להכין קפה זה קצת כמו מין אוראלי
הבעיה צצה כבר בהתחלה: מקורו של הקפה במטבח, ולא באפריקה כמו שכמה עקשנים טוענים. והמטבח משום מה נחשב מקום רע מאוד להיות בו
עם חלב או בלי, כמה סוכר או סוכרזית אם בכלל: כביכול מדובר במחווה פשוטה של אדם אחד לאדם אחר, אבל בפועל היא מבטאת קבלת מרות, סמל לניצול, או אפילו נחשבת לפעולה אינטימית של ממש. כן, כן, מה שמעתם.
איך קרה שסדרת הפעולות הפשוטות שכרוכות בהכנת קפה והגשתו הפכו עם הזמן לטעונות כל כך? הבלגן מתחיל כבר בהתחלה (הרעה מאוד), כי מה שצריך בשביל להכין קפה נמצא במטבח, ומשום מה המטבח נחשב מקום רע מאוד להיות בו. עצה ממני: אל תשאלו את האשה למה, כי יש מצב די טוב שהיא תתעצבן.
לא מספיק שמקורותיו של הקפה במטבח – יש כמה עקשנים שיטענו שמוצאו האמיתי הוא באפריקה. אבל הם טועים, וחוץ מזה גם שם יש מטבחים – בדרך כלל הוא לא חלק מהגדרת התפקיד של העובד, אלא אם הוא עובד בבית קפה. וכמו כדי להוסיף חטא על פשע: הכנת קפה לעצמו אינה צורך ממשי בשוטף, שלא לומר שלמעשה מדובר בסוג של הפסקה מן העבודה, או פינוק, לא עלינו.
וכמו פטריות חמדניות אחרי הגשם, מופיעים להם כל מיני אנשים, לפעמים הם מעבידים או מפקדים חצופים, שמבקשים לעצמם את אותו הפינוק באדיבות זה או זו שכפופים אליהם בהיררכיה. אני לא אתפלא אם יום אחד ייחקק חוק האוסר לבקש ממישהו או ממישהי להכין לך קפה אם נענית פעם אחת בשלילה.
הכנת קפה למישהו אחר היא פעולה אינטימית
אל תראו במשפטים בנוסח "למה את/ה לא מכינים גם לי על הדרך" או "אם כבר אתה מכין..." משפטים תמימים. מדובר בבחינת גבולות ואל, אני חוזר שוב פעם, אל תכינו! כי ברגע שהכנתם, יש מצב אם לא שמתם לב עדיין, שאתם שפוטים של מישהו. הכנת קפה צריכה לבוא כמחווה של רצון טוב מצדכם ולא ביוזמתו של הצד השני, לפחות לא בשלבים הראשונים של ההיכרות.
כמו שלא נותנים חיבוק או מנשקים כל אחד, בטח לא ישר על ההתחלה כך גם לא מכינים קפה לכל אחד. יותר מזה, אם אכפת לך ממישהו שמכין לך קפה - אל תתגאה בכך שהוא זה שהכין לך. הכנת קפה למישהו אחר, בשונה מחיבוק או נשיקה קצת דומה דווקא למין אוראלי. נכון, זו השוואה קצת הזויה אבל נכונה.
הכנת קפה למישהו אחר היא מחווה אישית ואינטימית, שאל לו למקבל הקפה להתרברב לגביה כלל וכלל. אם אתם חושפים בפומבי ומשוויצים בעובדה שמישהו מכין לכם קפה, אתם למעשה משפילים אותו. שימו לב שהתגובה לגילוי הזה לעולם לא תהיה חיובית.
רק תגידו "היא מכינה קפה מצוין" ויגיע בתגובה משהו כמו "מזל שאתה יודע לשטוף כלים מצוין". שימו לב! גם במחמאות לגבי טיבו של הקפה צריך להיזהר. שוב, תחשבו איך נשמעות מחמאות על מין אוראלי לצד המעניק.
הקפה עושה את האדם
הידיעה איך מישהו אוהב את הקפה שלו היא סמל להיכרות מעמיקה עם אותו אדם. שימו לב שאנשים מציינים בסיפוק שהם יודעים בדיוק איך אתה אוהב את הקפה שלך. ושוב, להם מותר להגיד את זה ואפילו להתגאות בכך, ולך ברוב המקרים אסור.
קפה יכול לחשוף דברים על אודותיך ועל האנשים הקרובים אליך: מי אתה בעצם, טיפוס של בוציה – עממי. קפה נחלה עם הל – אחד שמבין או מילואימניק. אספרסו – וורקהוליק שחוזר הביתה מהעבודה בתשע במקרה הטוב. הפוך – מטרוסקסואל. ואם אתה בכלל שותה קפוצ'ינו – עוד יותר מטרוסקסואל.
בין מגלי עתידות יש את אלו שקוראים בקפה ומישהו שאתם לא אוהבים הוא "לא כוס הקפה שלכם" – הקפה הוא חזות הכל.
אז כשאתם מכינים לכם כוס מהבילה, אל תקחו אותה ואת המכין כמובן מאליו. תגידו יפה תודה, ובפעם הבאה, אם לא קשה לכם, תהיו אתם אלו שמציעים להכין לשניכם לשם שינוי.
טוקבק כדורבנות:
וסוכר לפני המים, זה קצת כמו שפיכה מוקדמת.
ולבחוש בכיוון ההפוך, זה קצת כמו מין אנאלי.
ולמזוג רק עד החצי, זה קצת כמו משגל נסוג.
ולמלא עד הקצה, זה קצת כמו לשכוח גלולה.
ולמלא מהתמי-בר, זה קצת כמו ללכת לזונה.
ולבקש כפית סוכר מהשכנה, זה קצת כמו סרט ביתי.
ולהרתיח בפינג'אן, זה קצת כמו משחק מקדים.
ולהוסיף חוו'איג' עם סומסום, זה קצת כמו שופינג באמסטרדם.
ולסיים גם את המשקע, זה קצת כמו ביזאר-אקסטרים.
ושבטעות עושים לך תה, זה קצת כמו גולדן-שאואר.
ולעשות בכוס לא-זכוכית, זה קצת כמו לינוק סיליקון.
ובכוס חד-פעמית, זה קצת כמו בובה מתנפחת.
וסוכרזית זה בכלל קונדום.
לפנייה לכתב/ת 
