חנינה למתנגדי ההתנתקות: "איחוי וריפוי הפצעים"

גורמים בימין בירכו אמש (יום ב') על אישור החוק אשר מבטל את כל העונשים, למעט עונשי מאסר בפועל, שנגזרו בגין עבירות הקשורות להתנגדות לתוכנית ההתנתקות מרצועת עזה - גם אם מבחינת חלק מהם מדובר במעט מדי, מאוחר מדי. בתנועת שלום עכשיו, לעומת זאת, איימו בעתירה לבג"ץ בטענה שמדובר בחוק מפלה.

עורך הדין נפתלי ורצברגר, אשר מייצג עשרות נערים שנגדם הוגשו כתבי אישום על רקע פעולות ההתנגדות להתנתקות, אמר ל-ynet כי "יש מאות אנשים שזה עבורם יום שמח, ויש איזושהי מידה של איחוי וריפוי של הפצעים והפגיעה בעקבות ההתנתקות".

צמיג בוער בעמונה, במהלך הפינוי מגוש קטיף (צילום: איה בן עמוס)

לדבריו, "הרבה מאוד חיילים שבשעה זו יושבים על הגבולות ביחידות מובחרות, סוגרים מעגל ופותחים פתח לעתיד עם מחיקה של הפעילות ההפגנתית שלהם שהייתה אמורה לשבש את המשך חייהם". עם זאת, הוא ציין כי "המבחן של החוק יהיה ביישום שלו".

החוק קובע כי אם הורשע אדם בעבירה על רקע ההתנגדות להתנתקות, לא יבוצע גזר דינו, ורישומו הפלילי יימחק.

 אם החל כבר ביצוע גזר הדין - הוא ייפסק, אם יבקש זאת הנאשם. אך החוק לא יחול על מי שהוטל עליו עונש של מאסר בפועל (כמו במקרה של פגיעה בנפש או עבירות אלימות חמורות). כמו כן, לא יחולו על עונשים שגזרו בתי דין צבאיים. 

עו"ד ורצברגר הצביע על כמה קשיים שעשויים להתעורר, למשל במקרים של אנשים שכבר ריצו את עונשם, בכך ששילמו קנס למשל. "צריכים לפתוח תיקים חמש שנים אחורה", הסביר, "יהיה פה תהליך די ממושך של יישום החוק הלכה למעשה". 

טעם חמוץ - וחומצה

"הכנסת עשתה היום צעד נוסף וחשוב לתיקון העוול של תכנית ההתנתקות הכושלת", אמר יו"ר הקואליציה ויו"ר סיעת הליכוד, חבר הכנסת זאב אלקין. "הצלחנו לגייס כמעט את כל סיעות הבית לתמוך בחוק. יש בכך מסר חשוב של איחוי הקרע בעם שנגרם כתוצאה מההתנתקות".

נגד כ-300 בני אדם נפתחו הליכים משפטיים בגין חשד לעבירות שביצעו בתקופה שלפני תוכנית ההתנתקות או במהלך מבצע הפינוי עצמו. מארגון זכויות אדם ביש"ע, בראשות אורית סטרוק, אשר יזם וליווה את החוק, נמסר כי "הוא מתקן רק במקצת מהעוול שנעשה למפגיני ההתנתקות, אך שום חוק לא יפצה אותם על המכות והמעצרים הבלתי מוצדקים, על ההשמצות כאילו זרקו חומצה, הכסף שבזבזו על עורכי דין וההשפלה שחשו כשנדרשו לעבור בדיקת קב"ן לפני גיוסם".  

חבר הכנסת מיכאל בן ארי (איחוד לאומי) טען כי "מדובר באחיזת עיניים". לטענתו, "הפרקליטות הצליחה לשנות סעיפים רבים, כך שנאשמים שחסמו כביש לא יזכו בחנינה. שוב מסתבר כי הפרקליטות שולטת בבית המחוקקים". 

עמיתו לסיעה, חבר הכנסת אורי אריאל, היה פחות נחרץ. "נעשה עוד צעד קטן לקראת ההכרה שעצורי ההתנתקות הם מטובי בחורינו ולא פושעינו", אמר, "אבל שלא תהיה טעות - טוב היה לו חוק זה לא היה בא לעולם. רק בגלל ההתנהלות המרושעת של הפרקליטות ומערכת המשפט בימי ההתנתקות, נאלצנו לחוקק את החוק שעבר היום".

שלום עכשיו: "החוק פוגע בעיקרון השוויון" 

לעומת זאת, בשלום עכשיו הביעו מורת רוח מאישור החוק בקריאה שנייה ושלישית. "נשקול לעתור לבג"ץ כנגד חוק החנינה למתנגדי ההתנתקות. החוק פוגע בעיקרון השוויון, ומפלה לטובה מפגינים מצדה הימני של המפה ומעניק לתומכי המתנחלים יחס מועדף".  

גם יו"ר בל"ד, ח"כ ג'מאל זחאלקה, תקף את המהלך: "על פי החוק, המתנחלים הם כאן מעל החוק. החוק יעודד פורענות נגד פינוי התנחלויות, במקום הרתעת עבריינים,

 ומציב הרתעה מפני פינוי התנחלויות, וזה בדיוק מה שהממשלה רוצה – במקום שלום עם הערבים, שלום בין יהודים".

אגב, במהלך הדיון על החוק במליאת הכנסת, שאל ח"כ אברהים צרצור (רע"ם-תע"ל) את יו"ר הכנסת, רובי ריבלין, "מה עם הטראומה של שפרעם, זה דומה לדעתך?".

ריבלין השיב בנימת הזדהות עם מי שנאשמים בלינץ' במחבל היהודי עדן נתן זאדה: "זו טראומה מסוג אחר. הטראומה של שפרעם, לא היה מעלה על הדעת, אם למשל החייל היה נתפס ולא נהרג, שלא להעמידו לדין ולמצות את כל חומר הדין. אותם אנשים אשר פרעו בו, אני הייתי מייצג אותם במשפט מתוך כורח והגנה עצמית. אני הייתי מייצג אותם", הדגיש יו"ר הכנסת.