מעסיק עובד זר שלא כחוק? הכן את הארנק

לאחרונה החליטה הממשלה להקשות על מהגרי העבודה נמצאים בישראל מתוך מטרה לצמצם את מספרם בארץ. אין מדובר רק על הצהרות. לפני כשבועיים, החלו פקחי יחידת הסמך לעובדים זרים במשרד הפנים לפשוט על בתי עסק במטרה לאתר עובדים זרים אשר מועסקים ללא אשרת עבודה מתאימה וכן לבדוק כי המעסיקים עומדים בהתחייבויות אשר נטלו על עצמם, עת ביקשו להעסיק את העובדים הזרים ובדרישות החוק.

• שוב מסתבכים: אהוד ונילי ברק העסיקו עובדת זרה
• מסתמן: ברק ישלם 5,000 ש' קנס על הפיליפינית
  

הביקורות נערכות בכל ענפי המשק, לרבות במסעדות, אתרי בנייה, חברות היי-טק, בנקים זרים, משרדי חברות תעופה זרות, ועוד.

מנתונים שהוצגו לשרי הממשלה, עולה כי בדצמבר 2009 שהו בישראל כ-255 אלף עובדים זרים, ששיעורם מסך המועסקים הכולל במגזר העסקי עמד על 10.4%. כ-125 אלף מהם שוהים בארץ שלא כדין וכ-77 אלף עובדים זרים חוקיים מועסקים ב-5 ענפים מרכזיים - סיעוד, חקלאות, בניין, מסעדות אתניות אסיאתיות ותעשייה.

החמרת הענישה

אם לא די בחוק ההסדרים שקבע תקנות נגד מעסיקים אשר יעסיקו עובדים או מומחים זרים חוקיים, אך שלא על פי הדין, הרי שבהתאם לתוכנית שהובאה לאישור השרים, יוחמרו גם הצעדים נגד המעסיקים של עובדים לא חוקיים.

פקחי משרד הפנים מבקרים בתדירות יומיומית בבתי העסק השונים. במסגרת תכנית העבודה של רשות המסים לשנת 2010 ואילך, ייערכו גם ביקורות ניהול ספרים לצרכי מס אצל נישומים המעסיקים עובדים זרים בניגוד לחוק - זאת על מנת לוודא שהעסקתם שלא כדין לא לוותה גם בעבירות מס שונות.

בין יתר צעדי הענישה ניתן למנות הגשת כתב אישום פלילי ועונש כספי מינימלי של 10,000 שקל למעסיק יחיד ו-25 אלף שקל לחברה שמעסיקה עובדים זרים שלא כחוק. בנוסף, יבוטלו היתרי העסקה בגין כל עובד זר לא חוקי שייתפס אצל אותן חברות. בתחום המיסוי מתוכנן שלא לאפשר הכרה בהוצאות ההעסקה של עובד שאינו חוקי.

מעביד שמעסיק עובד זר ללא היתר עבודה צפוי לקבל עונש מאסר של עד שנה או קנס עצום של עד 104 אלף שקל. נוסף על כך, הוא חשוף גם להטלת קנס יומי מתמשך של 5,200 שקל עבור כל יום בו הועסק העובד שלא כדין. מעבר לכך, במקרים שהמעסיק לא החזיק מסמכים כראוי, או לא המציא אישור רפואי כקבוע בחוק - יוגדל הקנס ויגיע לסכום של עד כ-104 אלף שקל.

החוק מטיל על נושא המשרה בחברה את החובה לפקח ולעשות ככל שניתן להסדרת העניין תוך שהוא אחראי לכך באחריות אישית, ואם לא יעשה כן - יהיה חשוף לשורה של סנקציות אישיות, ובכללן: קנסות ואף אישום פלילי ומאסר במקרים מסוימים. במקרה של קביעה עתידית כי מדובר בעבירה שקלון לצידה, יגרור הדבר גם אי יכולת לשמש כנבחר ציבור או דירקטור כדירקטור מטעמו.

העסקה שלא בענף שצוין בהיתר

מעסיקים שקיבלו היתר להעסיק עובד זר בענף מסוים, מוצאים לנכון מעת לעת להעסיק אותו בעבודות אחרות, בכפוף לצורך, שלא בענף שצוין בהיתר. לדוגמא: עובד זר מתחום הסיעוד, המועסק במסעדה. עבירה נפוצה נוספת היא העסקת העובד בעבודה שלא צוינה בבקשה לקבלת ההיתר. לעיתים אף מדובר במקצועות דומים בשירות המעסיק: כך למשל הוגשו כתבי אישום כנגד מעסיק אשר קיבל היתר להעסיק עובד זר כרתך, ובפועל נצפה כשהוא עוסק בריצוף. כמו כן, קיימת תופעה בה העובד הזר נויד לעבודה אצל מעסיק אחר, ללא אישור מראש ובכתב מהגורם המוסמך.

