ואפילו להעמיד את אחד מבני הזוג בפני סיכונים משפטיים וכלכליים.
ידועים בציבור
התופעה שבה בני זוג המחליטים למסד בדרך זו או אחרת את מערכת היחסים שלהם וזאת ללא חופה וקידושין, יהיה גילם אשר יהיה, מוכרת בשם "ידועים בציבור". אף שאין בחוק הישראלי חוק מפורש שמגדיר את זכויותיהם וחובותיהם של הידועים בציבור, יש הגדרה שהיא נגזרת של פסיקת בתי המשפט, וכן חוקים ספציפיים שהגדירו את זכויותיהם של בני הזוג.
באופן כללי, ההגדרה שניתן לחלץ מפסיקת בתי המשפט מורכבת משני יסודות עיקריים: הראשון, חיי אישות כבעל ואישה - הכוונה לחיים אינטימיים כשל בעל ואישה, המושתתים על יחס של חיבה ואהבה, מסירות ונאמנות, שמראים כי קשרו את גורלם זה בזה. השני, ניהול משק בית משותף - הכוונה למשק בית משותף כפועל יוצא מחיי המשפחה המשותפים. הכוונה למסגרת מגורים משותפת וקבועה ולא שהייה זמנית האחד בבית רעהו.
המבחן לבדיקת רכיבים אלה הוא נסיבתי, מאחר שהמרכיבים משתנים ממקרה למקרה. כלומר, אין דרישת זמן מינימלית שממנה ואילך ניתן יהיה להגדיר את בני הזוג כ"ידועים בציבור", כך שלעיתים גם פרק זמן של שלושה חודשים עשוי להיחשב זמן סביר לצורך הגדרה זו.
זכויות ירושה ויחסים של ידועים בציבור
זכות הירושה של ידועים בציבור מוגדרת בסעיף 55 לחוק הירושה. הזכות אינה עניין של סטטוס, אלא של מצב עובדתי. כמו כן היא אינה תלויה בכוונה כלשהי של בן הזוג שנפטר. ואפילו במקרה של הפרדה ברכוש או העדר מקום מגורים קבוע, לא ישללו את זכותם של ידועים בציבור לרשת את בן זוגם לאחר מותו.
לצורך הכרה בידועים בציבור כיורשים זה את זו, ניתן להסתפק בתקופה קצרה של חיים משותפים. אפילו קיום קשרים אינטימיים עם אחרים, במקביל לקשר עם בן הזוג, אינו שולל את היותם של בני הזוג ידועים בציבור. מעבר לכך, בניגוד לדעה הרווחת, אין כל צורך בהכרה חברתית, כלומר, שהציבור יחשוב כלפי חוץ, שבני הזוג נשואים.
ניתן לסכם אפוא חמישה מאפיינים עיקריים ומצטברים, על מנת לסווג בן או בת זוג כ"ידועים בציבור" לצורך ירושה:
1. ההיבט האינטימי - קיומם של יחסי אישות בין בני הזוג.
2. ההיבט האמוציונלי - שהשניים רואים עצמם כבני זוג, להבדיל מהאופן שהציבור תופס.
3. ההיבט הכלכלי - משק בית משותף כתוצאה מהחיים המשותפים.
4. כוונת קביעות - כוונה לקשירת קשר קבע.
5. היבט הכשירות - בני הזוג אינם נשואים לאחר.
ואם רוצים להוריש את הכסף לילדים?
מה ניתן לעשות בכל אותם מקרים שבהם בני זוג שמקימים בפועל מערכת יחסים של ידועים בציבור על כל המשתמע מכך, אולם אינם רוצים כי בן זוגם - הידוע בציבור - יקבל חלק בעיזבונם?
דעה הרווחת בציבור, אם כי מוטעית, היא כי לצורך "התגוננות" שכזו, די לערוך צוואה. בפועל, תהיה אשר תהיה מערכת היחסים בין הידועים בציבור לבין עצמם, כדי להבטיח שכל אחד מבני הזוג ייוותר בחייו עם מלוא זכויותיו מכל מן וסוג שהוא, ויהיה חופשי גם לצוות באופן חופשי את רכושו לכל מי שיחפוץ יש לדאוג ולערוך הסכם שיאושר על ידי בית המשפט למשפחה.
