די לעושק עובדים: שכר מינימום ענפי - הפתרון

מידי שנה בשנים האחרונות, עם פרסום דו"ח העוני השנתי, שב ומסתבר נתון מדהים. כ- 40% מן העניים בישראל, הינם אנשים עובדים. תופעה זו זכתה לכינוי "עובדים עניים" ("working poor"). אם ניתן היה לסבור כי אנשים מצויים מתחת לקו העוני מכיוון שאינם יכולים או אינם רוצים לעבוד, הרי שמסתבר שבמדינת ישראל בשנת 2010, רבים הם אלה המצויים מתחת לקו העוני למרות העובדה שהם לא רק רוצים לעבוד, אלא גם עובדים בפועל. השאלה המתבקשת הינה, כמובן, כיצד ייתכן כי אנשים שעובדים בפועל נותרים עדיין, הם ובני משפחותיהם, מתחת לקו העוני?

• עוד בערוץ קריירה
  

אחת הסיבות העיקריות לתופעה זו היא העובדה שאין אכיפה מספקת של הנורמות המחייבות בתחום יחסי העבודה במשק. לו היו כל המעסיקים במשק משלמים לעובדיהם את מלוא זכויותיהם כדין, לרבות ובמיוחד את שכר המינימום החוקי, היו ממדיה של תופעת העובדים העניים מצטמצמים באופן ניכר.

בכדי להתמודד עם סוגיית האכיפה הכושלת של חוקי המגן, הוקמה וועדה משותפת לממשלה, לנציגי המעבידים ולהסתדרות, אשר גיבשה המלצות מוסכמות להגברת האכיפה של חוקי העבודה במשק. המלצות הצוות תורגמו להצעת חוק מוסכמת, אשר הוגשה כהצעת חוק ממשלתית ועברה קריאה ראשונה כבר בכנסת הקודמת. כיום מצויה הצעת החוק בדיונים מתקדמים בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אשר בסיומם, בהקדם יש לקוות, תובא לקריאה שנייה ושלישית בכנסת.

הצעת חוק זו יוצרת מנגנונים נוספים ומתקדמים של אכיפה, תוך שימוש באמצעי אכיפה מנהליים, דוגמת התראות ועיצומים כספיים. השלמת תהליך חקיקה זה צפויה להביא לשינוי מהותי באפקטיביות האכיפה של חוקי המגן בישראל, ולהביא איתה לשיפור ממשי במצבם של העובדים בישראל, בעיקר במגזרים החלשים והמוחלשים.

בין כלל הנורמות המחייבות בעולם יחסי העבודה, הזכות הכלכלית הבסיסית של עובד בישראל היא לקבל בגין עבודתו שכר שלא יפחת משכר המינימום. גובה שכר המינימום אמור לאפשר לעובד קיום מינימאלי בכבוד. שכר המינימום נולד תחילה בהסכמים קיבוציים, כאשר בשנת 1987, שודרג מעמדו, והחובה לשלם שכר מינימום לעובדים עוגנה בהוראות חוק שכר מינימום, אשר הפרתן מהווה עבירה פלילית. חוק שכר מינימום קובע כי גובה שכר המינימום יעמוד על 47.5% מן השכר הממוצע במשק, וסכום זה מתעדכן מידי שנה בחודש אפריל. כיום עומד שכר המינימום על 3,850 ₪ לחודש.

החוק קובע עוד כי גובה שכר המינימום יתעדכן בהתאם לשיעורי תוספות היוקר או תוספות ארציות אחרות במשק. אלא שבפועל, קיים קושי ניכר להביא לעדכון שכר המינימום הכללי במשק, וזאת בעיקר בשל העובדה כי העלאה של שכר המינימום גוררת איתה העלאה של עלויות השכר במשק כולו. בשל מבנה השכר במשק, בעיקר במגזר הציבורי, שיש בו עיוותים רבים, והצמדות שכר משורשות, תביא הגדלת שכר המינימום גם להגדלת שכרם של עובדים המרוויחים בפועל שכר גבוה בהרבה משכר המינימום.

בניסיון למצוא פתרון יצירתי לקשר גורדי זה, עוגן במסגרת עסקת החבילה תיקון חקיקה, אשר הביא אל העולם מודל חדש, הוא מודל "שכר המינימום הענפי". התיקון קובע כי הסכם קיבוצי בענף מסוים יסדיר את שכר המינימום, לפי השכר הגבוה בענף.

לאחרונה נחתמו מספר הסכמים קיבוציים אשר נקבע בהם שכר מינימום ענפי. כך, נחתם הסכם קיבוצי בענף השמירה והאבטחה הקובע שכר מינימום ענפי הגבוה ב- 2.5% משכר המינימום במשק. הוראה זו כבר הורחבה בצו הרחבה תקף ומחייב. כן נחתמו הסכמים קיבוציים אשר קבעו שכר מינימום ענפי בענף הסיעוד (עד 4% תוספת), בענף הניקיון והאחזקה (20% תוספת), ולאחרונה גם בענף הבניין (תוספת של 500 ₪ לחודש). הסכמים אלה מצויים בשלבים שונים של תהליכי הוצאת צווי הרחבה על ידי שר התמ"ת, כאשר לאחר הוצאתם יהפכו אף הם לנורמות מחייבות של שכר מינימום ענפי.

היתרון המרכזי של השימוש בשכר מינימום ענפי, הוא שהמדובר במכשיר מדויק יותר, המאפשר לקבוע העלאה נכונה ואפקטיבית יותר של שכר העובדים במגזרים החלשים ביותר, מבלי לגרור ייקור כללי של עלויות ההעסקה במשק כולו. יש לקוות כי בשבועות ובחודשים הקרובים יושלמו הליכי הוצאת צווי ההרחבה גם בענפים נוספים, כך שגם עובדי ענפים אלה יזכו להתפרנס בכבוד, מבלי שנמצא אותם שוב מופיעים בנתוני דו"ח העוני הבא.

הכותב, שי תקן, הוא היועץ המשפטי של האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות הכללית.

רוצה לספר לנו על תלאותיך בחיפוש עבודה? רוצה לכתוב על קשייך כאם עובדת? רוהצ לשמח את הקוראים בסיפור כיצד הצלחת להשתחל לעבודת חלומותיך?כתוב לנו טור.