בין אם בשל רצון לחסוך בתשלום למתורגמן, ובין אם מסיבות אחרות, נוטים מעסיקים להתקשר עם העובד הזר בחוזה עבודה מפורט בכתב, שאינו מתורגם לשפה שהעובד הזר מבין. כמו כן, רבים אינם טורחים למסור לעובד הזר עותק ממנו. נוסף על כן, לשון החוק מחייבת לכלול בחוזה את תנאי העבודה שסוכמו בין הצדדים, אף בפועל, לא תמיד מקפידים לעשות כן. ישנם פרטים רבים שאמורים להופיע בחוזה. כך למשל, זהות המעסיק והעובד הזר, תיאור התפקיד, שכרו של העובד הזר, תשלום בגין שעות נוספות , ביטוח רפואי, דיור, מועדי התשלום וכו'.

מעסיקים רבים טרם הפנימו כי עליהם להסדיר ביטוח רפואי לעובד הזר אצל מבטח בעל רישיון בתוקף, שיהיה בתוקף כל עוד העובד מועסק. כמו כן, מוטלת החובה למסור לעובד העתק מפוליסת הביטוח בשפה שהעובד הזר מבין. חרף זאת, רבים מהמעסיקים פועלים בניגוד לחוק ומנכים משכרו של העובד יותר מהסכום המקסימאלי המותר - 106 שקל לחודש, ובסך הכל, לא יותר מ-25% משכרו של עובד מדי חודש, בגין כל הניכויים המותרים על פי החוקים והתקנות הרלוונטיים.

במקרה בו אין באפשרות המעסיק להעמיד לרשות העובד הזר מגורים הולמים למשך כל תקופת עבודתו אצלו, ועד ל-7 ימים לאחר מועד סיום העבודה לפחות, הוא רשאי לשכן את העובד במגורים חלופיים. בפועל, על אף שהחוק קובע תקרה לסכום שניתן לנכות משכרו של העובד הזר בשל כך, רבים מנכים סכומים גבוהים מהמותר בתקנות, בהתאם לאזור המגורים. כך למשל, באזור המרכז מותר לנכות עד 228.70 שקל.

עבירה נפוצה נוספת היא ניכוי יתר של סכומים במצב בו העובד משוכן במגורים שהינם בבעלות המעסיק. החוק מתיר לנכות משכרו של העובד עד מחצית מהסכומים הקבועים בו, אך בפועל, רבים מנכים סכומים גבוהים מכך.

אי החזקת מסמכים

החוק מחייב את המעסיק להחזיק במקום העבודה את הרישומים והמסמכים הנוגעים לתנאי העסקת העובד. לכאורה, מדובר במטלה פשוטה, אך רבים המקרים בהם אין המעסיק טורח לעשות זאת, בין אם מחוסר מודעות או בין אם אין ברשותו את המסמכים הנדרשים. מומלץ ביותר להכין אוגדן מסמכים מסודר לכל עובד בנפרד, עם חוצצים מנוילנים לכל סעיף, דבר אשר יקל על המעסיק להוכיח לפקחי משרד הפנים כי העסקת העובד מתבצעת בהתאם ללשון החוק. מומלץ כי האוגדן יכלול צילום הדרכון ואשרת העבודה, ביטוח רפואי, הוכחת דיור הולם, חוזה העסקה בעברית ובשפה מובנת לעובד, העתק תלושי שכר, הוכחת תשלום שכר, דו"ח שעות העסקה.

קיים צורך לקבל היתרי העסקה עבור מומחים זרים המועסקים בישראל. מנהלי חברות סוברים בטעות כי אם המומחה מגיע לפרק זמן קצר, גם אם שכרו משולם בחו"ל - אז אין צורך לקבל היתר. אלא שרשויות ההגירה עשויות לעכב או לשלול דרכונו של מומחה זר שמגיע מעת לעת לארץ בטענה כי הוא בא לעבוד לפיכך יש להוציא היתר להעסקת למומחים יכול להיעשות בכל מסגרת מקובלת של העסקה, תוך הבהרת מבנה ההעסקה המדויק במסגרת הבקשה.