לא מדובר בהסכם נישואין או הסכם יחסי ממון בין בני זוג שנישאים, אלא בהסכם שמגדיר את מערכת היחסים הממונית-רכושית בין בני הזוג בחייהם. רק לאחר שריון זכויות זה, יהיה אותו בן זוג רשאי לאחר מותו להוריש את רכושו למי שהוא חפץ . ללא הסכם, מחצית מהרכוש יועבר מכוח הדין לידוע בציבור, והידוע בציבור השני יוכל להוריש לאחרים רק את המחצית שנותרה.
בעקבות פסיקה משמעותית של בית המשפט העליון שנתקבלה לפני שנים אחדות, התאפשר לא רק לבני זוג נשואים לאשר הסכמי רכוש בבית המשפט למשפחה, אלא גם לבני זוג שהנם ידועים בציבור. אישור זה נעשה מכוח חוק בית המשפט למשפחה ולא רק מכח חוק יחסי ממון בין בני זוג והוא בעצם מאפשר לבני זוג החיים במשותף להסכים ביניהם על משטר ממוני, המסדיר את הסוגיות הרכושיות הקשורות בחיים בצוותא.
בעקבות כך נפתח הצוהר לפסקי דין נוספים ואישור של הסכמים על ידי בית המשפט למשפחה.
משמעות הדברים במקרה שהצגנו קודם לכן, היא שאלן יכולה היתה, על מנת להסיר כל חשש של ילדיה, ובכדי למנוע סכסוך עמם, להסדיר את מערכת היחסים הרכושית עם אלי, באמצעות הסכם מסודר שיערך אצל עו"ד ויוגש לאישור בית המשפט למשפחה. לאחר מכן, בכדי להשלים את התהליך, היה עליה לערוך גם צוואה שבה היא מפרטת כיצד ואיך יש בכוונתה לצוות את רכושה, ולקבוע אם היא מעונינת להעניק חלק ממכלול הזכויות שבידיה לאלי - הידוע בציבור שלה.
הבעיות שמתעוררות כשאין הסכם וצוואה
לעומת זאת, במקרים בהם הידועים בציבור אינם מסדירים מראש את ההפרדה הרכושית שביניהם ו/או אינם עורכים צוואה, עלולות להתהוות בעיות משפטיות קשות שיצריכו בירור והכרעה במסגרת בתי המשפט. יש מקרים רבים שהעסיקו את בתי המשפט בסכסוכים בין יורשים על פי דין לבין ידוע בציבור שהותירו אחריהם המנוח או המנוחה.
דוגמא למקרה כזה הוא סיפורו של משה (שם בדוי) אשר לאחר כ-35 שנות נישואין לרוחמה (שם בדוי) וגידול שני ילדים משותפים, עזב את הבית ללא גירושין וחלוקת רכוש ועבר לחיות עם זהבה (שם בדוי ), ידועתו בציבור במשך כ-12 שנים.
עם לכתו לבית עולמו, לאחר שלא הותיר אחריו לא הסכם רכושי עם זהבה וגם לא צוואה, נותרה שאלה לא פטורה: לאן ילך רכושו ,לרבות הפנסיה שקיבל עבור שנים ארוכות של עבודה במשרה ממשלתית בכירה, כספי הרנטה מגרמניה ועוד. לאשתו החוקית ולילדיו? לידועה בציבור? לשני הצדדים בחלוקה זו או אחרת?
מקרים מעין אלו מפנים אותנו שוב לסעיף 55 לחוק הירושה שאוזכר קודם, בו נאמר: " איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על פי דין אילו היו נשואים זה לזה, והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת, בצוואה שהשאיר המוריש".
בהקשר זה חשוב להדגיש כי בסעיף האמור, זכויות הירושה של הידוע בציבור הנותר בחיים מותנות בכך שהמנוח, שהיה הידוע בציבור שלו, לא היה נשוי לאדם אחר, ורק במקרה כזה יראו אותו כאילו הוא בן זוגו ולכן הוא זכאי לרשת אותו על פי דין. אם המנוח באופן פורמלי היה נשוי לאדם אחר, הרי שהידוע בציבור לא יהיה זכאי לקבלת זכויות ירושה כל שהן, אלא אם כן המנוח הותיר צוואה שבה ציווה את שבכוונתו להעניק.
