מנהגים ישנים הם האויב הגדול להגשמה אישית
ש', היא מנהלת בכירה בחברה פיננסית, אם סבתא ובעיקר - עסוקה מעל לראש בכולם חוץ מעצמה. התסכול הביא אותה אלי, הצלחנו בתחילה לפנות לה זמן אצלה ביומן ובראש; אך התברר שלא היה בה הכוח וההתמדה לשנות מנהגים ישנים
ש', מאומנת שלי, אישה בשנות ה-50 המאוחרות לחייה, בעלת משפחה וסבתא, מנהלת בכירה בחברה פיננסית.
תלונתה המרכזית שאין מספיק שעות ביממה כדי להספיק הכל. היא מבינה כמה זה חשוב ללכת לחדר הכושר, אפילו עשתה מנוי במכון יוקרתי, אך היא בקושי מגיעה פעם בשבוע, למרות שהייתה מעוניינת להגיע 3-4 פעמים, כפי שהמליץ רופאה. זה פשוט לא קורה.
זו בעיה? הפיתרון נשמע פשוט לא? ניהול זמן קפדני והבעיה נפתרה - אז זהו שלא.
ש' היא אישה חזקה, מאוד מוכשרת ובעלת יכולות, לנהל זמן היא יודעת מצוין, אבל תמיד כשמדובר במשהו עבורה, איכשהו, לא נשאר זמן. לנכדים תמיד תמצא זמן, להכין ארוחת שבת מושקעת לכל המשפחה המורחבת מדי שבוע, כמובן שיהיה זמן, להספיק הכל ויותר מזה בעבודה, מובן מאליו.
אז מה הבעיה?
הבעיה היא שזו גישת חיים שאינה תורמת לפרט המחזיק בה. ראיית העולם שלה אומרת: הכל חשוב, את הכל צריך להספיק, להכל מתכננים ומקצים זמן, ובסוף רק אם נשאר זמן, היא מגיעה אל עצמה - כלומר לא מגיעה.
- אז שוחחנו באופן ממוקד על ערך עצמי, שהסתבר שנמצא אי שם למטה. עזרתי לה לראות איזו אישה מדהימה היא, כמה שהיא מוכנה להשקיע, להשתדל, לארגן, לנהל, ליישם, להוציא לפועל גם במישור המשפחתי וגם בקריירה.
- היא קיבלה "שעורי בית" לגבות עדויות מקרובי משפחה ומעמיתים על פועלה וערכה בעיניהם. היה לה מאוד קשה עם זה, אך היא עצמה מתקשה "להעיד על עיסתה" - הצלחתי לשכנע אותה לעשות זאת. אז היא קצת "התפדחה" אבל היא הבינה שהיא רק יכולה להרוויח מזה.
מה היא גילתה?
- היא גילתה שהמנכ"ל בחברה בה היא עובדת רואה בה "יד ימינו" ושהוא סומך עליה בעיניים עצומות.
- שבן זוגה תופס ממנה "האישה המושלמת, שיודעת לעשות הכל",
- וזו דעתם של כל הסובבים אותה.
כשסיפרה לי על העדויות הללו היא הייתה קצת מובכת ובעיקר מאושרת, פתאום הייתה לה אפשרות לראות את עצמה באור נפלא ושופע. עכשיו הגיע השלב הבא - ש' החליטה לאמץ גישה חדשה, גישת ה'אני חשובה' והתחילה לבנות הגדרות עשייה בהתאם.
תוך מספר שבועות היא הצליחה להגיע לחדר הכושר לפחות 3 פעמים בשבוע. היא החליטה לעיתים לומר גם "לא" לכל מיני בקשות שהיו על חשבונה, היא יצרה כללים ששמרו עליה, חרגה פחות בשעות העבודה, החליטה למשל לארח אחת לשבועיים בשבת ואחת לשבועיים להתארח.
בזמן שחסכה שיבצה אימונים בחדר הכושר, הלו"ז שלה רשום ביומן, הישיבות בעבודה, הפגישות עם הנכדים, הפדיקור והאימון בחדר הכושר, הכל מופיע שם ולהכל הוקצה זמן. גם הזמן בשבילה ולמענה.
סוף טוב הכל טוב?
זה עבד, אך רק לתקופה קצרה. כמו כל גישה, היא עובדת אם בוחרים לפעול מתוכה, ש' התקשתה לשחרר את ההרגל הישן ותוך כמה שבועות חזרה לסורה. היא לא הצליחה לייצר הרגלים חדשים במקום הישנים - שהם הרגל של שנים. היא החליטה לגדוע את התהליך באיבו ."אני יודעת שאני רק אפסיד מזה. אבל זה קשה לי מדי", היא אמרה.
לא כל הסיפורים הם סיפורי הצלחה גדולים. ש' טעמה איך זה יכול להיות כשהיא בוחרת לשים את עצמה במרכז. אולי, עכשיו שהיא יודעת איך ומה זה מצריך ממנה היא תבחר לעשות זאת שוב והפעם להתמיד.
לכן חשוב לזכור, תהליך אימון אישי הוא תהליך מאמץ ומצריך כוחות נפש, ליווי ועידוד. הרבה יותר קל להכנע להרגלים הישנים. אם אתם באים רק כדי לחלוק את הקשיים, ולא לשנות ולצאת מאזור הנוחות - חבל על הכסף והזמן שאתם משקיעים. עליכם להיות מוכנים לשנות את דרכי הפעולה וההתנהגויות המזיקות - גם במחיר יציאה מ"אזור הנוחות".
נטע קירש היא מאמנת להישגיות אישית. ניתן לשאלות ופניות ניתן לפנות אליה בדוא"ל .
לפנייה לכתב/ת 
