שתף קטע נבחר

 

הרבצ"ר, התגייס למען החיילות

הרב רפי פרץ הוא יוצא ישיבת "הר המור", שמשנתה המתנגדת לגיוס בנות ידועה. כדי להעניק לחיילות תחושה של קבלה והערכה, על הרב הצבאי הבא לבחון פיתוח תפקידים נשיים ברבנות הצבאית, כדי לסייע מבחינה רוחנית ללובשות המדים

הרב רפי פרץ יהיה הרב הצבאי הראשי הבא. תת-אלוף, הרב רפי פרץ. אכן, הוא ניחן בכל המעלות: תלמיד חכם וכריזמטי מהטייסים הדתיים הראשונים, בוגר בני-עקיבא וחרד"לי, אבל בכל זאת ממלכתי (הטעם על הלמד, כמובן), שמשמעו בציבוריות הישראלית התנגדות לכל סירוב פקודה.

 

הרב פרץ עומד בראש מכינת "עצם", המכונה בפי החבר'ה עצמונה. סוד גלוי הוא שבישיבות התיכוניות מעודדים את החבר'ה שאפעס, מתנדנדים, ללכת לעצמונה. הרב רפי, זה ידוע, ייָשר אותם. פגשתי לא מעט נערים שבשלהי י"ב שאלו שאלות קשות על אמונתם וזהותם הדתית, ולאחר תקופה קצרה בעצמונה הרגישו אחרת לגמרי: מחויבות להלכה, התלהבות, אמונה, ושמחה בלימוד תורה. כל אלה מצטרפים בעצמונה ל"מורעלות" בכל מה שנוגע לשרות הצבאי: הכי קרבי, הכי תובעני.

 

נדמה לי, שחלק מהשמחה על המינוי הצפוי נוגעת לתקווה שהרבצ"ר פרץ יצליח אולי לקרֵב, באמת. ובכל זאת, הקונפליקט בין ישראליות של צבא למכינה ורוחהּ עמוק ממה שנראה לרגע.

 

כך וכך שנים בשמן המור 

בית המדרש שבו גדל הרב פרץ הוא זה של מובילת "ישיבות הקו", הלא היא ישיבת "הר המור", ושם ברור למשל, כי אסור לבנות להתגייס לצבא. פסיקה זו של הרב טאו, מי שהיה רבו של הרבצ"ר הבא, מובנת מאליה כמעט כמו האיסור לאכול חזיר.

 

אם כך, אני תוהה על אודות המפגש המזומן לחיילות הדתיות עם הרבצ"ר החדש. איזו ציפייה יכולה להיות להן ממנו, אם הבחירה שלהן כנערות דתיות מגלמת לכאורה איסור ברור כל-כך? האם הוא יוכל להעריך את תרומה והמחויבות שלהן לשרותן הצבאי, כמו שהוא מעריך את המורעלות של חניכיו במכינה? האם יהיה קשוב לעמדתן הדתית? ומה עמדתו בפער בין הדימוי הבעייתי של בנות דתיות המשרתות בצבא לבין העובדות?

 

ונניח שהרבצ"ר או מישהו מטעמו עומד מול סיום קורס קצינות אימון גופני, אלה קצינות העתיד: מה יש בפיו לומר להן? איזה תפקיד רוחני הוא יראה לעצמו ולרבנות הצבאית אל מול מיטב בנותינו, קצינות במודיעין ימי או משרתות ב"מוסד"?

 

אני יכולה לשמוע את קולות המחאה המוכרים: בזה ימדד הרבצ"ר? איזה זוטות! למה זה בכלל משנה? אבל להווי ידוע: היחס לנשים בצבא הוא נייר לקמוס ליחס לנשים בחברה בכלל. (ויש מי שיטען שזהו מדד לסובלנות לכל "אחר"). אותה השקפת עולם שלא נותנת מקום לנשים בצה"ל, גם לא תתן להן מקום בציבוריות אחרת ותבהיר להן כי אמהות היא חזות הכל.

 

המשימה החינוכית שלקחה על עצמה מכינת "עצם" היא "בניין אישיות כלל ישראלית היונקת ערכיה מאמונת ישראל ותורתו". אין לי ספק כי חזון זה מכוון בעיני הרב פרץ גם לנשים. אם כן, האם לא ראוי ששרותן הצבאי של בנות יתרום לגיבושה של אישיותן הכלל ישראלית לטובת העם כולו?

 

רבה סרן

אני מציעה לרבצ"ר פרץ כי כבר בימיו הראשונים בתפקיד יבקש להפגש עם יוהל"ן, יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים גילה כליפי-אמיר, וישמע ממנה על פעילותה בפתיחת

אפשרויות לשירות משמעותי ומכבד של בנות בצה"ל. שיתוף פעולה כזה יכול להיות מקדם עבור חיילות צה"ל ועם ישראל כולו. ייתכן שיש מקום לפתח תפקידי קצונה של נשים במערך הרבנות הצבאית  כדי לאפשר תמיכה רוחנית לחיילות דתיות וחילוניות. לא בדיעבד - כיוון שהן, אבוי, התגייסו - אלא לכתחילה, מפני שהן מגינות על העם והארץ. נדמה לי, שרבים מצפים לשמוע את מוצא פיו של הרב"צר הבא בעניין זה. במקביל ניתן יהיה גם לפתח מודלים לשילוב חיילות דתיות במגוון תפקידים, שייתכן שעד עתה נמנעו מהן מסיבות הלכתיות או חברתיות.

 

אני מקווה ומתפללת שהקב"ה יתן לרב פרץ ולפקודיו את התבונה לעמוד מול כל קבוצת חיילות חילוניות ודתיות שהן מדריכות חי"ר או לוחמות בקרקל, מד"סיות, רכ"איות או קצינות הוראה ולומר להן: "כִּי יוֹדֵעַ כָּל-שַׁעַר עַמִּי כִּי אֵשֶׁת חַיִל אָתְּ". (רות, ב' א'). ואידך זיל גמור.

  

  • חנה פנחסי היא דוקטורנטית במחלקה למגדר בבר-אילן, ועמיתת מחקר במכון הרטמן.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
הרב פרץ
צילום: נחום ברנע
חיילות בשטח
צילום: AP
מומלצים