ואולם גם כאן אנו צפויים לבעיה משפטית לא פשוטה, שכן המנוח אינו יכול לצוות יותר ממה שיש לו. לפיכך, אם בן הזוג החוקי יטען כי מחצית הרכוש, כמו למשל החלק היחסי של הפנסיה בגין שנות הנשואין המשותפות או כספי רנטה, שייכים לו מכוח הדין או מכח יחסי הממון ששררו בין בני זוג נישואים, הרי שהמנוח כלל לא יכול היה לצוות בצוואה את מלוא הרכוש הרשום על שמו ביום פטירתו. ולכן, בכל אותם מקרים בעייתים, כמו זה שהובא קודם לכן, יש חשיבות מכרעת להיוועץ בעו"ד לפני עריכת הצוואה, כדי שיבהיר מהן הזכויות העומדות לזכות המצווה והידוע בציבור - ורק בהתאם לערוך את הצוואה.
כשיר או לא כשיר?
סוג אחר של בעיות שעלולות להתעורר על רקע זוגיות בגיל השלישי, הן במקרים בהם מצבו של אחד מבני הזוג בעייתי מבחינה נפשית או מנטלית, והוא עלול ליפול טרף קל לבן זוג אחר, מניפולטיבי, שמעונין גם לנצל אותו מבחינה כלכלית.
במקרים אלה נכללים גם מקרים בהם אדם מבוגר נקשר ומתאהב במטפלת שלו, ומתחיל בניהם קשר זוגי שטיבו לא תמיד מובן, או לחילופין כשלאחר מותה של אשה מבוגרת מתגלית צוואתה, בה היא זונחת את ילדיה ומצווה את כל רכושה למטפל הזר שטיפל בה משך שנים והיא התאהבה בו.
כך למשל המקרה של בן שגילה כי אימו האלמנה בת ה-68, שעברה לפני כשנתיים אירוע מוחי קשה ונותרה מוגבלת מבחינות רבות, החלה לפתח מערכת יחסים עם גבר צעיר ממנה, בן 55, אותו הכירה במהלך האשפוז האחרון שלה בבית החולים. הבן, שהיה חרד לגורל אמו, שהינה בעלת רכוש רב, החל לברר פרטים אודות בן הזוג והסתבר לו כי מדובר באדם מפוקפק. חשדו הלך וגדל לאחר שאמו, שאופן קבלת ההחלטות שלה החל להיות מוטל בספק, הוסיפה לחשבונה את אותו אדם כמיופה כוח, לאחר שזה סיפר לה כי הוא איש עסקים הנזקק להלוואה כדי להקים עסק חדש. בצר לו ניגש בנה להתייעצות משפטית כדי להחליט כיצד לפעול.
מקרים מעין אלה הם בעייתיים במיוחד, שכן אם אותו בן זוג נמצא במצב מנטלי טוב, והוא כשיר לבצע פעולות משפטיות ואחרות, הרי שאין כל יכולת להגביל את פעולותיו. כל שניתן לעשות הוא לייעץ לו לערוך הסכם מסודר שיוגש לאישור בית המשפט ו/או להוועץ בעו"ד.
באופן מוזר, המקרים הפחות מורכבים מבחינה משפטית הם בהם בן זוג יכול להיות מוגדר כחסוי מבחינה רפואית או נפשית ואינו יכול לבצע פעולות משפטיות. במקרים אלה, כשרואים שמסתמנת באופק הסתבכות עם בין הזוג המיועד, מומלץ לפנות בדחיפות לבית משפט בבקשה למינוי אפוטרופוס שיגביל את פעולות בן הזוג, וימנע ממנו לבצע פעולות שפוגעות בו וברכושו.
לסיכום , ניתן ורצוי לפתוח פרק חדש של זוגיות בגיל השלישי, אולם כדאי להיערך לפרק חדש זה בצורה מושכלת ולנקוט באמצעים הנכונים, כדי שהאהבה החדשה והזוגיות שנראית מבטיחה לא יסכנו את המסגרת המשפחתית הקיימת וכן את הרכוש שהצטבר במהלך עשרות שנות חיים.
הכותב הוא מומחה לדיני משפחה ולירושות
לפנייה לכתב/ת 
