גם סרבנית גט משלמת, ועוד איך
במשך שש שנים סירבה אשה לקבל גט מבעלה, אך איום בתביעת נזיקין גדולה - פתר את הבעיה. כשמצטרף לכך פסק דין תקדימי, לפיו גם סרבנית גט תשלם פיצויים - תופעת סרבנות הגט צפויה להצטמצם, אצל גברים ואצל נשים
בפסק דין תקדימי נקבע בשבוע שעבר כי גם גבר זכאי לפיצויים מאשתו הסרבנית, וללא קשר להליכים המתנהלים בבית הדין הרבני. אין ספק שזהו פסק דין חשוב ביותר, שישפיע רבות על התנהתלות הצדדים בדרך לגט: לא עוד "סחבת" שנועדה להתיש את הצד השני - בעל או אשה.
במקביל לפסיקה החשובה, גם "מרכז צדק לנשים" נחל בשבוע שעבר הצלחה מעין זו. לפני כשש שנים עלו נישואיו של יצחק (שם בדוי) על שרטון, ומאז הוא ואשתו חיים
בנפרד. אלא שהאישה מצידה סירבה בכל תוקף לקבל גט, ומאז חרם דרבנו גרשום לא ניתן לגרש אשה בניגוד לרצונה.
הצדדים אמנם ניהלו את כל ענייני הרכוש בבית המשפט, והבעל היה נכון לקבל כל החלטה שתיקבע שם - אך האישה ניסתה את כוחה בדרישות כספיות שאינן מגיעות לה על פי חוק. זאת, אולי דווקא משום שבני הזוג הינם אנשים דתיים והאישה ידעה כי הבעל לא יוכל לחבור לאשה אחרת, עד אשר לא יסיים את הפרק הזה בחייו.
מרכז צדק לנשים תבע את האישה לקבלת פיצויים בסך מאות אלפי שקלים בגין הנזקים שהיא גורמת לו, ועוד לפני הדיון הראשון בבית משפט, האישה הסכימה לקבל את הגט והעניין סודר. "אני מחכה למעלה משש שנים לרגע הזה", אמר יצחק, "בזכות תביעת הנזיקין קיבלתי את הגט. אין מאושר ממני".
הפסיקה התקדימית של השופט מנחם הכהן רק תסייע בעתיד לסייע לבני זוג - גברים או נשים - שמתקשים לקבל גט. הכהן תיאר בפסק דינו את התהליך המחשבתי שעבר עליו למן שנת 2004, אז קבע פסק דין תקדימי שחייב סרבן גט לשלם פיצויים: "סבור הייתי כי רק בנסיבות שבהן חויב בן הזוג להעניק הגט - קמה עוולה, אולם ככל שהפכתי בנושא, אין אני סבור עוד כי זהו רף מחייב להגשת תביעה מעין זו הניצבת בפני, ואין בית המשפט הדן בתביעה שכזו צריך להגביל עצמו במתן הסעד הנתבע למועד שבו חייב בית הדין הרבני לראשונה את הבעל להעניק את הגט".
במילים אחרות: הפיצויים שייקבעו לסרבן או סרבנית הגט מנותקים לחלוטין מכל החלטה ופסק דין של בית הדין הרבני. הגישה הזאת, שכבר נקבעה בפסק דינו התקדימי של השופט גרינברגר, מייתרת את הצורך בפסק דין לחיוב גט של בית הדין הרבני.
פסק הדין הנוכחי הוא תקדימי בשל כך שנקבע כעת כי גם אישה סרבנית תידרש לשלם מחיר על הגבלת החופש של הבעל לבחור להיפרד ולהשתחרר ממסגרת הנישואין. אמנם ברור כי עיגונו של גבר הוא קל יותר מעיגונה של אישה, אבל הדברים הללו נלקחו בחשבון בקביעת סך הפיצויים.
גט זה לא משחק
אם כך: לא עוד מאבקים עקובי דם בבית הדין הרבני. לא עוד מאמצים קשים, והוצאות כספיות לחוקרים פרטיים,
להשגת ראיות חותכות שבן הזוג בגד. מספיק שאדם ישכנע את בית המשפט כי הוא נחוש בדעתו להתגרש, כי הוא פעל באופן שהצד השני הבין זאת באופן ברור וכי אי-מתן הגט גורם לסבל. מפרק זמן סביר מכאן והלאה, בלי כל קשר להליכים המצויים בבית הדין, בן הזוג עשוי להיתבע לשלם על חוסר הסכמה לתת/ לקבל גט.
בעבר הציעו עורכי הדין ללקוחות שלהם לנקוט בשיטת הסחבת, גם אם הם הבינו שהנישואין הגיעו לסופם. בעקבות תביעות הנזיקין אנו מצפים לכך שעורכי דין ימליצו ללקוחות שלהם לא לשחק עם הגט. הגט אינו משחק - ואין לעשות בו ניצול ציני לטובת הישגים. אם הצד השני דורש גט - כדאי לגמור עם העניין, להסדיר גט ובמקביל לנהל הליכים לחלוקת הרכוש.
- רבקה לוביץ' היא טוענת רבנית, העובדת ב"מרכז צדק לנשים",
טל': 02-5664390