אני לא רוצה ואני לא יכול להיות ידיד שלך

אני בן 26 וסוף סוף התאהבתי. בפעם הראשונה בחיי הייתי בטוח שזהו, מצאתי את הנפש התאומה שלי. חברים תמיד אמרו שיום יבוא וזה יקרה גם לי, קוצר נשימה כשאני רואה אותה, לילות ארוכים בהם אני רק חושב עליה וכשאני נרדם מגיעים חלומות על מה יהיה איתנו שמציירים עתיד ורוד.

שנינו חיים כרגע בחו"ל, בשליחות של כמה שנים, משתייכים לקהילה ישראלית סגורה וקטנה במקום שלנו אי שם באירופה.

ההתחלה היתה מדהימה, מילים לא יוכלו לתאר כמה אנחנו דומים, איך אנחנו חושבים ומרגישים באותו אופן ואוהבים את אותם הדברים בדיוק. מספיק היה שתסתכלי לי בעיניים ותדעי מה אני חושב ולהיפך. חווינו חוויות וקשיים דומים בארץ ושנינו שמחנו לצאת לשליחות מאותן סיבות.

טרפנו את העיר כמו שרק ישראלים שחיים בחו"ל יכולים. צחקנו על כולם, עשינו שטויות בזמן שכל מי שהיה סביבנו היה בטוח שאנחנו זוג וקינא בקשר המדהים שיש בינינו. ישבנו במשך שעות ודיברנו, כך שאחרי חודש ידעת עליי דברים שהחברים הכי טובים שלי לא יודעים.

סיפרתי לך על כל הפחדים, על הדברים הרעים והטובים שלי, ואת שיתפת אותי בחזרה והמסת אותי בכל פעם מחדש עם החיוך שלך. היית מבלה אצלי לילות שלמים בצפייה בסרטים וצחוקים, אמרת לי שמעולם לא התחברת למישהו כמו שהתחברת אליי ואת מרגישה כאילו אנחנו מכירים מהיום שנולדנו. היינו החברים הכי טובים שאפשר.

אנחנו תקועים יחד ואין לאן לברוח

למרות כל זאת, בכל מה שקשור ל"זוגיות" תמיד היית מרוחקת, חיבוקים ונשיקות על הלחי ולא מעבר. היה לי קשה עם זה, קשה מאוד. לא הצלחתי להבין למה את לא מרגישה כלפיי את מה שאני מרגיש כלפיך.

מטבעי אני בחור ביישן, אבל יום אחד אזרתי אומץ וישבנו לשיחה אמיתית על יחסינו. אז הטלת את הפצצה שעדיין מהדהדת לי בראש - את מאוהבת במישהו אחר ורואה בי את הידיד הטוב שאפשר לדבר איתו על הכל. אמרת לי יותר מפעם אחת שאת אוהבת אותי, אבל לא כחבר.

מאותו יום חיי לא אותם חיים, אני לא יכול להסתכל עלייך יותר. כואב לי לראות אותך מחייכת, כואב לי לשמוע אותך מדברת וכואב לי לשמוע אותך צוחקת. אמרת לכולם בעבודה שאת בטוחה שאני שונא אותך עכשיו, אבל אני לא, אני פשוט אוהב אותך יותר מדי ולהיות קרוב אלייך מכאיב לי. מילא אם היינו חיים בארץ הייתי נמנע מלראות אותך בכלל, אבל אנחנו חיים ועובדים יחד בחו"ל ואין לאן לברוח.

כל כך הרבה לילות מאז לא ישנתי. אני רק חושב כל הזמן איפה את ומה את עושה עכשיו, כותב לך מכתבים ושומר אותם במגירה שלי, בוכה הרבה.

לא יודע אם לחבק או לצעוק "אמרתי לך"

הבחור שבו את מאוהבת לא מתאים לך. שנינו יודעים את זה, וגם אמרתי לך - הוא יפגע בך כמו שפגע בהרבה אחרות לפנייך. הוא מבוגר ממך בהרבה שנים ומתוסבך לחלוטין, אבל את מסונוורת ממנו.

מאז השיחה ההיא עברו חודשיים והדברים עם הבחור השני לא מסתדרים לך, אני יודע את זה בוודאות. אנשים איתם את חולקת את מחשבותייך וכאבייך מאז שהתרחקנו מספרים לי הכל, איך הוא לא מתייחס אלייך, אין לו זמן בשבילך ושאת חושדת שיש לו סטוצים עם אחרות.

אני עומד בצד ולא יודע מה לעשות, לתמוך ולחבק או לזעום ולצעוק "אמרתי לך". אני מעולם לא רציתי דבר אחר מלבדך, את הירח הייתי מוריד אם רק היית מבקשת.

לפני כמה ימים, כשהבנתי סופית שהקשר ביניכם הוא בלון שלא הולך להחזיק מעמד עוד הרבה זמן, חשבתי לנסות שוב את מזלי. הרי אמרת לי בשיחה ההיא שאת לא פוסלת שיום אחד אולי יהיה בינינו משהו, ובכלל בימים האחרונים זה נראה כאילו העניינים בינינו מתחממים שוב.

אנחנו אומרים שלום ומחייכים זה לזה, מידי פעם צוחקים ומעלים זכרונות מהימים היפים, ואת שוב אומרת לי כמה את אוהבת אותי. לאט לאט אנחנו מתקרבים, למרות האזהרות של חברים לעבודה שאומרים לי לא ליפול שוב כמו שנפלתי בפעם הראשונה.

אז עכשיו את הולכת עם הגויים

שלחתי את אחד מהם, שגם אני וגם את מספרים לו הכל, לגשש קצת - והוא חזר עם בשורה שטלטלה אותי שוב. אמרת לו בסודי סודות שאת לא נמשכת אליי ומחפשת חבר מקומי, אירופי.

אז עכשיו את הולכת עם הגויים. הבנתי. אני אף פעם לא הייתי ואף פעם לא אהיה אופציה אמיתית מבחינתך.

אבל איך ממשיכים מכאן, איך מתנהגים כאילו הכל כשורה כשבכל פעם שאני רואה אותך אלף סכינים מפלחים לי את הלב? מה אני בשבילך? יכול להיות שבגלל שאת יודעת שאני מאוהב בך את מנסה להשתמש באהבה הזאת כדי לשאוב עידוד ותשומת לב עד שהאגו שלך יחזור למצב הרגיל שלו ואז תרמסי אותי שוב?

מצטער, זה כבר דורש כוחות שאני לא יכול לגייס. המצב כל כך רע שאני שוקל ברצינות לבקש הצבה מחדש בארץ רק כדי שלא אצטרך לראות אותך. אני מבקש ממך, אל תחייכי אלי, אל תתקשרי אליי, ואל תגידי לי שלום בעבודה. נפגעתי מספיק, לא רוצה ולא יכול להיות ידיד שלך.

רק דבר אחד אני מקווה שיקרה. יום אחד תביני איזו טעות עשית וכמה כיף יכול היה להיות לנו, והלוואי שאז זה יהיה מאוחר מדי בשבילנו, ותרגישי לרגע את מה שאני מרגיש בחודשים האחרונים כל הזמן.

• מאמרים, טורים וסיפורים אישיים על אהבה נכזבת
  

.